גמרא
פירוש
וּרְמִינְהוּ [א]עַל מְנָת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי נוֹתֵן לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה.
עַל מְנָת אַחוּץ קָא רָמֵית חוּץ שִׁיּוּרָא עַל מְנָת לָאו שִׁיּוּרָא.
וּרְמִינְהוּ עַל מְנָת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי הַמַּתָּנוֹת שֶׁלּוֹ בְּהָא פְּלִיגִי מָר סָבַר עַל מְנָת שִׁיּוּרָא הוּא וּמָר סָבַר עַל מְנָת לָאו שִׁיּוּרָא הוּא.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
[א] רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״א
טור יורה דעה ס״א:כ״ט
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:כ״ט
טור יורה דעה ס״א:כ״ט
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:כ״ט
א רמב״ם הלכות גזילה ואבידה ה׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ג
טור חושן משפט שס״א:ה׳-ו׳
שולחן ערוך חושן משפט שס״א:ה׳-ו׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ג
טור חושן משפט שס״א:ה׳-ו׳
שולחן ערוך חושן משפט שס״א:ה׳-ו׳
ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״ד
טור יורה דעה ס״א:ל״א
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ל״א
טור יורה דעה ס״א:ל״א
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ל״א
ג רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה קמ״ב
טור יורה דעה ס״א:ל״ג
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ל״ג
סמ״ג מצוות עשה קמ״ב
טור יורה דעה ס״א:ל״ג
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ל״ג
ורמינהו – כהן שמכר בהמה לישראל ואמר לו ע״מ שהמתנות שלי נותנן ישראל לכל כהן שירצה דכיון דכולה בהמה זבין ליה לא מצי לאתנויי ליה האי אמתנות שאינן שלו אלא של כהנים נינהו ואין לו בהן אלא טובת הנאה מ״מ ש״מ דחייב במתנות. חוץ שיור – לשון שיור משמע ששייר המתנות ולא מכרן לפיכך פטור הלוקח שהרי של כהן הן ודכוותה בישראל הוה מחייב הלוקח דכיון שהוא שחטה עליה רמיא למיתבינהו. על מנת לאו שיורא הוא – אלא תנאה הכל מכר לו ע״מ שיתנם לו והוא אין בו כח להתנות. ורמינהו – ברייתא אברייתא. לא שנו – היכא דלקח הימנו במשקל דקתני נותנן לוקח לכהן והוא חוזר ותובע דמים מן הטבח. אלא – כששקלן לוקח לעצמו דכיון דטבח לא נגע בהן אינו בעל דברים של כהן לפיכך זה הלוקח נותנן והוא שואל לו הדמים שעל הטבח היה מוטל ליתן. אבל שקלן לו טבח הדין – של כהן ומחלוקתו ותביעתו אף על הטבח הוא והטבח חוזר עליהן אם יש בעין נותנן לכהן והכי מפרש לה בריש הגוזל בב״ק (דף קטו.) דאף עם הטבח קאמר ר׳ יהודה. הדין עמו – דינו של כהן ותביעתו עם הלוקח הוא הואיל וישנה לגזלה בעין במקום שהוא שם ילך. רב אית ליה דרב חסדא. רצה מזה גובה – דכיון דקודם יאוש אכלו זה האחרון הוה ליה איהו גזלן עלייהו דהא כל מקמי יאוש ברשותייהו דמרייהו קיימי כל היכא דאיתנהו. לא – בגזלן דעלמא שהגזלן קונה אותו בגזלתו לשלם. דכולי עלמא אית להו דרב חסדא – דאם רצה נגזל לדון עם הראשון ידון. והכא – בגזל מתנות כהונה קמיפלגי מר סבר מתנות כהונה נגזלות ונתחייב גזלן בגזלתו לשלם דתורת גזל עליהן. ומר סבר אינם נגזלות – אין כח לגזלן וכל זמן שהן בעין כל מקום שהולכין החוב מוטל על מי שהם אצלו לתתו לכהן והראשון לא נעשה גזלן עליהן. באפי נפשה – ולא בלשון לא שנו ואמתני׳ כדלעיל. מתנות כהונה נגזלות – לכדאמרן שאם רצה כהן לדון עם הראשון ידון. אלמא ספק – מתנות כהונה לקולא דאמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה. שבתוך הקמה – לפני הקוצרים שעדיין לא הגיעו הקוצרים לשם. הרי – כל הנמצא בהן לבעה״ב דאין לקט אלא הנושר בשעת קצירה. העליונים – חטין העליונים שעל פי החור איכא למימר לקט הן שנשרו מן השבלין בשעת קצירה. והתחתונים – שבקרקעיתו של חור. לבעל הבית – דקודם קצירה כנסום נמלים שם. שספק לקט לקט – אלמא לרבי מאיר גבי מתנות עניים וה״ה למתנות כהונה ספיקא לחומרא וסתם מתני׳ ר״מ היא וקתני ספיקא לקולא. אל תקניטני – דהא דקתני ספק לקט לקט יחידאה היא שאיני שונה אותה כמו ששנית דברי ר״מ אלא דברי ר׳ יהודה בן אגרא משום ר״מ. א״ל – ר״ל. אל תשנה אותה אלא בלשון בן תדל – אפי׳ אין אתה שונה אותה אלא בשם שוטה שבעולם ששמו בן תדל אפילו הכי קשיא לך דהא טעמא קאמר למילתיה. אילימא בדינין – לראות לו זכות בדין. צדק משלך ותן לו. פרה – כשנולד לך ספק זה במתנותיה ואתה מעמידה על חזקתה הראשונה הרי היא פטורה שהרי בחזקת של עובד כוכבים היתה עומדת. קמה – כשנולד לך ספק בלקט ואתה מעמידה על חזקתה חזקת חיוב הוא דמעולם היא עומדת לכך דשל ישראל היא. חיוב חלה הכל הולך אחר גלגולה משגלגל בה הוי חיובה וגלגול העובד כוכבים פוטר דכתיב (במדבר טו) עריסותיכם. אם עד שלא נתגייר נתגלגלה פטור אם ספק חייב גרסינן. חלה ספק איסורא שיש בה עון מיתה הלכך לא סמכינן אחזקה אבל מתנות אין בהן קדושה אלא דין ממון והמוציא מחבירו עליו הראיה. קרבן אשתו – ספק ילדה כשהיתה עובדת כוכבים ספק משנתגיירה מביאה קרבן דספק איסור כרת הוא לאכול בקדשים עד שתביא כפרה דמחוסר כפורים אסור בקדשים וענוש כרת. וחלה – ספק מיתה. ובכור בהמה טהורה – ספק כרת לשוחטו בחוץ וצריך להמתין עד שיסתאב דתו לית ביה אלא דין ממון ואוכלו הוא במומו. ובכור – פטר חמור. כמאן דאמר בבכורות (דף ט:) אסור בהנאה עד שיפדנו וצריך להפריש עליו טלה לפדיונו לאפקועי איסוריה ומעכב הטלה בידו והוא שלו דשה של פדיון לא רמיא קדושה עליה אלא ממונא דכהן הוא וכיון דספק הוא המוציא מחבירו עליו הראיה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush