×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין נ״ט.גמרא
;?!
אָ
וְהָא דִּינִין קוּם עֲשֵׂה הוּא וְקָא חָשֵׁיב קוּם עֲשֵׂה וְשֵׁב אַל תַּעֲשֶׂה נִינְהוּ. וְאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אגּוֹי1 שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ל״ג:ד׳} תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה לָנוּ מוֹרָשָׁה וְלֹא לָהֶם. וְלִיחְשְׁבַהּ גַּבֵּי שֶׁבַע מִצְוֹת מ״דמַאן דְּאָמַר מוֹרָשָׁה מִיגְזָל קָא גָזֵיל לַהּ מַאן דְּאָמַר מְאוֹרָסָה דִּינוֹ כְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה דְּבִסְקִילָה. מֵיתִיבִי הָיָה ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִנַּיִין שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי2 וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא י״ח:ה׳} אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הָאָדָם הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי3 וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל. הָתָם בְּשֶׁבַע מִצְוֹת דִּידְהוּ.: ר׳רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַדָּם מִן הַחַי.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {בראשית ט׳:ד׳} אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ זֶה אֵבֶר מִן הַחַי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַדָּם מִן הַחַי. מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל קְרִי בֵּיהּ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ לֹא תֹּאכֵל דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ לֹא תֹּאכֵל וְרַבָּנַן הַהוּא לְמִישְׁרֵי שְׁרָצִים הוּא דַּאֲתָא. כְּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר {דברים י״ב:כ״ג} רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְגוֹ׳ (רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם זֶה אֵבֶר מִן הַחַי כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ זֶה דָּם מִן הַחַי). וְרַבָּנַן הַהוּא לְדַם הַקָּזָה שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצְאָה בּוֹ הוּא דַּאֲתָא. לְמָה לִי לְמִיכְתַּב לִבְנֵי נֹחַ וּלְמָה לִי לְמִשְׁנֵי בְּסִינַי. כדר׳כִּדְרַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא כׇּל מִצְוָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לִבְנֵי נֹחַ וְנִשְׁנֵית בְּסִינַי לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָה. לִבְנֵי נֹחַ וְלֹא נִשְׁנֵית בְּסִינַי לְיִשְׂרָאֵל נֶאֶמְרָה וְלֹא לִבְנֵי נֹחַ וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא גִּיד הַנָּשֶׁה וְאַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה. אָמַר מָר כׇּל מִצְוָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לִבְנֵי נֹחַ וְנִשְׁנֵית בְּסִינַי לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָה אַדְּרַבָּה מִדְּנִשְׁנֵית בְּסִינַי לְיִשְׂרָאֵל נֶאֶמְרָה וְלֹא לִבְנֵי נֹחַ. מִדְּאִיתְּנַי עֲבוֹדָה זָרָה4 בְּסִינַי וְאַשְׁכְּחַן דַּעֲנַשׁ גּוֹיִם5 עִילָּוַוהּ ש״משְׁמַע מִינַּהּ לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָה.: לִבְנֵי נֹחַ וְלֹא נִשְׁנֵית בְּסִינַי לְיִשְׂרָאֵל נֶאֶמְרָה וְלֹא לִבְנֵי נֹחַ.: אַדְּרַבָּה מִדְּלֹא נִישְׁנֵית בְּסִינַי לִבְנֵי נֹחַ נֶאֶמְרָה וְלָא לְיִשְׂרָאֵל לֵיכָּא מִידַּעַם דִּלְיִשְׂרָאֵל שְׁרֵי וּלְגוֹי6 אסור. וְלָא וַהֲרֵי יְפַת תּוֹאַר הָתָם מִשּׁוּם דְּלָאו בְּנֵי כִיבּוּשׁ נִינְהוּ. וַהֲרֵי פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה הָתָם מִשּׁוּם דְּלָאו בְּנֵי מְחִילָה נִינְהוּ.: כׇּל מִצְוָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לִבְנֵי נֹחַ וְנִישְׁנֵית בְּסִינַי לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ולעובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
והא דינין קום עשה – משפט הוא וקא חשיב.
ומשני: קום עשה ושב אל תעשה הוא – קום עשה משפט ושב ואל תעשה עול אפילו אינו מצוה לעשות משפט והוא יושב ובטל מוזהר הוא שלא לעשות עול ואזהרת לא תעשו עול (ויקרא יט) אינה קום עשה משפט אלא לחודה קיימא שב והבטל מלא תעשה עול אבל אזהרת לא תשבות על כרחיך אינה אלא קום עשה.
מורשה לנו – ולא להם ואיכא משום גזל כדמפרש. מורשה מאורסה – אמוראי איכא דדרשי בהו גבי עם הארץ בפרק אלו עוברין בפסחים (דף מט:).
מיגזל קא גזל לה – והא קא חשיב גזל וכן נערה המאורסה דהא בכלל גילוי עריות הוא.
האדם – ר״מ דלית ליה אתם קרוין אדם ולא עובדי כוכבים קרוין אדם ור״ש היא דדרש לה במסכת יבמות (דף סא.). בשבע מצות דידהו – עוסקין בהלכות אותן שבע מצות להיות בקיאין בהן. בשר – בעוד נפשו קיימת לא תאכלו זהו אבר מן החי ודמו לדרשא אחרינא למשרי אבר מן החי דשרצים כדלקמן בשמעתין. כיוצא בדבר אתה אומר – שאף ישראל הוזהרו על דם מן החי בסיני ומשום חיות ורבי חנינא קאמר לה.
כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר כו׳ – כלומר לא תאכל הדם הנזכר בראש המקרא בעוד הנפש עם הבשר.
ורבנן ההוא – דסמך דם לאזהרת אבר מן החי לא למסרי משום חיות סמכי׳ אלא למיסר דם הקזה שהנפש יוצאה בו משום דם הוא דסמכיה דלא תימא אזהרת דם גבי וזבחת מבקרך ומצאנך כתיב (דברים יב) דם שחיטה הוא דהוי דם אבל דם הקזה לא הוי דם להכי אקשייה לאבר מן החי מה אבר מן החי אסור מחמת איסורו אף דם מן החי מוזהר עלה משום דם ובלבד שיהא דם הנפש אבל דם הקזה שאין הנפש יוצאה בו אינו קרוי דם אבל איסור חיות לא נזכר בו ולא בשום דם ובכריתות (דף כב.) מפרש איזהו דם הקזה שהנפש יוצאה בו מטיפה המשחרת ואילך משהוא מתחיל לצאת שחור. למה לי למכתב – אבר מן החי בסיני ובבני נח אטו ישראל משום דקבלו תורה יצאו מכלל מצו׳ הראשונו׳ בשלמא עבודת כוכבים וגילוי עריות בסיני למילתייהו נשנית לפי שלא פרשו כ״כ בבני נח על אלו עבירות עונשן עליהם וכן בעריות לפרש עונשן אלא אבר מן החי למה לי לאהדורי. לזה ולזה נאמרה – כדמפרש לקמן מדנשנית עבודת כוכבים וגילוי עריות בסיני ואשכחן דאיענש עובדי כוכבים עלייהו אף לאחר מתן תורה כדכתיב (דברים יח) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו וגו׳ ובגלל התועבות האלה וכן בעריות (ויקרא יח) כי את כל התועבות האל שמע מיניה כי יהיב קודשא בריך הוא תורה לישראל לא שקלינהו להנך מבני נח וכדקיימי להו קיימי וכל שלא נשנית בסיני נאמר לישראל ולא לבני נח מסיני ואילך אף על גב דעד סיני נצטוו עליה מדלא הדר תנייה בסיני כדאיתא בעבודת כוכבים ובגילו עריות דאשכחן דאיענוש עובדי כוכבים עלייהו שמע מינה ישראל שיצאו לקדושה עמדו באיסורן אבל עובדי כוכבים נטלן מהן ולקמן פריך דילמא להכי לא נשנו דלבני נח הוא דאסירי ולא לישראל ומשני ליכא מידי דלישראל שרי ולעובדי כוכבים אסור שכשיצאו מכלל בני נח להתקדש יצאו ולא להקל עליהם ולזה ולזה ליכא למימר דא״כ אמאי אתני עבודת כוכבים הילכך על כרחיך אותה שלא נשנית אינה בבני נח הילכך אם לא נשנית אבר מן החי הוה אמינא נטלוה מבני נח ממתן תורה ואילך. ואנו אין לנו – אזהרה בבני נח ולא נשנית בסיני אלא גיד הנשה.
ואליבא דרבי יהודה – דאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף ק:) מבני יעקב נאסר גיד הנשה שהיו בני נח קודם מתן תורה ורבנן פליגי ואמרו בסיני נאמר ולא להם אלא שנכתב במקומו ואחר מתן תורה כתבו משה במקום המעשה על העתיד לידע מאיזה טעם נאסר להם ולרבי יהודה גופיה לישראל נאמר ולא לשאר בני נח דהא בני ישראל כתיב והא דקאמר הכא דאותן העומדות באיסורן לבני נח לעולם הוצרך לשנותן בסיני לאו משום דאי לא אהדרינהו הוה אמינא נגמר מגיד הנשה דלא נשנית ולישראל נאמר ולא לבני נח דמהא ליכא למיגמר שהרי לא נאסרה אלא לישראל ובעוד שהיו בני נח נמי להם נאסר ולא לאחרים אלא מדאתני עבודת כוכבים הוה גמרינן להו.
ואשכחן דאיענוש עובד כוכבים עלייהו – שבע אומות כדכתיב לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש. אדרבה מדלא נישנית בסיני אימא לבני נח נאמרה – לבני יעקב בעוד שהיו בני נח נאסר להם ולא משבאו לכלל ישראל. והרי יפת תואר – שאסורה להם כדאמר לעיל (דף נז.).
לאו בני כיבוש נינהו – לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל שאף לישראל לא הותר יפת תואר אלא במלחמה ע״י כיבוש.
משום דלאו בני מחילה נינהו – שאף ישראל נצטוו על הגזל אלא שפחות משוה פרוטה אינו נחשב גזל בעיניהם שעוברין על מדתן שרחמנין הן ומוחלין על דבר קל אבל בני נח אכזרים הם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144