גמרא
פירוש
אֶלָּא מִחוּץ לַתְּחוּם אֲתָא מַאן דַּאֲכַל סָבַר הַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר.
וּמַאן דְּלָא אֲכַל סָבַר אכׇּל דְּאָתֵי לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא אַדַּעְתָּא דְּכוּלְּהוּ רַבָּנַן אָתֵי.
וְהָא אַשְׁכְּחֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דנכרים״.
אלא מחוץ לתחום קאתא – ובו ביום.
והא אשכחיה רב ששת כו׳ – ואי בו ביום אמאי משייל ליה אי קדושה אחת או ב׳ קדושות.
דקא מפשי – נכרים ואייתי אמר הני ודאי אדעתא דישראל מפשי ואייתו ואסר להו.
בני גננא – קושרי כילות לחתנים ונותנים שם הדס.
לפי שאינן בני תורה – ואתו לזלזולי ביום טוב שני. כיון דחלוקין במוספין – שמקריבין מוספי ראש חדש ומוספי ראש השנה כדכתיב (במדבר כט) מלבד עולת החדש.
אמרינן – בתפלה נמי את יום ראש החדש הזה ואת יום הזכרון הזה.
זכרון אחד – את יום הזכרון הזה דרחמנא קרייה זכרון דכתיב זכרון תרועה [ובר״ח נמי כתיב והיו לכפ לזכרון]. מאי לאו – לא הודו אלהזכיר קאי דלא הודו לו להזכיר של ר״ח בראש השנה. להתנות – אם היום אם למחר אלא סתמא לימא וכן יום המחרת. בראשי חדשים של כל השנה – שהוא ספק אם עיברוה בית דין. לזלזולי – אי מחזקינן ליה ספק אתו לזלזולי בשני אבל כי אמרינן סתמא מחזקינן להו בקדושה אחת.
אבל בשאר חדשים – דשרו במלאכה וליכא למיחש לזלזולי אימא מודו ליה. מתפלל עשר – שלש ראשונות וג׳ אחרונות ושל שבת בפני עצמה הרי שבע וקדושת היום וכולל עמה מלכיות הרי שמונה וזכרונות ושופרות.
ובית הלל אומרים מתפלל תשע – דכולל שבת ויום טוב בברכה אחת וחותם מקדש השבת וישראל ויום הזכרון.
ואם איתא – דמזכיר של ראש חדש לבית שמאי דבעי לכל חד ברכה בפני עצמה י״א מבעי ליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לפי שאינן בני תורה – ואתו לזלזולי ביום טוב שני. כיון דחלוקין במוספין – שמקריבין מוספי ראש חדש ומוספי ראש השנה כדכתיב (במדבר כט) מלבד עולת החדש.
אמרינן – בתפלה נמי את יום ראש החדש הזה ואת יום הזכרון הזה.
זכרון אחד – את יום הזכרון הזה דרחמנא קרייה זכרון דכתיב זכרון תרועה [ובר״ח נמי כתיב והיו לכפ לזכרון]. מאי לאו – לא הודו אלהזכיר קאי דלא הודו לו להזכיר של ר״ח בראש השנה. להתנות – אם היום אם למחר אלא סתמא לימא וכן יום המחרת. בראשי חדשים של כל השנה – שהוא ספק אם עיברוה בית דין. לזלזולי – אי מחזקינן ליה ספק אתו לזלזולי בשני אבל כי אמרינן סתמא מחזקינן להו בקדושה אחת.
אבל בשאר חדשים – דשרו במלאכה וליכא למיחש לזלזולי אימא מודו ליה. מתפלל עשר – שלש ראשונות וג׳ אחרונות ושל שבת בפני עצמה הרי שבע וקדושת היום וכולל עמה מלכיות הרי שמונה וזכרונות ושופרות.
ובית הלל אומרים מתפלל תשע – דכולל שבת ויום טוב בברכה אחת וחותם מקדש השבת וישראל ויום הזכרון.
ואם איתא – דמזכיר של ראש חדש לבית שמאי דבעי לכל חד ברכה בפני עצמה י״א מבעי ליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush