גמרא
פירוש
אַף הַתְּשִׁיעִי אֵינוֹ קָדוֹשׁ אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אף הט׳ אינו קדוש וכו׳ – אמתני׳ קאי דקתני קרא לט׳ י׳ ולי׳ (ט׳) [י׳] ולי״א י׳ אין אחד עשר קדוש הואיל ולא נעקר שם הי׳ ממנו שקראו לי׳ י׳ ותו לא מצי חל שם י׳ אי״א אבל ט׳ קדוש אע״ג דלא נעקר שם הי׳ (עם) [מן] הי׳ וקאמר ליה ר״ש אף ט׳ אינו קדוש וכו׳.
י״א (וכו׳) שעושה קדושה ליקרב – כדאמרינן לקמן אם מן הבקר לרבות [אחד] עשר לשלמים ואפ״ה אינו קדוש אא״כ נעקר וכו׳.
ט׳ – שאינו קדוש אלא ליאכל במומו אינו דין וכו׳. וקא מהדר להו רבנן היא הנותנת – כלומר מזה שאמרת היא הנותנת טעם שלנו דודאי קדוש וכו׳ ליאכל במומו אפילו לא נעקר שם הי׳ ממנו די״א דעושה קדושה ליקרב אי לא נעקר שם י׳ לא אמרינן דליקדוש קדושה חמורה כולי האי כיון דקרא ליה י׳ ותו לא חייל שם י׳ זמנא אחריתי אבל ט׳ דקדושה קלה לחומרא בעלמא ולא ליקרב אפילו לא עקר וכו׳ דהוברר העשירי שכבר יצא י׳ והא דקתני לעיל הט׳ חולין משום דנשתייר בדיר ולא נעקר שמו ולא קראו ט׳. מנין הראוי – אם היו י׳ טלאים בדיר והתחיל ומנה ט׳ ומת י׳ בדיר או יצא בפתח אחר פטורים הט׳ ואין צריכין להצטרף לגורן אחר הואיל ומנין ראוי היה להשלים בשעת מנין.
קפץ אחד מן המנויין לתוכן – ס״ד דהא מנויין בשלא הגיעו לי׳ אלא כשהיה מונה עד ששה קפץ (ו׳) [א׳] לתוך הדיר פטורים אותם שבדיר כולם אם אינו מכירו הואיל ונתערבו יחד פטור ביניהם הוו כולן פטורים דשוב אין אחד מהם ראוי למעשר ליקרב.
ומנויין גופייהו – איפטרי במנין הראוי. דילמא – האי מנין דעשר עלייהו. ומשני: לא מצית אמרת – דעשר עלייהו דההוא בסיפא קתני לה קפץ אחד מן המעושרים בתוכן כולן ירעו וקס״ד דהאי מעושרין היינו חולין שעשר עליהן והשתא לא דייק אמאי ירעה. מעשר דוקא – דעשירי קפץ לתוכן ומנויין היינו דעשר עלייהו כדאמרינן ודייקא נמי דהא מתעשרין היינו עשיריים מדקתני כולן ירעו ואי חולין הוא האי דקפץ אמאי ירעו. ולא שכבר עבר תחת השבט – והאי שכבר עבר תחת השבט מאי אתא למעוטי שכבר עבר ועישר עליו צריכא למימר דתו לא מעשר.
אלא ודאי שעבר במנין הראוי – ומת י׳ בדיר וקא ממעט ליה קרא דשוב לא יתעשר. מנויין פטורים – דאפטרו במנין הראוי.
לגורן אחר – מהני ג׳ גרנות דמעשר בהמה. ויצאו ו׳ – תחלה בפתח זה.
והד׳ – אחרים בפתח אחר.
והשאר – ארבעה שיצאו בפתח אחד.
מצטרפין לגורן אחר – שלא היה מנין ראוי להשלים בשעה שיצאו שהרי לא שם אלא שמונה בדיר שכבר יצאו הו׳.
ואל לאו – שיצאו בפתח הד׳ אחרי׳. הו׳ ראשונים – שמנין הראוי היה להשלים כשיצאו הח׳ והשמונה מצטרפין לגורן אחר שלא היה מנין ראוי להשלים. יצאו ארבעה – תחלה בפתח זה וו׳ אחרים בפתח אחר.
והשאר פטורים – דהא כשיצאו ד׳ ראשונים היו מנין ראוי להשלים.
ואם לאו – אלא שיצאו בפתח הד׳ ראשונים הד׳ ראשונים וו׳ פטורים במנין הראוי כשיצאו הו׳ היו הד׳ אחרונים ראוין להשלים הא ד׳ אחרונים מצטרפין לגורן א׳. ואם לאו – אלא נחלקו ויצאו ג׳ בזה וג׳ בזה ובבת אחת התחילו לצאת אלו מכאן ואלו מכאן.
ד׳ (וה׳) [וד׳] פטורים – במנין הראוי. הא אמרה רבא חדא זמנא – לעיל יעבור ולא שכבר עבר.
ודאי מנין הראוי – כגון דלא היו אלא י׳ ויצאו ח׳ בזה וב׳ בזה אמרינן פטורים הח׳ דמנין היו להשלים ודאי. ספק מנין הראוי כגון הכא דהנך ו׳ חזי להכא ולהכא להשלים ד׳ ראשונים או ד׳ אחרונים אימא אי נפקי בפתח ראשונים לא נפטרו הד׳ אחרונים דלא נחשביה מנין הראוי בשעת מנין דשמא ו׳ הנותרים יצאו בפתח ראשונים והרי סופו הוכיח קמ״ל. לא יאמר אברור עשרה – אברור לאו משום כחושים ושמנים אלא אטול י׳ מהם ואכניסם לדיר ואטול אחד במנין עשירי.
והשאר פטורים – דלא היה צירוף ולא קבעתן זמן הגורן.
אלא כונסן כולן לדיר – וקובע זמן הגורן על כולן דלא ידעת הי מנייהו לאפוקי ומונה י׳ ונוטל אחד והשאר מצטרפין לגורן א׳ וכו׳ והתניא וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ט׳ – שאינו קדוש אלא ליאכל במומו אינו דין וכו׳. וקא מהדר להו רבנן היא הנותנת – כלומר מזה שאמרת היא הנותנת טעם שלנו דודאי קדוש וכו׳ ליאכל במומו אפילו לא נעקר שם הי׳ ממנו די״א דעושה קדושה ליקרב אי לא נעקר שם י׳ לא אמרינן דליקדוש קדושה חמורה כולי האי כיון דקרא ליה י׳ ותו לא חייל שם י׳ זמנא אחריתי אבל ט׳ דקדושה קלה לחומרא בעלמא ולא ליקרב אפילו לא עקר וכו׳ דהוברר העשירי שכבר יצא י׳ והא דקתני לעיל הט׳ חולין משום דנשתייר בדיר ולא נעקר שמו ולא קראו ט׳. מנין הראוי – אם היו י׳ טלאים בדיר והתחיל ומנה ט׳ ומת י׳ בדיר או יצא בפתח אחר פטורים הט׳ ואין צריכין להצטרף לגורן אחר הואיל ומנין ראוי היה להשלים בשעת מנין.
קפץ אחד מן המנויין לתוכן – ס״ד דהא מנויין בשלא הגיעו לי׳ אלא כשהיה מונה עד ששה קפץ (ו׳) [א׳] לתוך הדיר פטורים אותם שבדיר כולם אם אינו מכירו הואיל ונתערבו יחד פטור ביניהם הוו כולן פטורים דשוב אין אחד מהם ראוי למעשר ליקרב.
ומנויין גופייהו – איפטרי במנין הראוי. דילמא – האי מנין דעשר עלייהו. ומשני: לא מצית אמרת – דעשר עלייהו דההוא בסיפא קתני לה קפץ אחד מן המעושרים בתוכן כולן ירעו וקס״ד דהאי מעושרין היינו חולין שעשר עליהן והשתא לא דייק אמאי ירעה. מעשר דוקא – דעשירי קפץ לתוכן ומנויין היינו דעשר עלייהו כדאמרינן ודייקא נמי דהא מתעשרין היינו עשיריים מדקתני כולן ירעו ואי חולין הוא האי דקפץ אמאי ירעו. ולא שכבר עבר תחת השבט – והאי שכבר עבר תחת השבט מאי אתא למעוטי שכבר עבר ועישר עליו צריכא למימר דתו לא מעשר.
אלא ודאי שעבר במנין הראוי – ומת י׳ בדיר וקא ממעט ליה קרא דשוב לא יתעשר. מנויין פטורים – דאפטרו במנין הראוי.
לגורן אחר – מהני ג׳ גרנות דמעשר בהמה. ויצאו ו׳ – תחלה בפתח זה.
והד׳ – אחרים בפתח אחר.
והשאר – ארבעה שיצאו בפתח אחד.
מצטרפין לגורן אחר – שלא היה מנין ראוי להשלים בשעה שיצאו שהרי לא שם אלא שמונה בדיר שכבר יצאו הו׳.
ואל לאו – שיצאו בפתח הד׳ אחרי׳. הו׳ ראשונים – שמנין הראוי היה להשלים כשיצאו הח׳ והשמונה מצטרפין לגורן אחר שלא היה מנין ראוי להשלים. יצאו ארבעה – תחלה בפתח זה וו׳ אחרים בפתח אחר.
והשאר פטורים – דהא כשיצאו ד׳ ראשונים היו מנין ראוי להשלים.
ואם לאו – אלא שיצאו בפתח הד׳ ראשונים הד׳ ראשונים וו׳ פטורים במנין הראוי כשיצאו הו׳ היו הד׳ אחרונים ראוין להשלים הא ד׳ אחרונים מצטרפין לגורן א׳. ואם לאו – אלא נחלקו ויצאו ג׳ בזה וג׳ בזה ובבת אחת התחילו לצאת אלו מכאן ואלו מכאן.
ד׳ (וה׳) [וד׳] פטורים – במנין הראוי. הא אמרה רבא חדא זמנא – לעיל יעבור ולא שכבר עבר.
ודאי מנין הראוי – כגון דלא היו אלא י׳ ויצאו ח׳ בזה וב׳ בזה אמרינן פטורים הח׳ דמנין היו להשלים ודאי. ספק מנין הראוי כגון הכא דהנך ו׳ חזי להכא ולהכא להשלים ד׳ ראשונים או ד׳ אחרונים אימא אי נפקי בפתח ראשונים לא נפטרו הד׳ אחרונים דלא נחשביה מנין הראוי בשעת מנין דשמא ו׳ הנותרים יצאו בפתח ראשונים והרי סופו הוכיח קמ״ל. לא יאמר אברור עשרה – אברור לאו משום כחושים ושמנים אלא אטול י׳ מהם ואכניסם לדיר ואטול אחד במנין עשירי.
והשאר פטורים – דלא היה צירוף ולא קבעתן זמן הגורן.
אלא כונסן כולן לדיר – וקובע זמן הגורן על כולן דלא ידעת הי מנייהו לאפוקי ומונה י׳ ונוטל אחד והשאר מצטרפין לגורן א׳ וכו׳ והתניא וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush