Rashi Shevuot 35b – רש"י שבועות לה:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם קָאָמַר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא אִי הָכִי בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ נָמֵי בְּמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ קָאָמַר. הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם כֵּיוָן דְּלֵיכָּא מִידֵּי אַחֲרִינָא דְּאִיקְּרִי רַחוּם וְחַנּוּן וַדַּאי בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן וַדַּאי בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם קָאָמַר הָכָא ^אכֵּיוָן דְּאִיכָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ קָאָמַר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^בכָּתַב אָלֶף לָמֶד מֵאֱלֹהִים יָהּ מיי׳מֵיְיָ ה״זהֲרֵי זֶה אֵינוֹ נִמְחָק ^גשִׁין דָּלֶת מִשַּׁדַּי אָלֶף דָּלֶת מֵאֲדֹנָי צָדִי בֵּית מִצְּבָאוֹת ה״זהֲרֵי זֶה נִמְחָק. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר צְבָאוֹת כּוּלּוֹ נִמְחָק שֶׁלֹּא נִקְרָא צְבָאוֹת אֶלָּא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ז׳:ד׳} וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כׇּל הַטָּפֵל לַשֵּׁם בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו ה״זהֲרֵי זֶה נִמְחָק ^דלְפָנָיו כֵּיצַד לַייָ׳ ל׳ נִמְחָק בַּייָ׳ ב׳ נִמְחָק וַייָ׳ ו׳ נִמְחָק מֵיְיָ׳ מ׳ נִמְחָק {תהלים קמ״ד:ט״ו} שֶׁיְיָ׳ ש׳ נִמְחָק הַיְיָ׳ ה׳ נִמְחָק כַּייָ׳ כ׳ נִמְחָק. לְאַחֲרָיו כֵּיצַד אֱלֹהֵינוּ נ״ו נִמְחָק אֱלֹהֵיהֶם ה״ם נִמְחָק אֱלֹהֵיכֶם כ״ם נִמְחָק אֲחֵרִים אוֹמְרִים ^הלְאַחֲרָיו אֵינוֹ נִמְחָק שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוֹ הַשֵּׁם אָמַר רַב הוּנָא הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. (אַבְרָהָם דְּלַטְיֵאּ לְנָבוֹת בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן שְׁלֹמֹה דָּנִיאֵל סִימָן). ^וכׇּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַבְרָהָם קֹדֶשׁ חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חוֹל שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית י״ח-ג׳-ל״ב} וַיֹּאמַר יי׳ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אָמְרוּ ^זאַף זֶה קֹדֶשׁ כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה כְּמַאן כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. ^חכָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט חוֹל חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית י״ט:י״ח} וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵיהֶם אַל נָא אֲדֹנָי הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ׳ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. ^טכָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּנָבוֹת קֹדֶשׁ ^יבְּמִיכָה חוֹל ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּנָבוֹת קֹדֶשׁ בְּמִיכָה יֵשׁ מֵהֶן חוֹל וְיֵשׁ מֵהֶן קֹדֶשׁ אָלֶף לָמֶד חוֹל יוֹד הֵי קֹדֶשׁ חוּץ מִזֶּה שֶׁאָלֶף לָמֶד וְהוּא קֹדֶשׁ {שופטים י״ח:ל״א} כׇּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חוֹל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר ^כקֹדֶשׁ. אָמַר לוֹ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְכִי מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַה שֶּׁהִבְטִיחַ עָשָׂה וְהֵם לֹא בִּיחֲנוּ אִם לִנְצוֹחַ אִם לִנָּצֵחַ בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ הִסְכִּימוּ עַל יָדָן שֶׁנֶּאֱמַר {שופטים כ׳:כ״ח} וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן (הַכֹּהֵן) עוֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאוֹסִיף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם [בְּנֵי] בִנְיָמִין אָחִי אִם אֶחְדָּל וְגוֹ׳. ^לכׇּל שְׁלֹמֹה הָאֲמוּרִין בשה״שבְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ חוּץ מִזֶּה {שיר השירים ח׳:י״ב} כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה שְׁלֹמֹה לְדִידֵיהּ וּמָאתַיִם לְנוֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ רַבָּנַן וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף זֶה חוֹל {שיר השירים ג׳:ז׳} הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים. אַף זֶה וְלָא מִיבְּעֵי הַאיְךְ אֶלָּא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מַלְכוּתָא דְּקָטְלָא חַד מִשִּׁיתָּא בְּעָלְמָא לָא מִיעַנְשָׁא שֶׁנֶּאֱמַר כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה לְמַלְכוּתָא דִרְקִיעָא וּמָאתַיִם לְנוֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ לְמַלְכוּתָא דְּאַרְעָא שְׁמוּאֵל לָא כת״קכְּתַנָּא קַמָּא וְלָא כי״אכְּיֵשׁ אוֹמְרִים. אֶלָּא ה״קהָכִי קָאָמַר וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה קֹדֶשׁ וְזֶה הוּא חוֹל דְּמִטָּתוֹ וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כי״אכְּיֵשׁ אוֹמְרִים. ^מכָּל מַלְכַיָּא הָאֲמוּרִים בְּדָנִיֵּאל חוֹל חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ {דניאל ב׳:ל״ז} אַנְתְּ מַלְכָּא [מֶלֶךְ] מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתׇקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ. וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף זֶה קֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר {דניאל ד׳:ט״ז} מָרִי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ לְמַאן קָאָמַר אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לנבוכד נצר קָאָמַר לֵיהּ שָׂנְאוֹתֵיהּ מַאי נִינְהוּ יִשְׂרָאֵל מֵילָט קָא לָיֵיט לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. ות״קוְתַנָּא קַמָּא סָבַר שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אִיכָּא שׂוֹנְאֵי גוֹיִם¹ לֵיכָּא.: וּבְכָל כִּנּוּיִין הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין כּוּ׳.: וּרְמִינְהִי {במדבר ה׳:כ״א} יִתֵּן ה׳ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה לְפִי שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ה׳:א׳} וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה נֶאֱמַר כָּאן אָלָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה מָה לְהַלָּן שְׁבוּעָה אַף כָּאן שְׁבוּעָה מָה לְהַלָּן בַּשֵּׁם אַף כָּאן בַּשֵּׁם. אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי הָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי אוֹמֵר הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה הִשָּׁבַע וְאַל תִּשָּׁבַע קַלֵּל וְאַל תְּקַלֵּל מָה הִשָּׁבַע בַּשֵּׁם אַף לֹא תִּשָּׁבַע בַּשֵּׁם מָה קַלֵּל בַּשֵּׁם אַף לֹא תְּקַלֵּל בַּשֵּׁם. וְרַבָּנַן אִי גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה נִיבְעֵי שֵׁם הַמְיוּחָד אִי לָא גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה אָלָה דִּשְׁבוּעָה הִיא מְנָא לְהוּ. נָפְקָא לְהוּ מִדְּתַנְיָא אָלָה ^נאֵין אָלָה אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר {במדבר ה׳:כ״א} וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה. הָתָם שְׁבוּעַת הָאָלָה כְּתִיב הָכִי קָאָמַר אָלָה אֵין אָלָה אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבועות י״ב:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א
טור יורה דעה רל״ז:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ז:ו׳

^ב רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה י״ט
טור יורה דעה רע״ו:י׳
שולחן ערוך יורה דעה רע״ו:י׳

^ג רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה י״ט
טור יורה דעה רע״ו:י׳
שולחן ערוך יורה דעה רע״ו:י׳

^ד רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה י״ט

^ה רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה י״ט
טור יורה דעה רע״ו:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה רע״ו:ט׳

^ו רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳

^ז רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳

^ח רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳

^ט רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳

^י רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳

^כ רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳

^ל רמב״ם הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳

^מ רמב״ם הלכות שבועות ב׳:ב׳

^נ רמב״ם הלכות שבועות ב׳:ב׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדי כוכבים".

במי שהוא חנון – ולאו דחנון שם הוא אלא בשם מי שהוא חנון. כתב אלף למד מאלהים – שהתחיל לכתוב אלהים וכתב אלף למד אין נמחקין ואע״פ שלא גמר את השם שהרי ב׳ אותיות הללו שם לעצמו. חוץ מזה כו׳ – למלאך האמצעי קרא אדון שכך באו לפניו מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל משמאלו. אף זה קדש – דכתיב לעיל מינה וירא אליו יי׳ והדר כתיב והנה שלשה אנשים ואמר להקב״ה אל נא תעבור מעל עבדך המתן לי כאן עד שאכניס האורחין. מי שיש בידו כו׳ – וה״ק ויאמר לוט אליהם באזניהם אל נא יהי כן וחזר כלפי השם ואמר לו אדוני הנה נא מצא עבדך. בנבות – כתיב (מלכים א כא) ברך נבות אלהים. במיכה – כגון (שופטים יז) לו בית אלהים וכגון (שם). הקדש הקדשתי הכסף לה׳ מידי לבני וגו׳ הרי הוא אסור עלי כהקדש גמורים שהן לשם עד שאתננו מידי לבני לעשות פסל ומסכה וכן (שם יח) נכח ה׳ דרככם כלפי שכינה אמר. אלף למד חול – כגון (שם יז) לו בית אלהים (שם יח) את אלהי אשר עשיתי לקחתם. שמות האמורין בגבעה – וישאלו בני ישראל בה׳ (שם כ). וכי מבטיח – שיצליחו ואינו עושה. הם לא ביחנו – הם לא שאלו אלא האלך ולא אמרו התתנהו בידי. באחרונה שביחנו – באורים ותומים כי מחר אתננו בידך הסכימו לדבריהם. ומאתים לנוטרים כו׳ – לרבנן הניחם ויעסקו בתורה אחד מששה שבהם. הנה מטתו – חול שהיה נבעת מאשמדאי כדאמר במסכת גיטין (דף סח:). דקטלא חד משיתא – באנגריא דעבודת המלך. כל מלכיא האמורים בדניאל – כל מקום שנאמר שם מלך. חוץ מזה – מלך מלכיא דאילו לנבוכדנצר לא הוה קרי ליה דניאל מלך מלכיא אלא ה״ק אנת מלכא נבוכדנצר מלך מלכיא דהוא אלהא דשמיא מלכות חסנא יהב לך. והלא כבר נאמר בשבועת האלה – מהכא משמע תיהוי לאלה ולשבועה ותו לא הוה ליה למיכתב אלא יתן ה׳ את ירכך נופלת. מה להלן שבועה – דכתיב והשביע. ומה להלן בשם – דכתיב יתן ה׳ וגו׳. השבע – שבועת ה׳ תהיה וגו׳ (שמות כב). [ואל תשבע] – לא תשבעו [בשמי] לשקר (ויקרא יט). קלל – יתן ה׳ אותך לאלה. לא תקלל – בין קללת השם בין קללת חבירו לא תקלל חרש. מה השבע בשם כו׳ – וברייתא רבי חנינא ומתניתין רבנן. ג״ש – דנאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה. דשבועה היא מנא להו – ושמעה קול אלה מנא להו דבשבועה משתעי. נפקא להו מדתניא – מגופיה דמשמעות דקרא הכי משמע. וכן הוא אומר – אלמא אלה היא שבועה כו׳ ופרכינן התם שבועת האלה כתיב שבועה שהיא בקללה אבל שבועה שאינה בקללה לא משתמע מהכא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון