×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות ט״ו:גמרא
;?!
אָ
וְכִי תֵּימָא דְּמַחְמֵיץ לְהוּ לְשִׁירַיִם וּמְקַדֵּשׁ בְּהוּ וְהָכְתִיב {ויקרא ו׳:י׳} לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אאֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ. אַלְּמָה לָא אֶפְשָׁר דִּמְקַדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכִי נֶיעְבֵּיד נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל וְנִיקַדְּשֵׁיהּ מֵאֶתְמוֹל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁחִיטַת כְּבָשִׁים הוּא דְּקָדְשִׁי. נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל וְנִיקַדְּשֵׁיהּ הָאִידָּנָא בָּעֵינַן קִידּוּשׁ בִּשְׁעַת הַבִּנְיָן. נִבְנְיֵיהּ בְּיוֹם טוֹב וּנְקַדְּשֵׁיהּ בְּיוֹם טוֹב באֵין בִּנְיַן מִקְדָּשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב. נִשְׁבְּקֵהּ לְבָתַר הָכִי וְנִבְנְיֵיהּ וְנִיקְדָּשֶׁיהָ אִיפְּסִילָא לֵיהּ בְּלִינָה. נִבְנְיֵיהּ מִמַּעֲלֵי יוֹמָא וּנְשַׁיַּיר בֵּיהּ פּוּרְתָּא דְּעַד דְּקָדֵישׁ יוֹמָא לְאַלְתַּר נִגְמְרֵיהּ וְנִיקַדְּשֵׁיהּ גאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה דְּאָמַר אַבָּיֵי מִנַּיִן שֶׁאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ט׳:ט״ו} וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּיוֹם מְקִימוֹ בַּלַּיְלָה אֵין מְקִימוֹ הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.: וּבְשִׁיר.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן דשִׁיר שֶׁל תּוֹדָה בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְצֶלְצֶלִים עַל כׇּל פִּינָּה וּפִינָּה וְעַל כׇּל אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְאוֹמֵר {תהלים ל׳:ב׳} אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹ׳ וְשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים וְיֵשׁ אוֹמְרִין שִׁיר שֶׁל נְגָעִים. מַאן דְּאָמַר דִּנְגָעִים דִּכְתִיב {תהלים צ״א:י׳} וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ וּמַאן דְּאָמַר פְּגָעִים דִּכְתִיב {תהלים צ״א:ז׳} יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. וְאוֹמֵר {תהלים צ״א:א׳} יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן עַד {תהלים צ״א:ט׳} כִּי אַתָּה ה׳ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר {תהלים ג׳:א׳} מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ ה׳ מָה רַבּוּ צָרָי עַד לַה׳ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי האָמַר לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי וְגָאנֵי הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ואָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה זלְהָגֵן שָׁאנֵי. וְאֶלָּא כִּי אָמַר אָסוּר דְּאִיכָּא מַכָּה אִי דְּאִיכָּא מַכָּה אָסוּר וְתוּ לָא וְהָתְנַן חהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן טבְּרוֹקֵק שָׁנוּ לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה.: ב״דבֵּית דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶן וְכוּ׳.: לְמֵימְרָא דְּבֵית דִּין קַמֵּי תּוֹדָה אָזְלִי וְהָכְתִיב {נחמיה י״ב:ל״ב} וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר בֵּית דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת מְהַלְּכוֹת יוּבֵית דִּין אַחֲרֵיהֶם. כֵּיצַד מְהַלְּכוֹת רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי חַד אָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ וְחַד אָמַר כזוֹ אַחַר זוֹ מַאן דְּאָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ הַפְּנִימִית הָךְ דִּמְקָרְבָא לַחוֹמָה מַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ הַפְּנִימִית הָךְ דִּמְקָרְבָא לב״דלְבֵית דִּין. תְּנַן הַפְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת וְהַחִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ אַמְּטוּ לְהָכִי פְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת מִשּׁוּם דְּאָתְיָא חִיצוֹנָה קַמַּהּ וְקַדְּשָׁהּ לַהּ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא מְיקַדְּשִׁי. וְלִיטַעְמָיךְ לְמַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ חֲדָא מִי מְיקַדְּשָׁא הָא כׇּל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ תְּנַן ואפי׳וַאֲפִילּוּ למ״דלְמַאן דְּאָמַר בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ הָנֵי תַּרְוַיְיהוּ חֲדָא מִצְוָה הִיא. אֶלָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
וכי תימא דמחמץ לשיריים – דלא קפיד קרא אלא אקודם קמיצה שלא יקטיר קומץ מחמץ למזבח כדכתיב סיפיה דקרא כל שאור וכל דבש לא תקטירו. אלמה לא – בתמיה וכי לא אפשר לקדשה במנחת חמץ הא אפשר דניקדשה בשתי הלחם הבאים בעצרת שהן חמץ כדכתיב (ויקרא כג) חמץ תאפינה. מאתמול – מערב יו״ט. בשחיטת כבשים הוא דמיקדשי – אף על פי שבאים מתרומת הלשכה קדושת דמים היא זו אבל קדושת הגוף לפסול ביוצא לא קדשי אלא בשחיטת שני כבשי עצרת שהלחם בא עמהם דגמרינן מלחמי תודה ששחיטת הזבח מקדשתן כדאמרינן במנחות (דף עח:) קרבנו על זבח תודת שלמיו מלמד שאין הלחם קדוש לקרותו קרבן אלא על ידי זביחת התודה והכי נמי בזביחת כבשים קדשי ואין הכבשים נשחטין אלא ביום טוב. נבנייה ביום טוב – יגמור את הבנין ביום טוב. אין בנין בית המקדש דוחה את יום טוב – כדאמרינן ביבמות בפרק קמא (יבמות ו.) יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת ת״ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה׳ כולכם חייבין בכבודי אתם והמקדש חייבין בכבודי שהזהרתי על השבת וימים טובים נמי שבתות איקרו. נשבקיה – ללחם עד למחר ונבנייה למחר ונקדשיה למחר איפסלו להו בלינה ונעשו נותר שהרי מן הנאכלין ליום ולילה הם. דעד דקדיש יומא – למוצאי יום טוב משתחשך מיד נגמריה לההוא פורתא ונקדשיה. בלילה – קודם חצות שעדיין זמן אכילתו הלכך לא אפשר בחמץ אלא במצה. תנו רבנן שיר של תודה – היו אומרים שם בכנורות וכו׳ ומהו שיר של תודה מזמור לתודה (תהלים ק). ארוממך ה׳ וגו׳ – הוא מזמור שיר חנוכת הבית לכך אומר אותו. ושיר של פגעים – יושב בסתר עליון ולפי שאמרו משה בהקמת משכן דכתיב (שמות לט) ויברך אותם משה ומה ברכן יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי נועם ה׳ אלהינו עלינו והכי איתא בתורת כהנים והוא מאחד עשר מזמורים שאמר משה בספר תהלים מתפלה למשה עד סוף מזמור לתודה. פגעים – מזיקין שפוגעין בבני אדם להזיק. ואומר ה׳ מה רבו צרי – לפי שנאמר בו רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה שהיו מתלוצצים בשרי יהודה ובנימין כשהיו בני ישראל בני הגולה בונין את החומה שנאמר (נחמיה ג) מה היהודים האמללים עושים וגו׳ היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות ואומר (שם) גם [וגו׳] אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם. להני קראי – שיר של פגעים. וגני – כשהוא הולך לישן בלילה. דאיכא מכה – ולוחש עליה מקראות של תורה להתרפאות ומקשינן ואי איכא מכה אסור הוא דקאמר בה רבי יהושע בן לוי ותו לא. אין לו חלק – הלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו׳ (שמות טו). ברוקק שנו – ברוקק ואחר כך לוחש. שאין מזכירין שם שמים כו׳ – והכא קאמר כי אני ה׳ רופאך. זו כנגד זו – שני כהנים נושאין אותן זה אצל זה. הך דמקרבא לחומה – שהיא פנימית ממוצעת בין העם לחומה. הך דמקרבא לבית דין – ההולכת אחרונה. וקדשה לה – ראשונה קידשה את המקום וכשנכנסה אחרונה לשם לא נפסלה ביוצא שלא עברה במקום חול אלא במקום מקודש. כי הדדי נינהו – שתיהן מקדשות יחד או שתיהן יאכלו או שתיהן ישרפו. חדא מי מקדשא – את המקום הא אנן תנן כל שלא נעשית בכל אלו הנכנס לשם אין חייבין עליה אלמא כולהו בעינן. אפילו למאן דאמר – לקמן דכל אלו דמתני׳ אחת מכולן קאמר או מלך או כהן גדול או נביא או סנהדרין או שתי תודות הני שתי תודות מיהא תרוייהו בעינן דתרוייהו חדא מילתא היא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144