גמרא
פירוש
עַצְמוֹ לֹא הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁיָּלְדָה נְקֵבָה וְעַד סוֹף הָעוֹלָם לֹא אוֹלִיד חַד זָכָר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
הוא עצמו – ואע״ג דולד התמורה חזי להקרבה.
מאי הוי משני ליה – כלומר מדקאמר משנינא לך שינויי דחיקי בבלאי מכלל דהוה ידע שינויא אחרינא. מתני׳ הרי אלו כבכור ומעשר – לכל קדושת בכור ומעשר שלא ימכרו באיטליז לאחר שנפל בהן מום ונפדו. חוץ מן הבכור ומן המעשר – מפני שאין הנאתן להקדש במכירתם דדמי בכור לכהן ודמי מעשר לבעלים ומשום הנאה דידהו לא מזלזלינן בקדשים. נפל בהן מום בבכור ומעשר אינו יכול להוציאן מקדושה דבבכור כתיב לא תפדה ובמעשר כתיב לא יגאל.
חוץ מן הבכור והמעשר – שאין באין לכתחלה מחוצה לארץ כשאר כל הקדשים. שהבכור והמעשר יש להן פרנסה במקומן – יש להן תקנה במקומן שירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומם לבעלים ושאר כל הקדשים אע״פ שנפל בהן מום הרי הן בקדושתן וצריך אתה לפדותן ולהעלות דמיהן ולהקריבן והואיל וסופו להקריב דמיהן יעלו הן עצמן ויקרבו. גמ׳ לא מחייב – מלקות משום כל מום לא יהיה בו. ותיבעי בתשיעי של מעשר – כגון קרא לט׳ עשירי דקדש ואינו קרב כדאמרינן בשילהי בכורות (דף ס.) התשיעי נאכל במומו. להוציא את התשיעי – שלא יקרב וכיון דאינו קרב פשיטא לן דלא מיחייב המטיל בו מום הכא נמי כו׳. בן אנטיגנוס ולא קבלו הימנו – וקשיא אמתני׳ דקתני אם באו תמימים יקרבו.
הא ר׳ ישמעאל כו׳ – (בסיפא אתיא). ג׳ זקנים – רבי ישמעאל ור״ע ובן עזאי. בכור ומעשר ובכורים דטעונין הבאת מקום דכתיב (דברים יב) והבאתם שמה עולותיכם וגו׳ ותרומת ידכם אלו בכורים.
מה בכור אינו נאכל כו׳ – כדמפרש לקמיה דבעי מתן דמים ואימורין למזבח. בכורים אינן נאכלין אלא בפני הבית – דכתיב (שם כו) והנחתו לפני ה׳ אלהיך. הנחה – לפני המזבח דכתיב והנחתו לפני ה׳ אלהיך. וליהדר דינא כו׳ – למה לי קרא ליהדר דינא ולימא בכור יוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שטעונין הבאת מקום ואינן נאכלין אלא בפני הבית אף אני אביא מעשר. ומאי קסבר – דפשיטא ליה דבכור אינו נאכל ומעשר שני מספקא ליה.
וקידשה לעתיד לבא – תרוייהו בכור ומעשר בני הבאה נינהו ויקריבום הואיל והשתא נמי קדושה היא ירושלים להקריב.
ואי לא קידשה לעתיד לבא – ואפילו הכי מספקא ליה ממעשר תיבעי ליה נמי בכור ואמאי יליף מעשר שני מבכור. לעולם לא קידשה לעתיד לבא – ודקשיא מאי שנא בכור דפשיטא ליה בכי האי בכור עסקינן שנזרק דמו בפני הבית וחרב כו׳ ויליף בשר מדם דכי היכי דאי הוה דם השתא לא היה נזרק דלא קידשה לעתיד לבא בשר נמי לא יאכל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מאי הוי משני ליה – כלומר מדקאמר משנינא לך שינויי דחיקי בבלאי מכלל דהוה ידע שינויא אחרינא. מתני׳ הרי אלו כבכור ומעשר – לכל קדושת בכור ומעשר שלא ימכרו באיטליז לאחר שנפל בהן מום ונפדו. חוץ מן הבכור ומן המעשר – מפני שאין הנאתן להקדש במכירתם דדמי בכור לכהן ודמי מעשר לבעלים ומשום הנאה דידהו לא מזלזלינן בקדשים. נפל בהן מום בבכור ומעשר אינו יכול להוציאן מקדושה דבבכור כתיב לא תפדה ובמעשר כתיב לא יגאל.
חוץ מן הבכור והמעשר – שאין באין לכתחלה מחוצה לארץ כשאר כל הקדשים. שהבכור והמעשר יש להן פרנסה במקומן – יש להן תקנה במקומן שירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומם לבעלים ושאר כל הקדשים אע״פ שנפל בהן מום הרי הן בקדושתן וצריך אתה לפדותן ולהעלות דמיהן ולהקריבן והואיל וסופו להקריב דמיהן יעלו הן עצמן ויקרבו. גמ׳ לא מחייב – מלקות משום כל מום לא יהיה בו. ותיבעי בתשיעי של מעשר – כגון קרא לט׳ עשירי דקדש ואינו קרב כדאמרינן בשילהי בכורות (דף ס.) התשיעי נאכל במומו. להוציא את התשיעי – שלא יקרב וכיון דאינו קרב פשיטא לן דלא מיחייב המטיל בו מום הכא נמי כו׳. בן אנטיגנוס ולא קבלו הימנו – וקשיא אמתני׳ דקתני אם באו תמימים יקרבו.
הא ר׳ ישמעאל כו׳ – (בסיפא אתיא). ג׳ זקנים – רבי ישמעאל ור״ע ובן עזאי. בכור ומעשר ובכורים דטעונין הבאת מקום דכתיב (דברים יב) והבאתם שמה עולותיכם וגו׳ ותרומת ידכם אלו בכורים.
מה בכור אינו נאכל כו׳ – כדמפרש לקמיה דבעי מתן דמים ואימורין למזבח. בכורים אינן נאכלין אלא בפני הבית – דכתיב (שם כו) והנחתו לפני ה׳ אלהיך. הנחה – לפני המזבח דכתיב והנחתו לפני ה׳ אלהיך. וליהדר דינא כו׳ – למה לי קרא ליהדר דינא ולימא בכור יוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שטעונין הבאת מקום ואינן נאכלין אלא בפני הבית אף אני אביא מעשר. ומאי קסבר – דפשיטא ליה דבכור אינו נאכל ומעשר שני מספקא ליה.
וקידשה לעתיד לבא – תרוייהו בכור ומעשר בני הבאה נינהו ויקריבום הואיל והשתא נמי קדושה היא ירושלים להקריב.
ואי לא קידשה לעתיד לבא – ואפילו הכי מספקא ליה ממעשר תיבעי ליה נמי בכור ואמאי יליף מעשר שני מבכור. לעולם לא קידשה לעתיד לבא – ודקשיא מאי שנא בכור דפשיטא ליה בכי האי בכור עסקינן שנזרק דמו בפני הבית וחרב כו׳ ויליף בשר מדם דכי היכי דאי הוה דם השתא לא היה נזרק דלא קידשה לעתיד לבא בשר נמי לא יאכל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush