גמרא
פירוש
נֶאֱמָן לִנְדָרִים וְלַחֲרָמִים וּלְהֶקְדֵּשׁוֹת וְלַעֲרָכִים אֲבָל לֹא לְמַכּוֹת וְלָעוֹנָשִׁין.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ולחרמים – אם החרימו מנכסיהם הוי חרם לבדק הבית וקדשים וכן אם אמר ערכי עלי נערך.
אבל לא למכות – להחזיק שערותיהן בחזקת סימן ללקות ולהעניש. מתני׳ גירשתיה – קבלתי את גיטה.
והרי היא קטנה – עכשיו כשאמר עליה כך.
נאמן – לפוסלה מן הכהונה.
והרי היא גדולה – משגדלה אמר כן ובקטנותה לא אמר אינו נאמן ומותרת לכהן.
נשבית – הרי היא פסולה לכהונה משום ספק זונה ובגמרא מפרש טעמא. גמ׳ רישא בידו – בעודנה קטנה בידו לקדשה לאחר ולחזור ולקבל גט הימנו הלכך נאמן דמה לו לשקר אי בעי פסיל לה.
סיפא לאו בידו – לקדשה משגדלה ולא למוסרה ביד עובד כוכבים לא גדולה ולא קטנה. והרי בידו – כשהיא קטנה.
להשיאה לחלל – לנולד מאלמנה לכ״ג דאמר לקמן בפרק בתרא (קידושין עד:) עמוני ומואבי כותי נתין חלל וממזר מצרי ואדומי שבאו על כהנת לוייה וישראלית פסלוה. כר׳ דוסתאי בן יהודה – ס״ל לתנא דידן דאמר לקמן (דף עז.) בנות ישראל מקוה טהרה לחללים דבת חלל זכר כשרה לכהונה שאשתו טהרה את זרעו וכיון דבתו כשרה אלמנתו כשרה דכל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו הלכך אין בידו לפסול בתו קטנה מן הכהונה וא״ת הרי בידו לפסלה בקידושין וגירושין התם מכהונה פסיל לה מתרומה לא פסיל לה אם בת כהן היא אבל נשבית פסולה אף מן התרומה. והרי בידו להשיאה לממזר – דקיימא לן (קידושין דף סח.) קידושין תופסין בחייבי לאוין וביד האב להשיאה לו בעבירה ותפסל מן התרומה.
אין קידושין תופסין בחייבי לאוין – דאין ביד האב להשיאה אלא למי שקידושין תופסין בה והא דר״ע לקמן בפרקין (קידושין סח.). ה״ג: הרי בידו להשיאה אלמנה לכ״ג וכר׳ סימאי – כלומר אם אלמנה היא הרי בידו להשיאה לכ״ג ואפי׳ לר״ע דאע״ג דחייבי לאוין היא מודה ר׳ עקיבא דקידושין תופסין לו בה.
וכדרבי סימאי – דאמר מן הכל שהן חייבי לאוין עושה ר׳ עקיבא הוולד ממזר דקסבר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין חוץ מאלמנה לכ״ג.
שהרי אמרה תורה אלמנה לא יקח – וסמיך ליה ולא יחלל זרעו בעמיו דמשמע חללין הוא עושה זרעו שמחוללין מן הכהונה ואינו עושה ממזרין וכיון דאין הולד ממזר ש״מ ס״ל קידושין תופסין בחייבי לאוין דכהונה דאי אין קידושין תופסין הוי הולד ממזר כדתנן בפרקין (קידושין סו:) כל שאין לה קידושין עליו הולד ממזר. כרבי ישבב – מתני׳ כרבי ישבב אליבא דרבי עקיבא ס״ל דאמר בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף שמרבה פסולין בישראל שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר כל איש בישראל שאין ביאתו מותרת באשה שיבא עליה הולד שנולד מאותה ביאה ממזר. הניחא אי טעמא דנפשיה קאמר – ולאו לאפוקי מדר׳ סימאי לחודיה אתי לאיפלוגי אחייבי לאוין דכהונה לחודייהו אלא כלל הוא בידו שכל ביאה שהיא בעבירה הולד ממזר ושפיר מתרצינן למתני׳ דאין קידושי עבירה קידושין ואין ביד האב להשיא בתו למי שמחללה בביאתו.
אלא אי לאפוקי מדר׳ סימאי אתי – ולא להוסיף אלא אחייבי לאוין דכהונה אבל במצרי ואדומי תוך ג׳ דורות שהן חייבי עשה מודה דקידושין תופסין לו בה הרי בידו להשיאה להן והן מחללין אותה מתרומה ומן הכהונה כדלקמן (דף עד:). ותסברא – דהאי שינויא דלעיל שינויא הוא וטעמא דרישא משום דבידו הוא נהי דבידו לקבל קידושין מאיש שבא לקדשה.
אילו אמר האי גברא לא ניחא לי – לקדשה מי מצי וכו׳. לאיש אסרה – על הכל שאין אנו יודעים למי וכי אמר הזה התירה לזה. לנישואין הימניה – אם נערה אם קטנה אבל בבוגרת לא מישתעי קרא דנערה כתיב הלכך לא מהימן משגדלה.
בשבויה – לא הימנוהו כלל. מתני׳ יש לי בנים – ואין אשתו זקוקה ליבם.
יש לי אחים – זקוקה ליבם והיא היתה עד הנה בחזקת שאינה זקוקה. גמ׳ בשעת קידושין אמר יש לי בנים – כדי שלא תדאג מן הייבום ותתרצה לו ומיהו כשקידשה לא אמר על מנת.
בשעת קידושין אמר שאין לו אחים – ואין לדאג מן הייבום.
נאמן להתיר כו׳ – כלומר נאמן במה שאמר בשעת קידושין ואין נאמן במה שאמר בשעת מיתה. שאני התם – בברייתא כיון דהדר ביה מדיבורא קמא בשעת מיתה קושטא קאמר שלא יהא עון תלוי בו אבל מתני׳ שלא אמר בשעת קידושין אין לי אחים כי אמר השתא יש לי אינו נאמן דלצעורה קא מכוין.
דקא מרע לדיבוריה – בשעת קידושין. דלא מוחזק לן – האי גברא בשעת מיתה לא באחי ולא בבני וקיימא הך איתתא בחזקת שאינה זקוקה לייבום הלכך אמר יש לי בנים אחזקה קמייתא הוא דקא מוקים לה הלכך נאמן ואי אתי אח לאחר מכאן ואמר אחוה דמיתנא אנא לאו כל כמיניה דאהני דיבור לחזקה.
אמר יש לי אחים – ואין לי בנים לאו כל כמיניה דמפקינן לה מחזקה.
ברייתא – דקא״ר נתן נאמן לאסור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אבל לא למכות – להחזיק שערותיהן בחזקת סימן ללקות ולהעניש. מתני׳ גירשתיה – קבלתי את גיטה.
והרי היא קטנה – עכשיו כשאמר עליה כך.
נאמן – לפוסלה מן הכהונה.
והרי היא גדולה – משגדלה אמר כן ובקטנותה לא אמר אינו נאמן ומותרת לכהן.
נשבית – הרי היא פסולה לכהונה משום ספק זונה ובגמרא מפרש טעמא. גמ׳ רישא בידו – בעודנה קטנה בידו לקדשה לאחר ולחזור ולקבל גט הימנו הלכך נאמן דמה לו לשקר אי בעי פסיל לה.
סיפא לאו בידו – לקדשה משגדלה ולא למוסרה ביד עובד כוכבים לא גדולה ולא קטנה. והרי בידו – כשהיא קטנה.
להשיאה לחלל – לנולד מאלמנה לכ״ג דאמר לקמן בפרק בתרא (קידושין עד:) עמוני ומואבי כותי נתין חלל וממזר מצרי ואדומי שבאו על כהנת לוייה וישראלית פסלוה. כר׳ דוסתאי בן יהודה – ס״ל לתנא דידן דאמר לקמן (דף עז.) בנות ישראל מקוה טהרה לחללים דבת חלל זכר כשרה לכהונה שאשתו טהרה את זרעו וכיון דבתו כשרה אלמנתו כשרה דכל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו הלכך אין בידו לפסול בתו קטנה מן הכהונה וא״ת הרי בידו לפסלה בקידושין וגירושין התם מכהונה פסיל לה מתרומה לא פסיל לה אם בת כהן היא אבל נשבית פסולה אף מן התרומה. והרי בידו להשיאה לממזר – דקיימא לן (קידושין דף סח.) קידושין תופסין בחייבי לאוין וביד האב להשיאה לו בעבירה ותפסל מן התרומה.
אין קידושין תופסין בחייבי לאוין – דאין ביד האב להשיאה אלא למי שקידושין תופסין בה והא דר״ע לקמן בפרקין (קידושין סח.). ה״ג: הרי בידו להשיאה אלמנה לכ״ג וכר׳ סימאי – כלומר אם אלמנה היא הרי בידו להשיאה לכ״ג ואפי׳ לר״ע דאע״ג דחייבי לאוין היא מודה ר׳ עקיבא דקידושין תופסין לו בה.
וכדרבי סימאי – דאמר מן הכל שהן חייבי לאוין עושה ר׳ עקיבא הוולד ממזר דקסבר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין חוץ מאלמנה לכ״ג.
שהרי אמרה תורה אלמנה לא יקח – וסמיך ליה ולא יחלל זרעו בעמיו דמשמע חללין הוא עושה זרעו שמחוללין מן הכהונה ואינו עושה ממזרין וכיון דאין הולד ממזר ש״מ ס״ל קידושין תופסין בחייבי לאוין דכהונה דאי אין קידושין תופסין הוי הולד ממזר כדתנן בפרקין (קידושין סו:) כל שאין לה קידושין עליו הולד ממזר. כרבי ישבב – מתני׳ כרבי ישבב אליבא דרבי עקיבא ס״ל דאמר בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף שמרבה פסולין בישראל שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר כל איש בישראל שאין ביאתו מותרת באשה שיבא עליה הולד שנולד מאותה ביאה ממזר. הניחא אי טעמא דנפשיה קאמר – ולאו לאפוקי מדר׳ סימאי לחודיה אתי לאיפלוגי אחייבי לאוין דכהונה לחודייהו אלא כלל הוא בידו שכל ביאה שהיא בעבירה הולד ממזר ושפיר מתרצינן למתני׳ דאין קידושי עבירה קידושין ואין ביד האב להשיא בתו למי שמחללה בביאתו.
אלא אי לאפוקי מדר׳ סימאי אתי – ולא להוסיף אלא אחייבי לאוין דכהונה אבל במצרי ואדומי תוך ג׳ דורות שהן חייבי עשה מודה דקידושין תופסין לו בה הרי בידו להשיאה להן והן מחללין אותה מתרומה ומן הכהונה כדלקמן (דף עד:). ותסברא – דהאי שינויא דלעיל שינויא הוא וטעמא דרישא משום דבידו הוא נהי דבידו לקבל קידושין מאיש שבא לקדשה.
אילו אמר האי גברא לא ניחא לי – לקדשה מי מצי וכו׳. לאיש אסרה – על הכל שאין אנו יודעים למי וכי אמר הזה התירה לזה. לנישואין הימניה – אם נערה אם קטנה אבל בבוגרת לא מישתעי קרא דנערה כתיב הלכך לא מהימן משגדלה.
בשבויה – לא הימנוהו כלל. מתני׳ יש לי בנים – ואין אשתו זקוקה ליבם.
יש לי אחים – זקוקה ליבם והיא היתה עד הנה בחזקת שאינה זקוקה. גמ׳ בשעת קידושין אמר יש לי בנים – כדי שלא תדאג מן הייבום ותתרצה לו ומיהו כשקידשה לא אמר על מנת.
בשעת קידושין אמר שאין לו אחים – ואין לדאג מן הייבום.
נאמן להתיר כו׳ – כלומר נאמן במה שאמר בשעת קידושין ואין נאמן במה שאמר בשעת מיתה. שאני התם – בברייתא כיון דהדר ביה מדיבורא קמא בשעת מיתה קושטא קאמר שלא יהא עון תלוי בו אבל מתני׳ שלא אמר בשעת קידושין אין לי אחים כי אמר השתא יש לי אינו נאמן דלצעורה קא מכוין.
דקא מרע לדיבוריה – בשעת קידושין. דלא מוחזק לן – האי גברא בשעת מיתה לא באחי ולא בבני וקיימא הך איתתא בחזקת שאינה זקוקה לייבום הלכך אמר יש לי בנים אחזקה קמייתא הוא דקא מוקים לה הלכך נאמן ואי אתי אח לאחר מכאן ואמר אחוה דמיתנא אנא לאו כל כמיניה דאהני דיבור לחזקה.
אמר יש לי אחים – ואין לי בנים לאו כל כמיניה דמפקינן לה מחזקה.
ברייתא – דקא״ר נתן נאמן לאסור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush