גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב׳:א׳
רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים ל״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ל״ב:ב׳
רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים ל״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ל״ב:ב׳
ב רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב׳:א׳
רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים ל״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ל״ב:ב׳
רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים ל״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ל״ב:ב׳
ג רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים מ״ב:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים מ״ב:א׳
ד רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים מ״ב:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים מ״ב:א׳
לטטפת לטטפת לטוטפת הרי כאן ד׳ – מכאן שכותב ד׳ פרשיות בד׳ בתים.
טט בכתפי שתים – באותו מקום קורין לשתים טט.
על ד׳ עורות – ד׳ חתיכות קלף ויניחנה בד׳ בתים של ד׳ חתיכות קלף.
בד׳ בתים בעור אחד – שמפשיטין עגל קטן [ולוקחים חתיכת עור] ומניחין אותו בדפוס שיש בו כמין [ד׳] אצבעות ומניחין אותו לייבש על הדפוס ונוטלין את הדפוס ונעשים בתים מאליהן. ואם כתבן בעור אחד – שעשה עור אחד וכתבו בו ד׳ פרשיות והניחן בד׳ בתים של עור אחד כמה שפירשנו.
וצריך שיהא ריוח בין הפרשיות – כשיכתבם שלאחר שכתבן בעור אחד יחתוך מלמעלה העור כמין ד׳ אצבעות ויניחן בד׳ בתים ויהיה מדובק למטה עור אחד כדי שתהא פרשה אחת בבית אחד.
ביניהם – בתוך הד׳ בתים של עור האחד.
שנותן חוט או משיחה – בין כל בית ובית.
ואם אין חריצן – החריץ שבין כל בית ובית אם אינו ניכר מבחוץ פסולה כגון אם עשה מחיצות הבתים מבפנים ואין חריץ ניכר מבחוץ. כותבה על עור אחד – כל הארבע פרשיות.
בד׳ עורות – בד׳ אגרות.
וצריך לדבק – את הד׳ אגרות ביחד בתפירה או בדבק שקורין גלו״ד.
אות – סימן.
והיה לך לאות – אפי׳ לך לא יהא אלא אות אחת דכי הוו בפנים ד׳ אגרות שאינם דבוקות ונתונות בבית אחד לאחרים שאין רואין אלא חיצון חשוב אות אחת אבל לך המשמש בהן וניכר ממשן של ד׳ אגרות כל אחת לבדה הוו ב׳ אותות.
אינו צריך – לדבק. יהודה ברבי – יהודה החכם.
ויש לו ב׳ – (זוגות) תפילין של ראש העשויין בד׳ בתים.
שטולה עור על אחת מהן – על הד׳ בתים מכסה עור אחד ונראין כבית אחד.
ומניחה – בידו אע״פ שאין מדובקות בפנים.
מתוך דבריו של רבי יוסי נשמע שחזר בו רבי יהודה – ואין צריך לדבק. תפילין של ראש חמורה קדושתה – שרובו של שדי נעשה (בקשר) בשל ראש שי״ן דל״ת אבל בשל זרוע אין אלא יו״ד שיש שם רצועה קטנה כשיעור רחב אצבע ובסוף ראשה מעט כמין יו״ד ועוד כתיב וראו כל עמי וגו׳ ותניא ר״א הגדול אומר אלו תפילין שבראש (לקמן לה:). עתיקתא – שכבר נקשרו בראש אסור להורידן ולעשות של יד.
ולמאן דאמר – בסנהדרין בפרק נגמר הדין (דף מז:).
הזמנה מילתא היא – ומשזימנה לצורך הראש אין רשאי לשנותה לשל יד.
כגון דאתני עליה – מעיקרא לשל יד אי צריך להם. כיצד סדרן – סדר הנחתן. כאן מימין של קורא כאן מימינו של מניח – כשהקורא עומד כנגד מניח הוי ימינו של זה לשמאל של זה.
והקורא קורא כסדרן – כסדר שהן כתובין בתורה מוקדם מוקדם ומאוחר מאוחר הילכך הא דקתני לעיל קדש והיה כי יביאך מימין מימינו של קורא קאמר דהשתא כשהוא קורא כדרכו מימינו לשמאלו ונמצא קוראן כסדרן והא דתנא איפכא דמשמע קדש והיה כי יביאך משמאל אמניח קאמר דהוא ימין של קורא. החליף – כדמפרש.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
בד׳ בתים בעור אחד – שמפשיטין עגל קטן [ולוקחים חתיכת עור] ומניחין אותו בדפוס שיש בו כמין [ד׳] אצבעות ומניחין אותו לייבש על הדפוס ונוטלין את הדפוס ונעשים בתים מאליהן. ואם כתבן בעור אחד – שעשה עור אחד וכתבו בו ד׳ פרשיות והניחן בד׳ בתים של עור אחד כמה שפירשנו.
וצריך שיהא ריוח בין הפרשיות – כשיכתבם שלאחר שכתבן בעור אחד יחתוך מלמעלה העור כמין ד׳ אצבעות ויניחן בד׳ בתים ויהיה מדובק למטה עור אחד כדי שתהא פרשה אחת בבית אחד.
ביניהם – בתוך הד׳ בתים של עור האחד.
שנותן חוט או משיחה – בין כל בית ובית.
ואם אין חריצן – החריץ שבין כל בית ובית אם אינו ניכר מבחוץ פסולה כגון אם עשה מחיצות הבתים מבפנים ואין חריץ ניכר מבחוץ. כותבה על עור אחד – כל הארבע פרשיות.
בד׳ עורות – בד׳ אגרות.
וצריך לדבק – את הד׳ אגרות ביחד בתפירה או בדבק שקורין גלו״ד.
אות – סימן.
והיה לך לאות – אפי׳ לך לא יהא אלא אות אחת דכי הוו בפנים ד׳ אגרות שאינם דבוקות ונתונות בבית אחד לאחרים שאין רואין אלא חיצון חשוב אות אחת אבל לך המשמש בהן וניכר ממשן של ד׳ אגרות כל אחת לבדה הוו ב׳ אותות.
אינו צריך – לדבק. יהודה ברבי – יהודה החכם.
ויש לו ב׳ – (זוגות) תפילין של ראש העשויין בד׳ בתים.
שטולה עור על אחת מהן – על הד׳ בתים מכסה עור אחד ונראין כבית אחד.
ומניחה – בידו אע״פ שאין מדובקות בפנים.
מתוך דבריו של רבי יוסי נשמע שחזר בו רבי יהודה – ואין צריך לדבק. תפילין של ראש חמורה קדושתה – שרובו של שדי נעשה (בקשר) בשל ראש שי״ן דל״ת אבל בשל זרוע אין אלא יו״ד שיש שם רצועה קטנה כשיעור רחב אצבע ובסוף ראשה מעט כמין יו״ד ועוד כתיב וראו כל עמי וגו׳ ותניא ר״א הגדול אומר אלו תפילין שבראש (לקמן לה:). עתיקתא – שכבר נקשרו בראש אסור להורידן ולעשות של יד.
ולמאן דאמר – בסנהדרין בפרק נגמר הדין (דף מז:).
הזמנה מילתא היא – ומשזימנה לצורך הראש אין רשאי לשנותה לשל יד.
כגון דאתני עליה – מעיקרא לשל יד אי צריך להם. כיצד סדרן – סדר הנחתן. כאן מימין של קורא כאן מימינו של מניח – כשהקורא עומד כנגד מניח הוי ימינו של זה לשמאל של זה.
והקורא קורא כסדרן – כסדר שהן כתובין בתורה מוקדם מוקדם ומאוחר מאוחר הילכך הא דקתני לעיל קדש והיה כי יביאך מימין מימינו של קורא קאמר דהשתא כשהוא קורא כדרכו מימינו לשמאלו ונמצא קוראן כסדרן והא דתנא איפכא דמשמע קדש והיה כי יביאך משמאל אמניח קאמר דהוא ימין של קורא. החליף – כדמפרש.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
הערות
Gemara
Peirush