×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות מ״ב.גמרא
;?!
אָ
עַפְצֵי דְּקָיְימִי בְּשִׁיתָּא שִׁיתָּא א״לאֲמַר לֵיהּ לָאו בְּאַרְבְּעָה אַרְבָּעָה הֲווֹ קָיְימִי אֲתוֹ תְּרֵי סָהֲדִי וַאֲמַרוּ אִין בְּאַרְבְּעָה אַרְבָּעָה הֲווֹ קָיְימִי אָמַר רָבָא הוּחְזַק כַּפְרָן אֲמַר רָמֵי בַּר חָמָא הָא אָמְרַתְּ כֹּל מִילְּתָא דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ דְּאִינִישׁ לָאו אַדַּעְתֵּיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא אקִצּוּתָא דְּתַרְעָא מִידְכָּר דְּכִירִי אִינָשֵׁי. הָהוּא דא״לדַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ הַב לִי מְאָה זוּזֵי דְּמַסֵּיקְנָא בָּךְ וְהָא שְׁטָרָא א״לאֲמַר לֵיהּ פְּרַעְתִּיךָ אֲמַר לֵיהּ הָנְהוּ סִיטְרָאֵי נִינְהוּ אָמַר רַב נַחְמָן באִיתְּרַע שְׁטָרָא רַב פָּפָּא אָמַר לָא אִיתְּרַע שְׁטָרָא. וּלְרַב פָּפָּא מַאי שְׁנָא מֵהָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ הַב לִי מְאָה זוּזֵי דְּמַסֵּיקְנָא בָּךְ וְהָא שְׁטָרָא א״לאֲמַר לֵיהּ לָאו אַתּוֹרֵי יְהַבְתְּ לִי וַאֲתֵית וְאִיתֵּיבְתְּ אַמְּסַחְתָּא וְקַבֵּילְתְּ זוּזָךְ וַאֲמַר לֵיהּ הָנְהוּ סִיטְרָאֵי נִינְהוּ וַאֲמַר רַב פָּפָּא גאִיתְּרַע שְׁטָרָא. הָתָם כֵּיוָן דְּקָאָמַר אַתּוֹרֵי יְהַבְתְּ לִי וּמִתּוֹרֵי שָׁקְלַתְּ אִיתְּרַע שְׁטָרָא הָכָא אֵימוֹר סִיטְרָאֵי נִינְהוּ. מַאי הָוֵי עֲלַהּ רַב פַּפֵּי אָמַר לָא אִיתְּרַע שְׁטָרָא רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר אִיתְּרַע שְׁטָרָא וְהִלְכְתָא אִיתְּרַע שְׁטָרָא. דוְהָנֵי מִילֵּי דְּפַרְעֵיהּ בְּאַפֵּי סָהֲדִי וְלָא אִידְּכַר לֵיהּ שְׁטָרָא אֲבָל פַּרְעֵיהּ בֵּין דִּידֵיהּ לְדִידֵיהּ מִיגּוֹ דְּיָכוֹל לְמֵימַר לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם יָכוֹל נָמֵי לְמֵימַר סִיטְרָאֵי נִינְהוּ וּכְדַאֲבִימִי בְּרֵיהּ דר׳דְּרַבִּי אֲבָהוּ. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ מְהֵימְנַתְּ לִי כֹּל אֵימַת דְּאָמְרַתְּ לִי לָא פָּרַעְנָא אֲזַל פַּרְעֵיהּ בְּאַפֵּי סָהֲדִי אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הָא הֵימְנֵיהּ מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא הנְהִי דְּהֵימְנֵיהּ טְפֵי מִנַּפְשֵׁיהּ טְפֵי מִסָּהֲדֵי מִי הֵימְנֵיהּ. הָהוּא דא״לדַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ מְהֵימְנַתְּ לִי כְּבֵי תְרֵי כׇּל אֵימַת דְּאָמְרַתְּ לָא פָּרַעְנָא אֲזַל פַּרְעֵיהּ בְּאַפֵּי תְּלָתָא אָמַר רַב פָּפָּא כְּבֵי תְרֵי הֵימְנֵיהּ כְּבֵי תְלָתָא לָא הֵימְנֵיהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא אֵימוֹר דְּאָמְרִי רַבָּנַן דְּאָזְלִינַן בָּתַר רוֹב דֵּעוֹת ה״מהָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן אוּמְדָּנָא דְּכַמָּה דִּנְפִישִׁי בְּקִיאִי טְפֵי אֲבָל לְעִנְיַן עֵדוּת ומְאָה כִּתְרֵי וּתְרֵי כִּמְאָה. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא הָהוּא דא״לדַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ מְהֵימְנַתְּ לִי כְּבֵי תְרֵי כֹּל אֵימַת דְּאָמְרַתְּ לָא פָּרַעְנָא אֲזַל וּפַרְעֵיהּ בְּאַפֵּי תְּלָתָא אָמַר רַב פָּפָּא כְּבֵי תְרֵי הֵימְנֵיהּ כְּבֵי תְלָתָא לָא הֵימְנֵיהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ תְּרֵי כִּמְאָה וּמְאָה כִּתְרֵי וְאִי א״לאֲמַר לֵיהּ כְּבֵי תְלָתָא וַאֲזַל פַּרְעֵיהּ בְּאַפֵּי בֵּי אַרְבְּעָה זכֵּיוָן דִּנְחֵית לְדֵעוֹת נְחֵית לְדֵעוֹת.: אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַקָּטָן.: מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {שמות כ״ב:ו׳} כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר וְאֵין נְתִינַת קָטָן כְּלוּם.: אֲבָל נִשְׁבָּעִין לְקָטָן וּלְהֶקְדֵּשׁ.: וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת שׁוֹטֶה וְקָטָן. אָמַר רַב בְּבָא בְּטַעֲנַת אָבִיו ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר פְּעָמִים שֶׁאָדָם נִשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ כֵּיצַד אָמַר לוֹ מָנֶה לְאָבִיךְ בְּיָדִי וְהֶאֱכַלְתִּיו פְּרָס הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְזֶהוּ שֶׁנִּשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵידָה וּפָטוּר. ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לֵית לֵיהּ מֵשִׁיב אֲבֵידָה פָּטוּר אָמַר רַב בְּשֶׁטְּעָנוֹ קָטָן. קָטָן וְהָאָמְרַתְּ אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן לְעוֹלָם גָּדוֹל וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ קָטָן דִּלְגַבֵּי מִילֵּי דַּאֲבוּהּ קָטָן הוּא. אִי הָכִי טַעֲנַת עַצְמוֹ טַעֲנַת אֲחֵרִים הִיא טַעֲנַת אֲחֵרִים וְהוֹדָאַת עַצְמוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
עפצי – גל״ש בלעז ומעבדין בהן עורות.
אייתי – מלוה סהדי דארבעה ארבעה קיימי ותובע מאתים וזה אומר פרעתיך מ״מ אם לא בעפצים פרעתיך במעות.
דלא רמיא עליה דאיניש – והאי נמי לא רמיא עליה לומר באיזה ענין פרעם אלא פרעתי׳ סתמא הלכך לא נזכר וסבור שכך השער ולא הוחזק כפרן ונשבע שפרעם מכל מקום.
מדכר דכיר – והוחזק כפרן.
סיטראי נינהו – מצד אחר היית חייב לי.
איתרע שטרא – הואיל ומודה שקיבלם ולאו כל כמיניה לומר סיטראי נינהו.
לאו אתורי יהבת לי – לקנות מהן שוורים לשחיטה למחצית שכר.
אמסחתא – מקום שמקצבין הבשר ומוכרין.
ולא אידכר ליה שטרא – שיטול השטר מידו.
מיגו דיכול למימר ליה – לא פרעתי׳ יכול למימר ליה נמי סיטראי נינהו.
וכדאבימי בריה דרבי אבהו גרסינן. והוא במסכת כתובות בפרק הכותב (דף פה.) דמטא כי האי מעשה לידיה.
ההוא – לוה דאמר למלוה בפני עדים בשעת הלואה נאמן אתה עלי כל זמן שתאמר לא התקבלתי ולא אוכל לומר לך פרעתיך. אימור דאמרי זיל בתר רוב דעות הני מילי לענין אומדנא – דשומא כדאמר במסכת ע״ז בפרק השוכר (דף עב.) א״ל כדשיימי בתלתא אפי׳ תרי מגו תלתא כדאמרי בי תלתא עד דאמרי בתלתא כדשיימי בד׳ עד דאמרי בד׳ וכ״ש כדאמרי בארבעה. כיון דנחית לדעות – מתחלה ירד למנין שהוא יתר מכדי עדות ודאי אדעות קפיד בתלתא הימניה בארבעה לא הימניה. שכחתי מלפרש המשנה והנני מפרש כאן:
מנה לי בידך אמר לו הן – ובפני עדים ואמר להם אתם עדי.
נתתיו לך פטור – מלשלם ומשבועה דאורייתא.
אין לך בידי – לא היו דברים מעולם.
חייב – לשלם ואינו נאמן בשבועה שהרי הוחזק כפרן.
אין לך בידי אלא ליטרא כסף פטור – שאין כאן הודאה ממין הטענה.
לתך – חצי כור.
פטור – דלאו ממין הטענה היא.
ורבן גמליאל מחייב – דלא בעי הודאה ממין הטענה.
כדי שמן – כדים מלאים שמן.
והודה לו בקנקנים – הכדים יש לך בידי בלא שמן.
הואיל והודה מקצת הטענה – והוה ליה טענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן.
או שהודה במקצת קרקעות פטור – משבועה דאוריירתא לא על הקרקעות ולא על הכלים שאין הודאת קרקעות מביאה לידי שבועה שאין דין שבועה בקרקעות כדאמרינן (בכל הנשבעין) (לקמן:).
הודה במקצת כלים – דאיכא הודאה וכפירה בלאו קרקעות.
חייב – לישבע אף על הקרקעות על ידי גלגול שבועה דילפינן לה בפרק קמא דקדושין (דף כז:) מקראי.
זוקקין – גוררין.
אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן – כגון שטענו ברמיזה דחרש שדיברו חכמים בכל מקום לא מדבר ולא שומע.
אבל נשבעין לקטן ולהקדש – מפרש בגמרא.
גמ׳ וכי יתן איש – ועלה כתיב ונקרב בעל הבית לשבועה כדאמרינן בבבא קמא (דף סג:).
אין נתינת קטן כלום – דהא איש כתיב והחרש והשוטה כקטנים הם בלא דעת.
בבא בטענת אביו – הא דקתני נשבעין בנתינת איש קאמר שהקטן טוענו אבי מסרו לידך.
והאכלתיו פרס – והחזרתי לו חצי והחציו בידי חייב לישבע על השאר וקטן הבא בטענת אביו לא גרע מטענת עצמו דהכא.
בטוענו קטן – יתום קטן תובע.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144