גמרא
פירוש
לֹא יְטַיֵּיל אָדָם עַל פֶּתַח מְדִינָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ מִיָּד הָדַר בֵּיהּ.
וְלָא הִיא שְׁמִעַ לֵיהּ וְלָא הֲדַר בֵּיהּ הָתָם מוֹכְחָא מִילְּתָא הָכָא לָאו מוֹכְחָא מִילְּתָא הִיא.
אִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לא יטייל אדם – בשבת או ביו״ט סמוך לחשיכה עד פתח מדינה כדי להתקרב למרחץ להיות מזומן ליכנס כשתחשך מיד אלמא אף על גב דהילוך גרידא עביד ולא אמר מידי אסור וגבי עירוב אי בדיבורא הוה אסור משום הכנה בשתיקותא נמי הוה אסור. מוכחא מילתא – מאי בעי בשדהו אם לא לידע מה היא צריכה ורחמנא אמר ממצוא חפצך וגו׳ (ישעיהו נח) וכן בפתח המדינה אבל חוץ לעיר עד התחום לא מוכחא מילתא דלערובי לצורך מחר קאזיל ולא מסקי אינשי אדעתייהו אלא אי צורבא מרבנן הוא אמרינן שמעתא משכתיה שמהרהר בה ואין דעתו עליו. חמרא אירכס ליה – ואזיל לעיוני דאפילו בשבת מותר להשיבו מתוך התחום לביתו אבל מידי דאסיר ליה למיעבד בשבת אסיר ליה לזמוני נפשיה לההוא מידי. עירב בפת בראשון – ונאכל עירובו מערב ברגליו בשני. שאין מערבין בתחילה בפת – מי״ט לשבת משום הכנה דקרי ליה השתא שם עירוב. דיקא נמי – באותה פת דקרא עליה שם מאתמול והשתא קא שתיק אבל לא בפת אחרת דבעי למיקרי שם עירוב השתא. ורבנן – אביי ורבה בר חנן דקא מתמהי לעיל אהכנה דרבה ולא ילפי מהא מתני׳ דדיקא כוותיה דמשמע בפת אחרת לא אלמא הכנה היא. אמרי לך: דילמא מתני׳ עצה טובה קמ״ל – הא דקתני נוטלו ובא לו שלא יאבד ויפסיד פתו ויטרח באחרת ולעולם אי בעי מערב באחרת ודקתני אין עירוב לשני בקנייה קמייתא קאמר אי לא הדר מערב. מתני׳ שמא תתעבר – בגולה קמיירי שמא יעשו ב״ד הגדול אלול מעובר ויהיו שני ימים טובים והוא צריך לילך בראשון לצד אחד ובשני לצד אחר. מערב שני עירובין – ומניחן בעי״ט זה לכאן וזה לכאן ואומר כו׳ כדלעיל. ולא הודו לו חכמים – דקסברי קדושה אחת הן. מתנה אדם על הכלכלה – של טבל בי״ט ראשון של ר״ה ואומר אם היום חול תהא זו תרומה על אלו ואם היום קדש אין בדברי כלום דאין מגביהין תרומה בי״ט דשבות דרבנן היא במסכת ביצה ולמחר אומר אם אתמול קדש והיום חול תהא זו שאמרתי אתמול תרומה על אלו ואם היום קדש ואתמול חול כבר היא תרומה מאתמול ואוכל כלכלה המתוקנת ומשייר התרומה. ולא הודו לו חכמים – דסברי דתרוייהו קדושה אחת היא ואין מגביהין בהן תרומה. החליצנו – זרזנו והחליצנו כמו נחלץ חושים (במדבר לב). אם היום אם מחר – אם היום הוא החליצנו היום ואם מחר מחר. ולא הודו לו חכמים – בגמ׳ מפרש אי אתנאה קאי וקא סברי לאו ספק הוא אלא יום ראשון הוא ראש חדש או אזכרון קאי וקסברי דאין מזכירין של ר״ח בראש השנה. גמ׳ מודים חכמים – אע״ג דפליגי עליה דר״א בשבת ויו״ט הכא מודו דב׳ ימים טובים של ר״ה ב׳ קדושות הן דחד מינייהו חול ומשום ספיקא דלא ידעינן אי עברוהו ב״ד וקדשו ירחא ביום ל״א והוה ליה ראשון חול או ביום ל׳ נקבע והוי שני חול הוא דעבדי להו. ור׳ יוסי אוסר – דקסבר לאו משום ספיקא דשמא באו עדים ביום ל׳ ספק ביום ל״א לחודיה איתקון אלא אף משום שמא באו עדים מן המנחה ולמעלה איתקון דתרוייהו קדישי דאמור רבנן שהיו מצפין ביום ל׳ של אלול שמא יבאו עדים שנראית הלבנה בו ויקדשו ב״ד את החדש היום ונוהגין אותו היום קדש שמא י״ט הוא ותניא תמיד של ר״ה שחרית קרב כהלכתו תמיד של חול ושיר של חול המתוקן ליום בהשיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון כו׳ [תמיד פ״ז מ״ד] בתמיד של בין הערבים אומר שיר אחר הסירותי מסבל שכמו כדאמרינן בפרק בתרא של ר״ה (דף ל:) ואם באו עדים אחר תמיד של בין הערבים שכבר קרב בשיר של חול תיקנו שיהיו מקדשין החדש מחר ומיום המחרת מונין קביעתו כדי לומר שיר הראוי לי״ט ומ״מ גמר יום שלשים נוהגין קדש כתחלתו שכך תקנו שיהו נוהגין אותו היום קדש ואפילו גמרו של יום ואע״פ שיודעין שידחה ליום המחרת ולמחר קדש והרחוקים מב״ד נוהגין שני ימים טובים לאו משום ספק נראית לבנה ביום ל׳ והוי שני חול ספק ביום ל״א והוי ראשון חול קא עבדי אלא משום שמא באו עדים אחר תמיד של בין הערבים ונהגו ב״ד שניהן קדש קא עבדי אלמא שניהן קדש. אי אתם מודים כו׳ – כדפרישית אלמא אנן דרחקינן מב״ד מספקא לן דילמא הכי הוה ותרוייהו קדש.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush