גמרא
פירוש
וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה1 טְעוּנִין סְמִיכָה בְּאַהֲרֹן אֶלָּא בִּזְקֵנִים.
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת וְתִסְבְּרָא דְּהָךְ קַמַּיְיתָא מְתָרַצְתָּא הִיא הָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
ר׳ שמעון – [לעיל]. סמיכה בבעלים בעינו – דקתני [והלא אין] סמיכה אלא [בבעלים ולא] חשיב [לשעיר המשתלח] כשעירי [עכו״ם והכא] חשיב [לשעירי עכו״ם באהרן] לחדא משתי סמיכות שיש בצבור. ואי שמיע לך דלא בעי [סמיכה] באהרן – אבל [בזקנים] בעי סמיכה דבדידהו לא [אימעט] אלא מהאי [דלא בעי אהרן] בסמיכתם [ומיעט] שעירי [עכו״ם] מחמת החי [בעי] סמיכה באהרן [דכתיב] וסמך אהרן את שתי ידיו ואין שעירי עכו״ם טעון סמיכה באהרן אלא בזקנים. ורבי יהודה למה לי למעטינהו – לשעירי עכו״ם. מקרא – כיון [דסבר] ר׳ יהודה אהרו [ובניו] מתכפרים בשעיר המשתלח אלמא סמיכה [בבעלים] הוא וכיון דאמר גמירי ב׳ סמיכות בצבור ממילא ידעינו [דלא] בעי שעירי עכו״ם סמיכה אלא שעיר המשתלח ופר העלם דבר של צבור. גירסא בעלמא – אסמכתא בעלמא. לישנא אחרינא גירסא ולסימנא נקטא בעלמא. כלומר ר׳ יהודה לית הלכה הלכה למשה מסיני בשתי סמיכות אלא בגירסא בעלמא נקיט להו ויליף להו מקראי. מנ״ל – דהא לא נפיק אלא דלא בעי סמיכה [באהרן] וממאי דבעי סמיכה בזקנים אימא דלגמרי ממעיע. וסמך ידו על ראש השעיר – בשעיר נשיא כתיב. לרבות שעיר נחשון לסמיכה – להכי נקט [שעיר נחשון] שהוא הקדים ראשון ואצטריך לרבויי דשעה מדורות לא ילפינן ואע״ג דקרבן יחיד [הוי אמינא דלא בעי] סמיכה קמ״ל והכי אמרי׳ בפ׳ כל המנתות באות מצה. כל חטאת שנכנס דמה לפנים – בהיכל לפנים. טעונה סמיכה – ושעירי עכו״ם נכנס דמן [לפנים] בהיכל כדאמרינן באיזהו מקומן פרים הנשרפיו ושעירים הנשרפין שחיטתו בצפון כו׳ ושעירים הנשרפין הם שעירי עכו״ם שנשרפין חוץ למחנה כדאמר בת״כ. למה לי למימר שהיה – כיון דאמר שעירי עכו״ם טעון סמיכה ממילא ידענא דכל חטאת שנכנס דמה לפנים טעונה סמיכה דהא בפר העלם דבר כהן משיח כתיב [דבעי] סמיכה ושעיר הנעשה בפנים ליכא למימר דאתא לרבויי כדמפרש לה. סימנא בעלמא – נקטיה שלא תאמר שעיר הנעשה בפנים דהא נכנס דמה לפנים. ופריך אימא לרבות שעיר הנעשה בפנים – דהא נכנס דמה לפנים. ומשני דומיא ליה קא מרבי דהאי בשעיר נשיא כתיב. דמכפר על עבירות שיש בה ידיעה – שנודע לו החטא אבל שעיר הנעשה בפנים אינו מכפר אלא על טימאת מקדש וקדשיו עד שיודע לו ויביא עולה ויורד. קראי למה לי – לרבות שעירי עכו״ם לר״ש דאמר אהרן ובניו אין סומכים בשעיר המשתלח פשיטא דההיא סמיכה לאו סמיכה היא ובעי סמיכה אחרת להשלים סמיכות דרבינא. מקל וחומר – כדאמרי׳ בפ׳ כל המנחות באות מצה קמ״ל רבינא הילכתא דשתי סמיכות בצבור ותו לא. לא ידענא אידך מה היא – דחד מינייהו פר העלם דבר כתיב בהדיא ואידך לא ידענא אי שעירי עכו״ם אי שעיר הנעשה בפנים. קמ״ל – וסמך ידו דשעיר נשיא חוטא דסברא דומיא דידיה קא מרבי שמכפר על עבירות מצוה ידוע כמותה. [קרבנו] – שלשה קרבנות כתיבי בסמיכה בשלמים בויקרא קרבנו שבא לשום ריצוי ודורון ולא בכור ומעשר ופסח שאינן באים לריצוי אלא חובה הם עליו ולא לכפרה. מעשר מקדש לפניו ולאחריו – כדאמרי׳ בבכורות קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשות. איכא למיפרך – למה לי למעטינהו דלא אתי מדינא דלבעי סמיכה דאיכא למיפרך מה לשלמים שכן טעון נסכים מה שאין כן בהנך דממעטינהו בשמעתין דלעיל.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
הערות
Gemara
Peirush