×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא גיטין ס״ז.גמרא
;?!
אָ
אִמְרוּ לְסוֹפֵר וְיִכְתּוֹב וְלִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיַחְתֹּמוּ וּמִשּׁוּם כִּיסּוּפָא דְּסוֹפֵר חָיְישִׁי וּמַחְתְּמִי חַד מֵהָנָךְ סָהֲדִי וְסוֹפֵר בַּהֲדַיְיהוּ וּבַעַל לָא אָמַר הָכִי. כֵּיוָן דְּאָמַר מָר כָּשֵׁר וְלֹא תֵּעָשֶׂה כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל לָא שְׁכִיחַ. וְלֵיחוּשׁ דִּילְמָא אֲמַר לְהוּ לְבֵי תְרֵי אִמְרוּ לְסוֹפֵר וְיִכְתּוֹב וְאַתֶּם חֲתוֹמוּ וְאָזְלִי הָנָךְ מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא דְּסוֹפֵר וּמַחְתְּמִי לֵיהּ לְסוֹפֵר בַּהֲדֵי חַד מִינַּיְיהוּ וּבַעַל לָא אָמַר הָכִי אָמְרִי הָא נָמֵי כָּשֵׁר וְלֹא תֵּעָשֶׂה הוּא. הָנִיחָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר וְלֹא תֵּעָשֶׂה אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר וְתַעֲשֶׂה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי אתַּרְתֵּי אָמַר וּשְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּוָותֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. גּוּפָא אָמַר שְׁמוּאֵל אָמַר רַבִּי הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר מִילֵּי לָא מִימַּסְרָן לְשָׁלִיחַ אָמַר לְפָנָיו ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי מֵאַחַר שר״משֶׁרַבִּי מֵאִיר וַחֲנִינָא אִישׁ אוֹנוֹ חוֹלְקִין עַל רַבִּי יוֹסֵי מָה רָאָה רַבִּי לוֹמַר הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לוֹ שְׁתוֹק בְּנִי שְׁתוֹק לֹא רָאִיתָ אֶת ר׳רַבִּי יוֹסֵי אִילְמָלֵי רְאִיתוֹ נִמּוּקוֹ עִמּוֹ. דְּתַנְיָא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים ר״מרַבִּי מֵאִיר חָכָם וְסוֹפֵר ר׳רַבִּי יְהוּדָה חָכָם לִכְשֶׁיִּרְצֶה ר׳רַבִּי טַרְפוֹן גַּל שֶׁל אֱגוֹזִין ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חֲנוּת מְיוּזֶּנֶת ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹצָר בָּלוּם ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי קוּפַּת הָרוֹכְלִים רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה קוּפָּה שֶׁל בְּשָׂמִים מִשְׁנַת ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי ר׳רַבִּי יוֹסֵי נִמּוּקוֹ עִמּוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן טוֹחֵן הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִימְעָא. תָּנָא מְשַׁכֵּחַ קִימְעָא וּמַה שֶּׁמּוֹצִיא אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא סוּבִּין וְכֵן אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן לְתַלְמִידָיו בָּנַיי שְׁנוּ מִדּוֹתַי שֶׁמִּדּוֹתַי תְּרוּמוֹת מִתְּרוּמוֹת מִידּוֹתָיו שֶׁל ר״ערַבִּי עֲקִיבָא. גּוּפָא אָמַר לִשְׁנַיִם אִמְרוּ לְסוֹפֵר וְיִכְתּוֹב וְלִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיַחְתֹּמוּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב כָּשֵׁר בוְלֹא תֵּעָשֶׂה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ עוּלָּא לְרַב נַחְמָן וְאָמְרִי לַהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא מֵאַחַר דְּכָשֵׁר אַמַּאי לֹא תֵּעָשֶׂה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל א״לאֲמַר לֵיהּ חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּשְׂכּוֹר עֵדִים. וּמִי חָיְישִׁינַן וְהָתַנְיָא עֵדִים הַחֲתוּמִין עַל שְׂדֵה מִקָּח וְעַל גֵּט אִשָּׁה לֹא חָשׁוּ חֲכָמִים לְדָבָר זֶה מַעֲשֶׂה לָא עָבְדִי דִּבּוּרָא קָאָמְרִי. אָמַר לִשְׁנַיִם אִמְרוּ לְסוֹפֵר וְיִכְתּוֹב וְאַתֶּם חֲתוֹמוּ רַב חִסְדָּא אָמַר כָּשֵׁר גוְלֹא תֵּעָשֶׂה רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר כָּשֵׁר וְתֵעָשֶׂה. רַב נַחְמָן אָמַר כָּשֵׁר וְלֹא תֵּעָשֶׂה רַב שֵׁשֶׁת אָמַר כָּשֵׁר וְתֵעָשֶׂה רַבָּה אָמַר כָּשֵׁר וְלֹא תֵּעָשֶׂה רַב יוֹסֵף אָמַר כָּשֵׁר וְתֵעָשֶׂהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות גירושין ב׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה נ׳
טור אבן העזר ק״כ:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ק״כ:ד׳
ב רמב״ם הלכות גירושין ב׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה נ׳
טור אבן העזר ק״כ:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ק״כ:ד׳
ג רמב״ם הלכות גירושין ב׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה נ׳
טור אבן העזר ק״כ:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ק״כ:ד׳
E/ע
הערותNotes
כיון דאמר מר – לקמן בשמעתין גבי אמרו לסופר ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו כשר הגט אבל לא תעשה. לא שכיחא – הלכך לא גזרינן ושמואל לית ליה דרבי ירמיה דאמר חתם סופר שנינו אלא כתב סופר וחתם עד כדאמרינן בהמגרש (לקמן דף פו.) ולא מוקי לה כר׳ יוסי ולא איירי מתני׳ בחתימת סופר כלל ובין לרבי יוסי ובין לר׳ מאיר כשרה החתימה ושמואל לית ליה דרב חסדא דאמר רבי יוסי היא וכתב סופר ודברי הכל היא. דלמא אמר להו – אתם חתומו ואמרו לפלוני ויכתוב דבהא אמרי׳ לקמן כשר ותעשה ואי מכשרת חתימת סופר בגט אזלי הני סהדי ומחתמי לסופר משום כיסופא. הניחא למ״ד כו׳ – פלוגתא היא לקמן בשמעתין. אלא ר׳ יוסי תרתי אמר כו׳ – אלא ודאי רבי יוסי תרתי אמר לפסולא בין שאמר לשלשה תנו בין שאמר אמרו לפלוני ויכתוב ופלוני ופלוני ויחתמו פסול והנך אמוראי דאמרי לקמן תעשה ולא תעשה אליבא דרבי מאיר פליגי דלרבי יוסי פסול לגמרי ואיתא לדרב חסדא דהא דקתני חתם סופר כשר רבי יוסי היא דליכא למיחש שמא שליח צוה ולא בעל. ושמואל – דאמר לעיל הדבר צריך תלמוד דאי כתובו כתב ידו הא כתב הגט נעשה כאומר אמרו וכשר. סבר לה כרבי יוסי בחדא – דאמר שמואל הלכה כרבי יוסי היכא דלא אמר אמרו. ופליג עליה – באומר אמרו. נמוקו עמו – פירושו עמו לתת טעם לכל דבריו שהיה מיישב את דבריו. חכם וסופר – כדאמרינן במסכת סוטה (דף כ.) אמרתי לו לבלר אני. חכם לכשירצה – כשהיה רוצה להיות מתון ומתיישב בדבריו היה חכם. גל של אגוזים – מפרש באבות דר׳ נתן (פ׳ יח) מה גל של אגוזים אדם נוטל אחת מהן והם נקבצות ונופלות זו על זו כולן כך ר׳ טרפון בא תלמיד ושאלו דבר היה מביא לו ראיה מקרא מדרש משנה הלכה ואגדה הכל יחד. חנות מיוזנת – יינה מוכן בה תמיד שאין החנוני צריך לומר ללוקחין המתינו ואביא לכם כך נצרך אדם ללמד מפיו מזומן לו ותלמודו ערוך בפיו. אוצר בלום – כך מפורש באבות דרבי נתן למה היה ר׳ עקיבא דומה לעני שנטל קופתו ויצא לשדה מצא שעורים קצר ונתן בה מצא חטין נתן בה וכן פולים וכן עדשים וכשבא לביתו בירר כל מין ומין לעצמו כך ר״ע כשלמד מרבותיו שמע דבר מקרא מרבותיו ואחריו הלכה ואחריו מדרש ואחריו אגדה נתן לבו לחזור עליהן ולגורסן עד שהיו סדורין בפיו ולא אמר אלמוד מקרא לעצמו מדרש לעצמו אבל כשנעשה חכם גדול עשה כל התורה מטבעות מטבעות סידר מדרש ספרי וסיפרא לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו והלכות לעצמן ואגדות לעצמן ונראה בעיני אוצר בלום סגור מסגירות לבדן מחיצות מחיצות כמו שעושין בתיבות גדולות ליתן חטין מכאן שעורין מכאן עדשים מכאן כמו פיו בלום ורגליו מבולמות בבכורות (דף מ:) קלושיי״א בלעז. קופת הרוכלים – מפרש התם מה רוכל זה שבא לעיר שואלין ממנו אפרסמון עמך אומר הין פלייטון עמך אומר הין קנמון עמך אומר הין כך נצרך אדם לשאול דבר במקרא משיבו וכן בגמרא וכן במדרש וכן באגדה ואין שבח זה דומה לשל ר״ע שנתן לבו תחילה ולמד הכל מבולבל ואח״כ סדרן. קופה של בשמים – דומה לקופת הרוכלין אלא שהרוכל מתוך שאומנתו לכך מרבה מינין יותר וקושר כל אחד בצרור לבדו להיות מזומן לשואלו. קב ונקי – לא לימד הרבה כשאר חבריו אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא שהלכה כמותו לעולם. טוחן הרבה – שנה הרבה. מוציא קימעא – מפרש ליה. תנא משכח קימעא – מתלמודו. ומה שמוציא אינו מוציא אלא סובין – מה ששכח מתלמודו לא שכח אלא דברים שלא נראו שהלכה כמותן. שנו מדותי – למדו תורתי. שמדותי תרומות מתרומות מדותיו של ר״ע – בחרתים ותרמתים מתוך עקרי משניותיו של ר״ע והיינו ברירה אחר ברירה. שמא תשכור עדים – לכך שיאמרו בשם בעלה לסופר לכתוב ולעדים לחתום. לא חששו חכמים לדבר זה – מאחר שמכירין חתימתן לא חשו לומר שקר חתמו. מעשה לא עבדי – שיחתמו שקר או יעידו שקר. דיבורא עבדי – אומר לאחרים לעשות והאחרים סבורים שהבעל ציוה. ואתם חתומו – דליכא למיחש שמא תשכור כיון דאין חותמין אלא אם כן שמעו מפי הבעל עצמו. ולא תעשה – גזירה הא אטו הא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144