גמרא
פירוש
מַאן אַמְרְיָךְ (לְהָא) דְּאִימָּרַיְיתְּ וּמַאן אֲתָא עֲלָךְ דְּאִיפַּיַּיסְתְּ.
{שמואל א ו׳:י״ט} וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים1 אֶלֶף אִישׁ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אָמַר שִׁבְעִים אִישׁ הָיוּ וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּל כַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְחַד אָמַר חֲמִשִּׁים אֶלֶף הָיוּ וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּל כְּשִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין.
{שמואל ב ו׳:י״ג} וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה׳ שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וּכְתִיב {דברי הימים א ט״ו:כ״ו} שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים אָמַר רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל עַל כׇּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שׁוֹר וּמְרִיא עַל כׇּל שֵׁשׁ וְשֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים.
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא אִם כֵּן מִילֵּאתָ אֶת כׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּמוֹת אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא עַל כׇּל שֵׁשׁ וְשֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שׁוֹר וּמְרִיא עַל כׇּל שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים.
כְּתִיב {דברי הימים א י״ג:ט׳} כִּידוֹן וּכְתִיב {שמואל ב ו׳:ו׳} נָכוֹן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה כִּידוֹן וּלְבַסּוֹף נָכוֹן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכ״י מינכן 5 ועדי נוסח נוספים וכן בפסוק. בדפוס וילנא: ״וחמשים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״של אותו הזמן״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״אותם הכותים״.
מאן אמריך דאימריית – מי הכעיסך כשכעסת ולא הצלת את עצמך מן השבייה ועתה מי מפייסך כשנתפייסת לבא מאליך.
וכתיב שבעה פרים ושבעה אילים – בדברי הימים והכי רישיה דקרא ויהי בעזור האלהים את הלוים נושאי ארון ברית ה׳ ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים.
מילאת כל ארץ ישראל במות – מזבחות דעל כל פסיעה מזבח.
כתיב כידון – בדברי הימים כתיב ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא וגו׳ ובשמואל כתיב גורן נכון.
בתחלה – כשבא הארון שם נעשה להם ככידון ההורג שהרג עוזא.
ולבסוף – לאחר שנשתהה שם ששה חדשים בבית עובד אדום נעשה נכון שהכין את ביתו דכתיב (שמואל ב ו) ויברך ה׳ את עובד אדום (אשתו ושמנה כלותיה) אשתו של עובד אדום ושמנה כלותיה ילדו ששה ששה בכרס אחד והיינו דכתיב פעלתי השמיני כי ברכו אלהי׳ (דברי הימים א כו) וכתיב אח״כ ששים ושנים לעובד אדום ושמעתי בשם ר׳ מנחם בר׳ חלבו גורן נכון הוא גורן ארונה היבוסי וא״כ הוא ה״ג בתחילה נכון ולבסוף כידון על שם המזבח שתחילתו בנוי וסופו חרב וכידון לשון שבר וחורבן הוא כמו יראו עיניו כידו (איוב כא). נמצאת – סיפא דברייתא דלעיל הוא אלא משום דתנא בה ועל דבר זה נענש עוזא אפסקיה בכל הני.
שהעמיד משה בעבר הירדן בערבות מואב – ותנא דברייתא כי קאי בארץ כנען קרי עבר המזרח עבר הירדן וכי קאי בערבות מואב או בשאר המסעות קרי ארץ כנען עבר הירדן והוא עבר המערבי. בגלגל – לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם. כיצד כתבו – על המזבח בהר עיבל. היאך למדו אומות העולם – העתיקות תורה הלא לא נצטוו לכותבה בשבעים לשון אלא לבא וללמדה כל הרוצה שלא יהא פתחון פה לאותם האומות לומר לא היה לנו מהיכן ללומדה.
נוטירין שלהן – סופרים שלהם והם קורין אותן נוטירין.
והשיאוה – והעתיקוה כלומר נטלוה משם ע״י העתקה. וכתבו מלמטה – בסוף הדף למען אשר לא ילמדו עוד וגו׳ לעיל מיניה כתיב כי החרם תחרימם ודבר זה כתבו למטה להודיע לשבעה אומות היושבים חוץ מגבולי ישראל שלא נצטוו להחרימם אלא אותן שבתוך גבולם נצטוו להחרים כדי שלא ילמדו אותנו מעשיהם המקולקלים אבל אתם היושבים חוצה לה אם אתם חוזרין בתשובה נקבל אתכם ושבתוכה אין מקבלין שמחמת יראה עושין וה״ג לה בהדיא בתוספתא (פ״ח) אם אתם חוזרין בכם אנו מקבלים אתכם. מ״ט דר״ש – דאמר על גבי סיד כתבוה.
על עסקי סיד – שהתורה נכתבה עליו והיתה מגולה לפניהם ולא למדוה. אלא שריפה – גיהנם שכל זמן שאין מתגיירין והם קרויין עמים אין חלקם אלא משרפות הסיד. ה״ג: ושבית שביו לרבות כנענים שבחו״ל – דקרא בחו״ל כתיב כי תצא למלחמה מארץ לחוצה לארץ והכי תניא בספרי כי תצא למלחמה במלחמת הרשות הכתוב מדבר דכי תצא משמע כשתעלה על דעתך לצאת ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכה בא הכתוב להתיר כנענים שבחוצה לארץ ולקיים מהם יפת תואר שלא יהיו בכלל לא תחיה כל נשמה דהאי ושבית קרא יתירא הוא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בתחלה – כשבא הארון שם נעשה להם ככידון ההורג שהרג עוזא.
ולבסוף – לאחר שנשתהה שם ששה חדשים בבית עובד אדום נעשה נכון שהכין את ביתו דכתיב (שמואל ב ו) ויברך ה׳ את עובד אדום (אשתו ושמנה כלותיה) אשתו של עובד אדום ושמנה כלותיה ילדו ששה ששה בכרס אחד והיינו דכתיב פעלתי השמיני כי ברכו אלהי׳ (דברי הימים א כו) וכתיב אח״כ ששים ושנים לעובד אדום ושמעתי בשם ר׳ מנחם בר׳ חלבו גורן נכון הוא גורן ארונה היבוסי וא״כ הוא ה״ג בתחילה נכון ולבסוף כידון על שם המזבח שתחילתו בנוי וסופו חרב וכידון לשון שבר וחורבן הוא כמו יראו עיניו כידו (איוב כא). נמצאת – סיפא דברייתא דלעיל הוא אלא משום דתנא בה ועל דבר זה נענש עוזא אפסקיה בכל הני.
שהעמיד משה בעבר הירדן בערבות מואב – ותנא דברייתא כי קאי בארץ כנען קרי עבר המזרח עבר הירדן וכי קאי בערבות מואב או בשאר המסעות קרי ארץ כנען עבר הירדן והוא עבר המערבי. בגלגל – לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם. כיצד כתבו – על המזבח בהר עיבל. היאך למדו אומות העולם – העתיקות תורה הלא לא נצטוו לכותבה בשבעים לשון אלא לבא וללמדה כל הרוצה שלא יהא פתחון פה לאותם האומות לומר לא היה לנו מהיכן ללומדה.
נוטירין שלהן – סופרים שלהם והם קורין אותן נוטירין.
והשיאוה – והעתיקוה כלומר נטלוה משם ע״י העתקה. וכתבו מלמטה – בסוף הדף למען אשר לא ילמדו עוד וגו׳ לעיל מיניה כתיב כי החרם תחרימם ודבר זה כתבו למטה להודיע לשבעה אומות היושבים חוץ מגבולי ישראל שלא נצטוו להחרימם אלא אותן שבתוך גבולם נצטוו להחרים כדי שלא ילמדו אותנו מעשיהם המקולקלים אבל אתם היושבים חוצה לה אם אתם חוזרין בתשובה נקבל אתכם ושבתוכה אין מקבלין שמחמת יראה עושין וה״ג לה בהדיא בתוספתא (פ״ח) אם אתם חוזרין בכם אנו מקבלים אתכם. מ״ט דר״ש – דאמר על גבי סיד כתבוה.
על עסקי סיד – שהתורה נכתבה עליו והיתה מגולה לפניהם ולא למדוה. אלא שריפה – גיהנם שכל זמן שאין מתגיירין והם קרויין עמים אין חלקם אלא משרפות הסיד. ה״ג: ושבית שביו לרבות כנענים שבחו״ל – דקרא בחו״ל כתיב כי תצא למלחמה מארץ לחוצה לארץ והכי תניא בספרי כי תצא למלחמה במלחמת הרשות הכתוב מדבר דכי תצא משמע כשתעלה על דעתך לצאת ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכה בא הכתוב להתיר כנענים שבחוצה לארץ ולקיים מהם יפת תואר שלא יהיו בכלל לא תחיה כל נשמה דהאי ושבית קרא יתירא הוא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush