×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים נ׳.גמרא
;?!
אָ
כְּאִיסּוּרוֹ מָה אִיסּוּרוֹ בִּכְזַיִת אַף חֲזָרָתוֹ בִּכְזַיִת. תַּנְיָא ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר זֶה וְזֶה כִּשְׁתֵּי בֵיצִים וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. {זכריה י״ד:ו׳} וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן מַאי יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן. א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זֶה אוֹר שֶׁיָּקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְקָפוּי לָעוֹלָם הַבָּא. ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ נְגָעִים וְאֹהָלוֹת שֶׁיְּקָרִין הֵן בעוה״זבָּעוֹלָם הַזֶּה וּקְפוּיִין הֵן לָעוֹלָם הַבָּא. ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּקָרִין הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּקְפוּיִין הֵן לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא כִּי הָא דְּרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חֲלַשׁ וְאִיתְנְגִיד כִּי הֲדַר אֲמַר לֵיהּ אֲבוּהּ מַאי חֲזֵית אֲמַר לֵיהּ עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה אָמַר לוֹ בְּנִי עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ וַאֲנַן הֵיכִי הָתָם כִּי הֵיכִי דְּאִיתוּ אֲנַן הָכָא הָכִי אִיתִינַן הָתָם. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּמְחִיצָתָן. (וּמַאן) נִינְהוּ אִילֵימָא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵירָיו מִשּׁוּם הֲרוּגֵי מַלְכוּת וְתוּ לָא אֶלָּא הֲרוּגֵי לוֹד. {זכריה י״ד:כ׳} בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַה׳ מַאי מְצִלּוֹת הַסּוּס. א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עָתִיד הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹסִיף עַל יְרוּשָׁלַיִם עַד שֶׁהַסּוּס רָץ וּמֵצֵיל. ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כׇּל מְצִילּוֹת שֶׁתּוֹלִין לַסּוּס בֵּין עֵינָיו יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה׳. ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כׇּל בִּיזָּה שֶׁבּוֹזְזִין יִשְׂרָאֵל עַד שָׁעָה שֶׁהַסּוּס רָץ וּמֵצֵיל יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה׳. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כׇּל בִּיזָּה שֶׁבָּזְזוּ יִשְׂרָאֵל הַיְינוּ דִּכְתִיב {זכריה י״ד:כ׳} וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה׳ כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בְּהָנָךְ תַּרְתֵּי מַאי וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה׳ מִילְּתָא אַחֲרִיתִי קָאָמַר דְּמִתְעַתְּרִי יִשְׂרָאֵל וּמִתְנַדְּבִי וּמַיְיתִי. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בִּיזָּה הַיְינוּ דִּכְתִיב {זכריה י״ד:כ״א} וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית ה׳ צְבָאוֹת אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הָנָךְ תַּרְתֵּי מַאי וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אֵין כָּאן עָנִי. וּכְנַעֲנִי מְנָלַן דְּאִיקְּרִי תַּגָּר דִּכְתִיב {בראשית ל״ח:ב׳} וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי מַאי כְּנַעֲנִי אִילֵּימָא כְּנַעֲנִי מַמָּשׁ אֶפְשָׁר בָּא אַבְרָהָם וְהִזְהִיר אֶת יִצְחָק בָּא יִצְחָק וְהִזְהִיר אֶת יַעֲקֹב וִיהוּדָה אָזֵיל וְנָסֵיב אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בַּת גַּבְרָא תַּגָּרָא דִּכְתִיב {הושע י״ב:ח׳} כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא {ישעיהו כ״ג:ח׳} אֲשֶׁר סוֹחֲרֶיהָ שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.: {זכריה י״ד:ט׳} וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד אַטּוּ הָאִידָּנָא לָאו אֶחָד הוּא. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא הָעוֹלָם הַזֶּה עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וְעַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיַּין הָאֱמֶת לָעוֹלָם הַבָּא כּוּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וּשְׁמוֹ אֶחָד מַאי אֶחָד אַטּוּ הָאִידָּנָא לָאו שְׁמוֹ אֶחָד הוּא. א״ראָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא הָעוֹלָם הַזֶּה נִכְתַּב ביו״דבְּיוֹד ה״יהֵי וְנִקְרָא באל״ףבְּאֶלֶף דל״תדָּלֶת אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כּוּלּוֹ אֶחָד נִקְרָא ביו״דבְּיוֹד ה״יהֵי וְנִכְתַּב ביו״דבְּיוֹד ה״יהֵי. סְבַר רָבָא לְמִדְרְשַׁהּ בְּפִירְקָא א״לאֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא לְעַלֵּם כְּתִיב. ר׳רַבִּי אֲבִינָא רָמֵי כְּתִיב {שמות ג׳:ט״ו} זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדוֹר דּוֹר אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא נִכְתָּב אֲנִי ביו״דבְּיוֹד ה״א וְנִקְרָא אֲנִי באל״ףבְּאֶלֶף דל״תדָּלֶת:.:
פרק ד – מקום שנהגו
מתני׳מַתְנִיתִין: אמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת עוֹשִׂין מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֵין עוֹשִׂין הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כאיסורו – של חמץ ובשר קודש נמי משנפסל ביוצא אסור באכילה. יקרות וקפאון – איידי דאיירי בירושלים ביציאות שעריה דקתני וכן מי שיצא מירושלים כו׳ פתח בהא פרשתא דבעינן למימר קמן שעתיד הקב״ה להוסיף על ירושלים. אור שיקר בעולם הזה – כשחמה מאירה בגבורתה ואורה גדול אותו אור חשוב ויקר שלה יהא קפוי וקל לעולם הבא כל דבר קל קרי קפוי צף על המים ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא (מלכים ב ו). בני אדם שיקרים – עשירים וחשובים ואינן טובים למקום.
איתנגיד – גוע ופרחה רוחו.
עליונים למטה – אותן שהיו כאן חשובים ראיתי קלים.
ואנן – תלמידי חכמים היכי איתינן התם.
הרוגי מלכות ותו לא – לא היתה בהן מעלה אחרת שיחשבו עליה אלא זו בלבד.
הרוגי לוד – שני אחים היו שמסרו עצמן על ישראל שהודו על עצמן הריגת בת מלך שהיו מטילין אותה על כל ישראל.
עד שעה שהסוס רץ ומציל – כשיעור מרוצת הסוס עד חצי היום ולשון מציל שצילו תחתיו שכל שעות היום חמה נוטה לצדדין וצל האדם וצל הבהמה נוטה לצידו כשחמה במזרח צל האדם למערב אבל בחצי היום חמה עומדת באמצע הרקיע בראש כל האדם וצל הסוס תחתיו בפי׳ ר׳ מכיר זצ״ל מצאתי. כל מצילות – כלומר שתולין לסוס לנוי ולקשקש לשון מצלתים (ד״ה א יג).
יהיה קודש לה׳ – שיתנדבו ישראל נדבותיהן למקדש.
כל ביזה שיבוזו ישראל – מן הנכרים ביום אחד עד חצות יהיו קודש לה׳ שיביאום נדבה למקדש.
הסירות כמזרקים – אף הסירות יהיו של כסף ושל זהב שתהא שם ביזה רבה להקדש.
מאי והיה הסירות כמזרקים – הא במצילות הסוס ליכא הקדש כולי האי.
דמיתעתרי ישראל – יתעשרו ישראל ובשורה אחרת היא.
כנעני – לא יהיו צריכין גזברין לעשות סחורה בנכסי הקדש לפי שיהא שם עושר גדול מן הביזה. בא אברהם והזהיר את יצחק – שהשביע לאליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני (בראשית כד).
ויצחק את יעקב – לא תקח אשה מבנות כנען (שם כח).
כולו הטוב והמטיב – שאין שם בשורה רעה. למידרשיה בפירקא – קרייה דיו״ד ה״י דארבע אותיות דרשיה וטעמיה התלויים בו.
לעלם כתיב – זה שמי לעלם חסר וי״ו לשון העלמה.
כתיב זה שמי לעלם – בהעלמה וכתיב זה זכרי דמשמע קרייה ולא העלמה לשון אחר כיון דכתב זה שמי פשיטא דזה זכרי היאך יקרא אלא בשמו.
לא כשאני נכתב – שני שמות לימדו שם הכתיבה ושם הקרייה.
מקום שנהגו. עד חצות – חצי היום.
שלא לעשות – כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמצו ושחיטת הפסח ותקון מצה לצורך הלילה דמצוה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר כדאמר בפרק בתרא (דף קט:) חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144