×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות נ״ז.גמרא
;?!
אָ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִנִּיחַ בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים הִיפֵּךְ בּוֹ חַיָּיב לֹא הִיפֵּךְ בּוֹ פָּטוּר. אָמַר רָבָא מַאי חַיָּיב נָמֵי דְּקָאָמַר כְּמַעֲשֵׂה צָלִי שֶׁל שַׁבָּת. גּוּפָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִנִּיחַ בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים הִיפֵּךְ בּוֹ חַיָּיב לֹא הִיפֵּךְ בּוֹ פָּטוּר הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּאִי לָא היפך בֵּיהּ לָא בְּשִׁיל פְּשִׁיטָא אֶלָּא דְּאִי לָא מְהַפֵּיךְ לֵיהּ נָמֵי הֲוָה בְּשִׁיל אַמַּאי לָא מִיחַיַּיב. לָא צְרִיכָא אדְּאִי לָא היפך בֵּיהּ הֲוָה בְּשִׁיל מִצַּד אֶחָד כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי וְכִי מְהַפֵּיךְ בֵּיהּ בְּשִׁיל מִשְּׁנֵי צְדָדִין כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי וקמ״לוְקָא מַשְׁמַע לַן דְּכֹל מִצַּד אֶחָד כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי לָא כְּלוּם הוּא. אָמַר רָבָא וְאִם נִצְלָה בּוֹ כִּגְרוֹגֶרֶת מִצַּד אֶחָד בִּמְקוֹם אֶחָד חַיָּיב א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי בִּמְקוֹם אֶחָד אֵין בִּשְׁנַיִם אוֹ ג׳שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת לָא וְהָתְנַן בהַקּוֹדֵחַ כׇּל שֶׁהוּא חַיָּיב. הֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא בְּמָקוֹם אֶחָד כׇּל שֶׁהוּא לְמַאי חֲזֵי אֶלָּא לָאו בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת דַּחֲזוֹ לְצֵירוּף לָא לְעוֹלָם בְּמָקוֹם אֶחָד דַּחֲזוּ לְבָבָא דְּאַקְלִידָא. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רָבָא אֲפִילּוּ בִּשְׁנַיִם וג׳וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא הַקּוֹדֵחַ כׇּל שֶׁהוּא חַיָּיב הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא בְּמָקוֹם אֶחָד כׇּל שֶׁהוּא לְמַאי חֲזֵי אֶלָּא לָאו בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת דַּחֲזֵי לְצֵירוּף לָא לְעוֹלָם בְּמָקוֹם אֶחָד דַּחֲזוּ לְבָבָא דְּאַקְלִידָא. תָּנוּ רַבָּנַן אִילּוּ נֶאֱמַר {ויקרא ב׳:י״א} אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ הָיִיתִי אוֹמֵר אֵין לִי (אלא) בְּלֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ אֶלָּא קוֹמֶץ בִּלְבָד. מִנְחָה מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִנְחָה שְׁאָר מְנָחוֹת מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ב׳:י״א} כׇּל הַמִּנְחָה. אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳ כְּשֵׁרָה וְלֹא פְּסוּלָה מִכָּאן אָמְרוּ גהַמְחַמֵּיץ אֶת הַכְּשֵׁירָה חַיָּיב וְאֶת הַפְּסוּלָה פָּטוּר. בָּעֵי רַב פָּפָּא דחִימְּצָהּ וְיָצָאת וְחָזַר וְחִימְּצָהּ מַהוּ כֵּיוָן דְּיָצָאת אִיפְּסִילָה לַהּ בְּיוֹצֵא וְכִי הָדַר מְחַמֵּיץ לַהּ לָא מִיחַיַּיב עֲלַהּ מִשּׁוּם מְחַמֵּיץ אַחֵר מְחַמֵּיץ. אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּחִימְּצָהּ פְּסוּל יוֹצֵא לָא מַהֲנֵי בַּיהּ וְכִי הֲדַר מְחַמֵּיץ לַהּ מִיחַיַּיב עֲלַהּ מִשּׁוּם מְחַמֵּיץ אַחֵר מְחַמֵּיץ תֵּיקוּ. בָּעֵי רַב מָרִי חִימְּצָהּ הבְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מַהוּ אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ אָמַר רַחֲמָנָא וְהָא אַקְרְבַהּ. אוֹ דִלְמָא מְחוּסַּר הַקְטָרָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי תֵּיקוּ.: וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִכׇּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ (לַה׳) לְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לְרַבּוֹת מִנְחַת נְסָכִים לְחִימּוּץ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְרַבּוֹת ולֶחֶם הַפָּנִים לְחִימּוּץ. מִנְחַת זנְסָכִים מֵי פֵירוֹת הֵםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
1כמעשה צלי בשבת – כלומר הכא חייב בהנחה בעלמא כי היכי דמיחייב בשבת אם היה עושה בו מעשה צלי גמור שהיפך בו דהתם איכא לפלוגי בין הפך ללא הפך כגון בכה״ג כדמפרש לקמן דאי לא הפך הוה בשיל מצד אחד אבל גבי חימוץ ליכא לפלוגי. אילימא דכי לא הפיך ביה לא בשיל פשיטא – דלא היפך פטור דהא לא נצלה ולא מידי עבד. מאכל בן דרוסאי – שליש הוא מבושל. קמ״ל – הא דקתני לא היפך פטור אע״ג דבשיל מצד אחד כמאכל בן דרוסאי לאו כלום הוא. ואם נצלה בו מצד אחד כגרוגרת – צלייה גמורה חייב אפילו כי לא היפך. קודח – חור כל שהוא במקדח בשבת חייב. דחזו לצרף – כמו שעושין נגרין כשצריכין לחור אחד קודחין שלשה קטנים זה בצד זה ומחברים אותן. לבבא דאקלידא – לשון של מפתח שראשו חד ותוחבן בתוך התיבה ופותח ונועל. אלא קומץ – שלא יטול קומץ לבדו ויחמיצנו. מנחה מנין – שלא יחמיץ כל המנחה יחד קודם קמיצה. שאר מנחות מנין – דהאי קרא במנחת מרחשת כתיב. פסולה – כגון שיצאת או נטמאת. וחזר וחימצה – כלומר גמר מעשה חימוצה שאפאה. מהו – מי מיחייב משום מחמץ אחר מחמץ או לא. או דלמא כיון דחימצה לא מהני ליה בה פסול יוצא – דלאו קדושה גמורה היא ואין בה אלא פסול חימוץ וחייב כשאר מחמץ אחר מחמץ. חימצה – לקומץ. בראשו של מזבח מהו – אשר תקריבו משמע כל זמן שמחוסרת הקרבה עבר עליה אבל לאחר הקרבה לא. מחוסר הקטרה – ליתנה על האש. והשתא דנפקא לן מכל המנחה – דאפילו כשהקומץ מעורבבת חייב עלי׳. אשר תקריבו – משמע דאקומץ לחודיה קאי למה לי. לרבות מנחת נסכים לחימוץ – שאם חמצה חייב משום דהאי קרא גבי שאר מנחות ששיריהן נאכלין כתיב איצטריך לרבויינהו להני וה״נ תנינא לה בתורת כהנים אין לי בלא תעשה חמץ אלא במנחה ששיריה נאכלין מנחות שאין שיריה נאכלין מנין ת״ל כל המנחה וגו׳ להביא מנחת נסכים אבל לחם הפנים לא לקי עליה דקסבר מדת יבש לא נתקדשה ומר מרבי לחם הפנים דלא תימא בנקמצות אמר רחמנא שמהן קרב למזבח אבל האי דלא קרב מיניה לא קסבר מדת יבש נתקדשה אבל מנחת נסכים לא לקי.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
1 ד״ה זה מתחיל בדפוס וילנא בסוף דף נ״ו:
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144