גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "נכרי".
שיער – יפה לטיט. ה״ג: טיט כדי לעשות פי כור של צורפי זהב. אצבע קטנה – דרכן לסוד את כל הגוף להאדים. שהגיעו לפרקן ולא הגיעו – שהביאו שתי שערות ולא באו לכלל שנים הראויות לכך ומתביישות בדבר. טופלות – מושחות. אנפיקנון – דתנן במנחות (דף פה:) אין מביאין אנפיקנון הוא שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו – היינו שמן המור. טפלה – בסיד. שקל בה ד׳ מאות זוזי – שנתייפה וקפצו עליה המהוגנין לה ונתנו (לה) ממון. השכר משחיר ומרבה שיער. כלכול צידעא – טינפל״א וסדין אותה להשכיב השיער. בת צידעתא – למטה הימנה להסיר שיער דק והוא אנדיפי. למימרא דשיעורה דר׳ יהודה נפיש – בתמיה והא קיימא לן גבי גמי דשיעורה דרבי יהודה זוטר ומחמיר בשיעורי שבת. ומשני: נפיש מדר׳ נחמיה וזוטר מדרבנן – דאמרי לסוד אצבע קטנה. בחבוט – סיד הנימוח במים הרבה דהוא עשוי לסוד כלכול. ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד – הנגבל במים ועשוי ביצים ביצים מוטנ״ס בלעז הוא עשוי לסוד אנדיפי ואי ס״ד אנדיפי נמי שיעור הוא כגון בת צידעא. אידי ואידי – כלכול ואנדיפי תרווייהו בסיד חבוט ונמוח סדין אותו. אנדיפא – כלי חרס ולו שני דדין אחת למעלה ואחת למטה וכשרוצה למלאותו סותם את הדד התחתון ולשון אנדיפי שתי פיות כדתניא (עירובין דף קד.) מעלין בדיופי ובתוספתא גרס באנדיפי. אנפרות – הפסד לשום יין בכלי סתום בסיד והיין ממחה הסיד ויוצא. שנתות – סימנים כלי חרס גדול ויש בו בליטות בליטות כמין אגוזים קטנים עד כאן לסאה עד כאן לסאתים וסדין אותו בסיד כדי שיהיו לבנות ונכרות. כדתנן – במנחות שנתות היו בהין. עד כאן לפר – חצי ההין. עד כאן לאיל – שלישית ההין. עד כאן לכבש – רביעית ההין דכתיב חצי ההין יהיה לפר וגו׳ כן לשון מורי הזקן מפי אביו ששמע מר׳ שמעון ורבותי מפרשים אנדיפא כל הגוף ומתוך שאינו עשוי להשכיב השיער אלא להאדים בעי סיד עב. אנפרות – שאינו סד בו בתו לאחר שקנאו דחייש שמא תמות כי ברתיה דההוא נכרי. שנתות – כלומר אבר אבר יטפלנה ואי אפשר בלשון זה ולא נאמר שיטת הש״ס כן להזכיר אבר אבר בלשון שנתות ויצטרך להביא פירוש לפירושו שנתות היו בהין. אפותא – פדחת שלא במקום שיער ולהאדים. ערעיתא – צירעה. באנדיפי – פדחתו. מן דיליה דא ליה – מידו היתה זאת לו שלא היה לו לדרוש במרכבה. מתני׳ אדמה – ארזילי״י. מרצופין – שקין העשוין מקליפת עץ גדול שנושאין בהן פרקמטיא בספינות וחותמין אותם. כחותם האיגרות – שחותמין אותם שלא יקרב איש בהן אלא מי שנשתלחו לו ושיעורא דרבנן זוטר. כרישא – קפלוט ושיעוריה זוטר משל כרוב. על מלא כף סיד – בגמרא מפרש כף של סיידין טרואי״ל בלעז. מרוסס – סדוק סדקין הרבה כמו והכה הבית הגדול רסיסים (עמוס ו). ביצה קלה – בגמרא מפרש לה. גמ׳ לא יסוד אדם את ביתו בסיד – לאחר חורבן משום אבילות של ירושלים. תבן או חול – שלא יהא לבן כל צרכו. טרכסיד – סיד חזק ומתקשה יותר משאם לא עירב בו. קילקולו זהו תיקונו – דאי לאו דמקלקל ליה ומשחירו לא היה מישתרי הלכך ע״כ הא דקשיא ליה מעליותא היא לגביה ומשערינן ביה ורבותי מפרשין קילקולו לובן זה תיקונו לענין חוזק ולא נהירא לי דקילקולו זהו תקונו משמע דשם הקלקול מתקנו ולהאי לישנא אין שם הקלקול מתקנו ולמה הוזכר קילקול כאן הכי הוה [ליה] לתרוצי נהי דאשחורי משחיר אחזוקי מחזיק. קשר עליון – של אמצע היד או קשר תחתון של אמצע האצבע. טרופה בשמן – שממהרת לבשלה. דצילצלתא – עוף קטן. כל שיעורי שבת – באוכלין וכל הוצאתן וקצירתן וטחינתן כגרוגרת. כגרוגרת – מביצת תרנגולת שהיא ממהרת לבשל ולא כביצה שלימה שעורו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush