גמרא
פירוש
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי אמִדְּרַבָּנַן הִיא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל.
מְנַקֵּיט אַבָּיֵי חוּמְרֵי מַתְנְיָתָא וְתָנֵי בהַגּוֹד וְהַמְשַׁמֶּרֶת כִּילָּה וְכִסֵּא גַלִּין לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה פָּטוּר אֲבָל אָסוּר גאׇהֳלֵי קְבַע לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה חַיָּיב חַטָּאת דאֲבָל מִטָּה וְכִסֵּא טְרַסְקָל וְאַסְלָא מוּתָּר לִנְטוֹתָן לְכַתְּחִילָּה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת כ״א:י״ז
רמב״ם הלכות שבת כ״ב:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ב
טור אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
טור אורח חיים שט״ו:ו׳
טור אורח חיים שט״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ט׳
רמב״ם הלכות שבת כ״ב:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ב
טור אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
טור אורח חיים שט״ו:ו׳
טור אורח חיים שט״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ט׳
אלא אמר אביי מדרבנן – קאסרי לה חכמים דמתניתין דלא שבקינן ליה למיתליה למיעבד עובדא דחול.
מנקיט – מלקיט.
חומרי מתנייתא – כללות של ברייתות: חומר קשר כלומר כללות שמצא בברייתות בגוד לבדה ובמשמרת לבדה ובכילה לבדה ובכסא גלין לבדה ושנאן כולן הפטורין אבל אסורין בחומר אחד והמותרים לכתחילה בחומר אחד.
הגוד – הוא עור של בהמה תפור ופיו רחב מאד ויש לו שנצים ועוברי דרכים ממלאין אותו יין או חלב במקום שתוקעין שם אהליהם ללון ושוטחין אותו ופיו מתוח ע״ג יתידות והרוח עוברת מתחתיו ומצטנן שלא יתקלקל היין והוי דומה לאהל לאחר שנמתח.
כילה – שיש בגגה טפח.
וכסא גלין – כמו מטה גללניתא דכירה (לעיל דף מז:) והוא שם מקום ומפרקין מטותיהן וכסאותן וטוענין אותן עמהן וחוזרין ומחזירין אותן.
לא יעשה – דאהל עראי נינהו וכסא גלין נמי גזרה שמא יתקע בחוזק.
אבל מטה – שלנו המחוברת ועומדת אם היתה זקופה או מוטה על צדיה מותר לנטותה לישבה על רגליה ואע״ג דהשתא עביד אהל שרי דלא מידי עביד אלא ליתובא בעלמא.
כסא טרסקל – כך שמו ובלעז פלודשטוייל״י ועליונו של עור ומקפלין אותו וכשמסלקין אותו סומכין אותו לכותל וכשרוצה לישב עליו נוטהו ויושב על ד׳ רגלים.
ואסלא – עשוי כעין כסא טרסקל אבל עור הפרוש עליו נקוב לבית הכסא מותר לנטותו לכתחילה דהא עביד וקאי. שימר – נתן שמרים לתלויה וסינן. חייבת חטאת – דלאו תכשיט הוא אלא משוי.
פטור – דתכשיט הוא ולכתחילה אסור דילמא שלפא ומחויא.
יוצאה אשה – דמאן דרכה למיפק בעיר של זהב אשה חשובה ואשה חשובה לא שלפא ומחויא. משום מאי מתרינן ביה – למשמר.
משום בורר – דהאי נמי בורר הוא. כוותי דידי מסתברא – דאי אתרו ביה משום בורר התראה היא.
דנוטל אוכל ומניח פסולת – ולרבא ה״ה נמי דאי אתרו ביה משום מרקד הויא התראה אבל לרבי זירא אי אתרו ביה משום בורר לאו התראה היא דלא דמי לבורר שהאוכל למטה ופסולת למעלה מה שאין כן בבורר קטנית שהפסולת למטה. טלית כפולה לא יעשה – לשטוח טליתו על גבי ארבע יתידות לישן תחתיה וראשיו מתכפלין לכאן ולכאן לצד הארץ והויא ליה לכתלים להגן מן החמה דהוי אהלא.
כרך עליה – מבעוד יום.
חוט או משיחה – ונתנה על הנס שעל הקנוף כשהיא מכופלת וכרך עליה חוט למשכה בו לפורסה לכאן ולכאן מותר למושכה בו בשבת דמוסיף על אהל עראי הוא ואינו כעושה לכתחילה. כדקרמנאי – היינו גללניתא שפורקה ומחזירה והוא שם מקום לשון אחר קרמנאי מוכרי בגדי פשתן מוכרין עליהן.
כדרמי – כרך עליה חוט.
כדדידן – מטה שהיתה זקופה והוא מושיבה על רגליה. דמאורתא נגידו ומצפרא חביטא – בלילי שבת ראיתים פרוסות ולבקר ראיתים מושלכים לארץ אלמא מותר לפורקה וה״נ מותר לנטותה. וילון – מסך שכנגד הפתח.
מותר לנטותו – שאין אהל אלא מי שעשוי כעין גג.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
חומרי מתנייתא – כללות של ברייתות: חומר קשר כלומר כללות שמצא בברייתות בגוד לבדה ובמשמרת לבדה ובכילה לבדה ובכסא גלין לבדה ושנאן כולן הפטורין אבל אסורין בחומר אחד והמותרים לכתחילה בחומר אחד.
הגוד – הוא עור של בהמה תפור ופיו רחב מאד ויש לו שנצים ועוברי דרכים ממלאין אותו יין או חלב במקום שתוקעין שם אהליהם ללון ושוטחין אותו ופיו מתוח ע״ג יתידות והרוח עוברת מתחתיו ומצטנן שלא יתקלקל היין והוי דומה לאהל לאחר שנמתח.
כילה – שיש בגגה טפח.
וכסא גלין – כמו מטה גללניתא דכירה (לעיל דף מז:) והוא שם מקום ומפרקין מטותיהן וכסאותן וטוענין אותן עמהן וחוזרין ומחזירין אותן.
לא יעשה – דאהל עראי נינהו וכסא גלין נמי גזרה שמא יתקע בחוזק.
אבל מטה – שלנו המחוברת ועומדת אם היתה זקופה או מוטה על צדיה מותר לנטותה לישבה על רגליה ואע״ג דהשתא עביד אהל שרי דלא מידי עביד אלא ליתובא בעלמא.
כסא טרסקל – כך שמו ובלעז פלודשטוייל״י ועליונו של עור ומקפלין אותו וכשמסלקין אותו סומכין אותו לכותל וכשרוצה לישב עליו נוטהו ויושב על ד׳ רגלים.
ואסלא – עשוי כעין כסא טרסקל אבל עור הפרוש עליו נקוב לבית הכסא מותר לנטותו לכתחילה דהא עביד וקאי. שימר – נתן שמרים לתלויה וסינן. חייבת חטאת – דלאו תכשיט הוא אלא משוי.
פטור – דתכשיט הוא ולכתחילה אסור דילמא שלפא ומחויא.
יוצאה אשה – דמאן דרכה למיפק בעיר של זהב אשה חשובה ואשה חשובה לא שלפא ומחויא. משום מאי מתרינן ביה – למשמר.
משום בורר – דהאי נמי בורר הוא. כוותי דידי מסתברא – דאי אתרו ביה משום בורר התראה היא.
דנוטל אוכל ומניח פסולת – ולרבא ה״ה נמי דאי אתרו ביה משום מרקד הויא התראה אבל לרבי זירא אי אתרו ביה משום בורר לאו התראה היא דלא דמי לבורר שהאוכל למטה ופסולת למעלה מה שאין כן בבורר קטנית שהפסולת למטה. טלית כפולה לא יעשה – לשטוח טליתו על גבי ארבע יתידות לישן תחתיה וראשיו מתכפלין לכאן ולכאן לצד הארץ והויא ליה לכתלים להגן מן החמה דהוי אהלא.
כרך עליה – מבעוד יום.
חוט או משיחה – ונתנה על הנס שעל הקנוף כשהיא מכופלת וכרך עליה חוט למשכה בו לפורסה לכאן ולכאן מותר למושכה בו בשבת דמוסיף על אהל עראי הוא ואינו כעושה לכתחילה. כדקרמנאי – היינו גללניתא שפורקה ומחזירה והוא שם מקום לשון אחר קרמנאי מוכרי בגדי פשתן מוכרין עליהן.
כדרמי – כרך עליה חוט.
כדדידן – מטה שהיתה זקופה והוא מושיבה על רגליה. דמאורתא נגידו ומצפרא חביטא – בלילי שבת ראיתים פרוסות ולבקר ראיתים מושלכים לארץ אלמא מותר לפורקה וה״נ מותר לנטותה. וילון – מסך שכנגד הפתח.
מותר לנטותו – שאין אהל אלא מי שעשוי כעין גג.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush