גמרא
פירוש
כִּי פְּלִיגִי אכְּגוֹן שֶׁהָיָה בּוֹ כְּשִׁיעוּר וְצָמַק וְחָזַר וְתָפַח דְּמָר סָבַר יֵשׁ דִּיחוּי בְּאִיסּוּרָא וּמַר סָבַר באֵין דִּיחוּי בְּאִיסּוּרָא. וּמִי אִיכָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
כי פליגי כו׳ – ובשר העגל שנתפח אסיפיה קאי שחזר לכמות שהיה בשר זקנה שנתמעט אמיצעיה קאי והכי קאמר אע״ג שנתמעט כשיעור שיש בו עכשיו משערינן הואיל וכבר הוה בהן נמי האי שיעורא ומיחייב מדאורייתא ולא אמרינן בשעה שצמקו נדחו מאיסורייהו והוה ליה כמי שלא היה בו מתחילה והשתא איתא ופטור מדאורייתא ורבי שמעון וריש לקיש סברי יש דיחוי באיסורין וכיון דאידחי אידחי ולא יקבל עוד טומאה מדאורייתא אלא מדרבנן. טהורין – קאי אאוכלין ומת ונבילה ושרץ. ואין חייבין – קאי אנותר ופיגול וחלב. הניחן בגשמים – לאלו עצמן לאחר שצמקו. תורמין – לאו תרומה ממש אלא מעשר. תאנים – לחים גרוגרות תאנים יבשים שצמקו וכווצו. במנין – עשר תאנים על תשעים גרוגרות אבל במדה לא משום דהוי ממעט במעשר לגבי מנין דכי מנית להו לגרוגרות דחולין ולתאנים דמעשר לא תשתכח בכל עשר גרוגרות דחולין חדא תאנה דמעשר דכלי דמחזיק מאה גרוגרות לא מחזיק טפי מנ׳ תאנים. אי אמרת בשלמא לכמות שהיו – גרוגרות מעיקרא כשהן לחין משערינן שפיר תאנים מתאנים תרים אלא אי אמרת כמות שהן השתא משערינן הוה ליה מרבה במעשרות לגבי מדה דהיינו עשרה תאנים דתרומה מחזקי קבא וצ׳ גרוגרות לא מחזקי אפילו חמשה קבין והוה אחד מחמשה. המרבה במעשרות – תורם מן הכרי מודד ארבעת קבין לחולין והחמישי למעשר. מעשרותיו מקולקלין – טבל ומעשר מעורבין דחצי קב החמישי הוי מעשר וחציו הוי טבל כשאר תבואה שבכרי. גרוגרות על התאנים במדה – ולא במנין משום דממעט במעשר לגבי מדה דאי כייל לצ׳ תאנים מחזיקין תשעה קבין וכי כיילת עשרה גרוגרות לא מחזקי אלא פלגא קבא ואשתכח דלא מעשר אלא חד מן כ׳. אי אמרת בשלמא – כמות שהגרוגרות עכשיו משערין ולא איכפת לן ממאי דהוו מעיקרא. שפיר – דהא תורם קב על תשעה קבין. אלא אי אמרת לכמות שהיו – מרבה במעשרות הוא דאי הוו לחים הוה בהאי קב גרוגרות שני קבין. תרומה גדולה – ניטלת בעין יפה דלא נתנה תורה בה שיעורא ומדאורייתא חיטה אחת פוטרת הכרי ורבנן אמרו עין יפה אחד מארבעים בינונית אחד מנ׳ עין רעה אחד מששים אלמא ניטלת בעין יפה. רבי אלעזר בר רבי יוסי – אתא לאיפלוגי דאפילו גרוגרות תורמין על תאנים במנין דסבירא ליה לכמות שהיו משערין דלא ממעט במעשר. מקצוע – כלי שנותנין בו הגרוגרות ועל שם כלי קרי להו קציעות בכמה דוכתין. שבכלכלה – תאנים לחים. בשתי תרומות הכתוב מדבר – דהכי משמע האי קרא דכתיב בתרומת מעשר דלוים ונחשב לכם כלומ׳ במחשבה תטלו תרומת מעשר כדגן מן הגורן כאותה תרומה שנטלת מן הגורן דהיינו תרומה גדולה אלמא שתי תרומות כתיבי בהאי קרא ומהאי קרא נפקא לן אתרוייהו דניטלות במחשבה ובאומד דונחשב אתרוייהו קאי. באומד – שאם יש לו פירות הרבה אין צריך למדוד אלא באומד יטול אחד מחמשים.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
הערות
Gemara
Peirush