גמרא
פירוש
כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי יוֹחָנָן כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרֵישׁ לָקִישׁ עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם אֶלָּא דְּשָׁיֵיךְ לֵיהּ לְשִׁיעְבּוּדָא דְאוֹרָיְיתָא אֲבָל הָכָא לָא שָׁיֵיךְ שִׁיעְבּוּדָא דְאוֹרָיְיתָא.
גּוּפָא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב אכַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ כָּךְ וְכָךְ וְכַמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִתְּךָ כָּךְ וְכָךְ עָמְדוּ וְקִידְּשׁוּ קָנוּ הֵן הֵן הַדְּבָרִים הַנִּקְנִים בַּאֲמִירָה.
אָמַר רָבָא מִסְתַּבְּרָא מִילְּתָא דְּרַב בְּבִתּוֹ נַעֲרָה דְּקָא מָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ אֲבָל בּוֹגֶרֶת דְּלָא מָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ לָא.
וְהָאֱלֹהִים אָמַר רַב אֲפִילּוּ בּוֹגֶרֶת דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי אֲבִי הַבֵּן מַאי הֲנָאָה אֲתָא לִידֵיהּ אֶלָּא בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּקָמִיחַתְּנִי אַהֲדָדֵי גָּמְרִי וּמַקְנִי לַהֲדָדֵי.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
כי פליגי כו׳ – כלומר הא דמוקמת ריש לקיש כבן ננס ולא כר׳ ישמעאל ליתא דאמר לך ר״ל אנא אפילו לרבי ישמעאל קא פליגנא אדרבי יוחנן.
ערב – שיעבודא דאורייתא.
אבל הכא – פלוני חייב ליכא שיעבודא דאורייתא. דקא מטי הנאה לידיה – כסף קדושיה לאביה. אבי הבן – אביו של חתן. ניתנו ליכתב – נתנו חכמים כתיבה לדבר אם באו להחתים עדים בדברים הללו שהן בלא קנין.
לא ניתנו ליכתב – דלא ליטרוף ממשעבדי וכיון דליכא קנין לא משתעבדי נכסי. שטרי אירוסין ממש – שטר שמקדש בו את האשה הרי את מקודשת לי כותב בשטר ומוסר לה ואשמעינן דצריך לכתוב על פיה כדרב פפא ורב שרביא דאמרי כתבו שלא מדעתה אינה מקודשת. שהיא כבעלת חוב – ואי לא דנקיטא שטר מי טרפא ממשעבדי. מאי פסקא – בתמיה וכי דבר פסוק הוא לחכמים שקונין לבת האשה ולא לבנות ששנו סתם במשנה בנותיהן ניזונות מבני חורין והיא ניזונת ממשועבדים. מי לא עסקינן כו׳ – וכי אי אפשר שיהו אף הבנות בשעת קנין כגון דגרשה ואהדרה וכתב לה התנאים הללו ואפילו הכי תנן סתמא בנותיהן ניזונות מבני חורין ולא ממשועבדים. בתנאי ב״ד – בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי כו׳. מיגרע גרעי – בתמיה.
צררי אתפסינהו – לפני מותו מסר להם צרורות כספים למזונותיהן. זאת אומרת הבת אצל האם – דקתני למקום שאמה ולא קתני לבית אחיה למדנו שכן הוא הדין שתגדל הבת אצל אמה ובת הניזונת מן הבנים זנין אותה בבית אמה ואין כופין אותה לדור אצלם. דלמא בקטנה עסקינן – ומשום הכי לא קתני בת אצל אחין.
משום מעשה שהיה – [ואיכא למיחש נמי שמא] יהרגוה בשביל לירש עישור נכסים שלה אבל גדולה דלא חיישינן לרציחה אימא לך דתשב אצל האחין. אם כן – דיש חילוק בין גדולה לקטנה.
ניתני מוליך לה מזונות למקום שהיא – דמשמע לגדולה במקום שהיא ולקטנה במקום שהיא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ערב – שיעבודא דאורייתא.
אבל הכא – פלוני חייב ליכא שיעבודא דאורייתא. דקא מטי הנאה לידיה – כסף קדושיה לאביה. אבי הבן – אביו של חתן. ניתנו ליכתב – נתנו חכמים כתיבה לדבר אם באו להחתים עדים בדברים הללו שהן בלא קנין.
לא ניתנו ליכתב – דלא ליטרוף ממשעבדי וכיון דליכא קנין לא משתעבדי נכסי. שטרי אירוסין ממש – שטר שמקדש בו את האשה הרי את מקודשת לי כותב בשטר ומוסר לה ואשמעינן דצריך לכתוב על פיה כדרב פפא ורב שרביא דאמרי כתבו שלא מדעתה אינה מקודשת. שהיא כבעלת חוב – ואי לא דנקיטא שטר מי טרפא ממשעבדי. מאי פסקא – בתמיה וכי דבר פסוק הוא לחכמים שקונין לבת האשה ולא לבנות ששנו סתם במשנה בנותיהן ניזונות מבני חורין והיא ניזונת ממשועבדים. מי לא עסקינן כו׳ – וכי אי אפשר שיהו אף הבנות בשעת קנין כגון דגרשה ואהדרה וכתב לה התנאים הללו ואפילו הכי תנן סתמא בנותיהן ניזונות מבני חורין ולא ממשועבדים. בתנאי ב״ד – בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי כו׳. מיגרע גרעי – בתמיה.
צררי אתפסינהו – לפני מותו מסר להם צרורות כספים למזונותיהן. זאת אומרת הבת אצל האם – דקתני למקום שאמה ולא קתני לבית אחיה למדנו שכן הוא הדין שתגדל הבת אצל אמה ובת הניזונת מן הבנים זנין אותה בבית אמה ואין כופין אותה לדור אצלם. דלמא בקטנה עסקינן – ומשום הכי לא קתני בת אצל אחין.
משום מעשה שהיה – [ואיכא למיחש נמי שמא] יהרגוה בשביל לירש עישור נכסים שלה אבל גדולה דלא חיישינן לרציחה אימא לך דתשב אצל האחין. אם כן – דיש חילוק בין גדולה לקטנה.
ניתני מוליך לה מזונות למקום שהיא – דמשמע לגדולה במקום שהיא ולקטנה במקום שהיא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush