×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה ל״א.גמרא
;?!
אָ
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת אֵין מַפְסִיקִין בִּקְלָלוֹת אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כּוּלָּן. בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה קוֹרִין כְּסִדְרָן וְאֵין עוֹלִים לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (ויקרא כ״ג:מ״ד) מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בְּפֶסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת וּמַפְטִירִין בְּפֶסַח גִּלְגָּל (יהושע ה׳:י׳) וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי איוֹמָא קַמָּא בְּפֶסַח גִּלְגָּל בוּלְמָחָר בְּפֶסַח יֹאשִׁיָּהוּ (מלכים ב כ״ג:ט״ז-ל״ד). וּשְׁאָר יְמוֹת הַפֶּסַח מְלַקֵּט וְקוֹרֵא מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל פֶּסַח מַאי הִיא אָמַר רַב פָּפָּא מֵאַפּ״וֹ סִימָן. יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח קוֹרִין ״וַיְהִי בְּשַׁלַּח״ (שמות י״ג:י״ז) וּמַפְטִירִין ״וַיְדַבֵּר דָּוִד״ (שמואל ב כ״ב:א׳) וּלְמָחָר ״כׇּל הַבְּכוֹר״ (דברים ט״ו:י״ט) וּמַפְטִירִין ״עוֹד הַיּוֹם״ (ישעיהו י׳:ל״ב). אָמַר אַבָּיֵי וְהָאִידָּנָא גנְהוּג עָלְמָא לְמִיקְרֵי מְשַׁךְ תּוֹרָא קַדֵּשׁ בְּכַסְפָּא פְּסַל בְּמַדְבְּרָא שַׁלַּח בּוּכְרָא. בָּעֲצֶרֶת ״שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת״ (דברים ט״ז:ט׳) וּמַפְטִירִין בַּחֲבַקּוּק (חבקוק ג׳:א׳) אֲחֵרִים אוֹמְרִים ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי״ (שמות י״ט:א׳) וּמַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה (יחזקאל א׳) וְהָאִידָּנָא דדְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי עָבְדִינַן כְּתַרְוַיְיהוּ וְאִיפְכָּא. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי״ (במדבר כ״ט:א׳) וּמַפְטִירִין ״הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם״ (ירמיהו ל״א:י״ט) וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״ (בראשית כ״א:א׳) וּמַפְטִירִין בְּחַנָּה (שמואל א א׳). הוְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי יוֹמָא קַמָּא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים לִמְחַר ״וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם״ (בראשית כ״ב:א׳) וּמַפְטִירִין ״הַבֵּן יַקִּיר״ (ירמיהו ל״א:י״ט). וביוה״כבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים קוֹרִין ״אַחֲרֵי מוֹת״ (ויקרא ט״ז:א׳) וּמַפְטִירִין ״כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא״ (ישעיהו נ״ז:ט״ו) זוּבַמִּנְחָה קוֹרִין בָּעֲרָיוֹת וּמַפְטִירִין בְּיוֹנָה. אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה מוֹצֵא עִנְוְותָנוּתוֹ דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה ״כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים״ (דברים י׳:י״ז) וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ ״עוֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה״ (דברים י׳:י״ח) שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים ״כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ״ וְגוֹ׳ (ישעיהו נ״ז:ט״ו) וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ ״וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ״ (ישעיהו נ״ז:ט״ו) מְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים דִּכְתִיב ״סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ״ (תהלים ס״ח:ה׳) וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ ״אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּין אַלְמָנוֹת״ (תהלים ס״ח:ו׳). חיו״טיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּמַפְטִירִין ״הִנֵּה יוֹם בָּא לַה׳⁠ ⁠⁠״ (זכריה י״ד:א׳) וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי טלִמְחַר מִיקְרָא ה״נהָכִי נָמֵי קָרֵינַן אַפְטוֹרֵי מַאי מַפְטִירִין י״וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה״ (מלכים א ח׳:ב׳). כוּשְׁאָר כׇּל יְמוֹת הַחַג קוֹרִין בְּקׇרְבְּנוֹת הֶחָג ליו״טיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן קוֹרִין כׇּל הַבְּכוֹר מִצְוֹת וְחוּקִּים וּבְכוֹר וּמַפְטִירִין ״וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה״ (מלכים א ט׳:א׳) מלְמָחָר קוֹרִין וְזֹאת הַבְּרָכָה וּמַפְטִירִין ״וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה״ (מלכים א ח׳:כ״ב). אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב נשַׁבָּת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד בֵּין בַּפֶּסַח בֵּין בַּסּוּכּוֹת מִקְרָא קָרֵינַן ״רְאֵה אַתָּה״ (שמות ל״ג:י״ב) אַפְטוֹרֵי בַּפֶּסַח ״הָעֲצָמוֹת הַיְּבֵשׁוֹת״ (יחזקאל ל״ז:ד׳) וּבַסּוּכּוֹת ״בְּיוֹם בֹּא גוֹג״ (יחזקאל ל״ח:י״ח). סבַּחֲנוּכָּה בַּנְּשִׂיאִים וּמַפְטִירִין בְּנֵרוֹת דִּזְכַרְיָה (זכריה ב׳:י״ד) עוְאִי מִיקַּלְעִי שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת קַמַּיְיתָא בְּנֵרוֹת דִּזְכַרְיָה בָּתְרָיְיתָא בְּנֵרוֹת שְׁלֹמֹה (מלכים א ז׳:מ׳). פבַּפּוּרִים ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק״ (שמות י״ז:ח׳) צבְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״ (במדבר כ״ח:י״א) קרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַפְטִירִין ״וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ״ (ישעיהו ס״ו:כ״ג) רחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת מֵאֶתְמוֹל מַפְטִירִין ״וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ״ (שמואל א כ׳:י״ח). אָמַר רַב הוּנָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
ברכות וקללות – דאם בחקותי להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה. אין מפסיקין בקללות – כדמפרש מילתא שאין שנים קורין בהן אלא אחד קורא את כולן ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות. קורין כסדרן – בענין סדר הפרשיות ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא היכן מתחיל בשני ובחמישי. ואין עולה להן מן החשבון – כשיגיע יום שבת יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי. שנאמר וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל – אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות. גמ׳ הכי גרסינן ת״ר בפסח קורין בפרשת מועדות כו׳ – ברייתא שלימה היא עד ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות ב׳ ימים לקרות ביום שני לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל שאין עושין י״ט אלא יום אחד. בפסח גלגל – ביהושע. ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ״ו – משכו וקחו לכם צאן, אם כסף תלוה את עמי, פסל לך, וידבר שבבהעלותך. ויום טוב שני קורין כיום ראשון שור או כשב. ויהי בשלח פרעה – לפי שביום ז׳ של פסח אמרו שירה על הים. ומפטירין וידבר דוד – שהיא שירה כמותה ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וגו׳ וישלח חציו ויפיצם וגו׳. עוד היום – לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה. ומפטירין בחבקוק – שמדבר במתן תורה אלוה מתימן יבוא במתן תורה. במרכבה – דיחזקאל על שם שנגלה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן. והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא – דקאמרי אחרים דאינהו בתראי לתנא קמא בחדש השלישי ומפטיר במרכבה ביום הראשון קרינן להו ודקאמר תנא קמא בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק קרינן ביום השני ואיפכא דמתן תורה בששי בסיון. הבן יקיר לי אפרים – משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו. מפטירין בחנה – לפי שפקידתה היתה בראש השנה ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט. כי כה אמר רם ונשא – ואמר סולו סולו שמדבר במדת התשובה הלא זה צום אבחרהו (ישעיהו נח). קורין בעריות – שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו. הנה יום בא לה׳ – דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות. ויקהלו – על שם שחנוכת הבית היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות. קורין כל הבכור – אלא שמתחילין עשר תעשר לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנהוגות בחג באותו זמן שהוא זמן אסיף ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם ועוד יש באותה פרשה מצות מעשר עני ומצות נתון תתן ופתוח תפתח והענק תעניק לעבד עברי ושילוח חפשי והעבט תעביטנו. ויהי ככלות שלמה – על שם ביום השמיני שלח את העם. מקרא קרינן ראה אתה – שיש שם מצות שבת ורגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת חגיגה (דף יח.). בעצמות היבשות – שיצאו ממצרים לפני הקץ. ביום בא גוג – והיא המלחמה האמורה בזכריה בהנה יום בא לה׳. נרות דזכריה – רני ושמחי על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו׳. נרות דשלמה – ויעש חירום [וגו׳] ואת המנורות חמש מימין וגו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144