×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה ה׳:גמרא
;?!
אָ
וּבִקֵּשׁ לְהַפְקִירוֹ לָעֲנִיִּים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: ״רִבִּי! כְּבָר נִמְנוּ עָלֶיךָ חֲבֵרֶיךָ וְהִתִּירוּהוּ״. מָאן חֲבֵרֶיךָ? רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. טַעֲמָא דְּנִמְנוּ, הָא לֹא נִמְנוּ – לָא. מָאי ״וְאוֹמֵר״? ה״קהָכִי קָאָמַר: מִכְדִּי, כְּתִיב {שמות י״ט:ט״ו} ״הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה״ {דברים ה׳:כ״ו} ״לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם״ לָמָּה לִי? שְׁמַע מִינָּהּ, כָּל דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן – צָרִיךְ מִנְיָן אַחֵר לְהַתִּירוֹ. וְכִי תֵימָא לְמִצְוַת עוֹנָה הוּא דְאָתָא, ת״שתָּא שְׁמַע: {שמות י״ט:י״ג} בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. מִכְדִי כְּתִיב {שמות ל״ד:ג׳} ״גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ, אֶל מוּל הָהָר הַהוּא״. ״בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל״ לָמָּה לִי? שְׁמַע מִינָּהּ דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן צָרִיךְ מִנְיָן אַחֵר לְהַתִּירוֹ. וְכִי תֵימָא הָנֵי מִילֵי בִּדְאוֹרַיְיתָא, אֲבָל בִּדְרַבָּנָן לָא. ת״שתָּא שְׁמַע: כֶּרֶם רְבַעֵי. וְהָא כֶּרֶם רְבַעֵי דְּרַבָּנָן, וְקָאַמְרֵי לֵיהּ כְּבָר נִמְנוּ עָלֶיךָ חֲבֵרֶיךָ וְהִתִּירוּהוּ. וְכִי תֵימָא בֵּיצָה נַמֵּי אִמְנוּ עֲלָהּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְשַׁרְיוּהָ? כִּי אִמְנוּ אֲעֵדוּת, אַבֵּיצָה לֹא אִמְנוּ. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי אָטוּ בֵּיצָה בְּמִנְיָן מִי הָוַאי? בֵּיצָה בְּעֵדוּת תַּלְיָא מִלְתָּא, אִתְסַר עֵדוּת אִתְסַר בֵּיצָה, אִשְׁתָּרֵי עֵדוּת אִשְׁתָּרֵי בֵּיצָה. רַב אָדָא וְרַב שַׂלְמָן תַּרְוַיְיהוּ מִבֵּי כְלוֹחִית אָמְרֵי: אַף מִתַּקָּנַת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וָאֵילָךְ בֵּיצָה אֲסוּרָה. מ״טמַאי טַעֲמָא? מְהֵרָה יִבָּנֵה בֵית הַמִּקְדָּשׁ וְיֹאמְרוּ אִשְׁתְּקַד מִי לֹא אָכַלְנוּ בֵּיצָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, הַשְׁתָּא נַמֵּי נִיכוּל. וְלָא יָדְעֵי דְּאִשְׁתְּקַד שְׁתֵּי קְדוּשׁוֹת הֵן וְהַשְׁתָּא קְדוּשָׁה אַחַת הִיא. אִי הָכִי עֵדוּת נַמֵּי לֹא נְקַבֵּל. מ״טמַאי טַעֲמָא? מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיֹאמְרוּ אִשְׁתְּקַד מִי לֹא קִבַּלְנוּ עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ הַשְׁתָּא נַמֵּי נְקַבֵּל. הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם עֵדוּת מְסוּרָה לב״דלְבֵית דִּין, בֵּיצָה לַכֹּל מְסוּרָה. רָבָא אָמַר אַף מִתַּקָּנַת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וָאֵילָךְ בֵּיצָה אֲסוּרָה. מִי לֹא מוֹדֶה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה שֶׁנּוֹהָגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ. וְאָמַר רָבָא הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב בְּהָנֵי תְּלַת, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
להפקירו לעניים – שילקטוהו הם ויעלוהו לירושלים ויאכלוהו שם שהיה עליו טורח להעלות שם הפירות.
כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו – לפדותו ולהעלות דמיו ואע״ג דלאחר חורבן הוה קסברי קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא וצריך להעלות הפירות או הדמים.
טעמא דנמנו הא לא נמנו לא – ואע״ג דממילא ליתא לתקנתא קמייתא דהא כדי לעטר שוקי ירושלים הוא דהוה וכיון דחרבה מה לנו לעטרה לצורך הנכרים ואפילו הכי צריך מנין. מאי ואומר – כלומר כיצד אנו למדין מן המקרא הראשון ולמה נאמרו שנים.
ה״ק – כך למד מן הראשון מכדי כתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה וממילא אישתרו בתשמיש לאחר שלשה ימים שקבלו את התורה למה ליה למהדר ולמיתן להו רשות לשוב לאהליהם דהיינו תשמיש.
ש״מ – הואיל וקודשא בריך הוא אסר בעי למשרייה הוא גופיה בהדיא וה״ה לכל דבר שבמנין.
וכי תימא – כלומר וקרא דבמשוך היובל דיליף תנא מיניה להכי הדר ביה ויליף מהתם דהכי קאמר לך וכי תימא דהאי שובו לכם לאו למשרי תשמיש דהא ממילא משתרי אלא לצוותן לשוב במצות המלך על כרחן שלא לגרוע עונת נשותיהן.
ת״ש – מהכא במשוך היובל שימשוך בהסתלק שכינה מן ההר ויאריך התוקע את קולו כמנהג התוקע באחרונה לשון אחר במשוך היובל שימשוך התוקע מלתקוע והכי מפרש לה במכילתא במשוך היובל בפסוק היובל.
מכדי כתיב – בלוחות האחרונות ואיש לא יעלה עמך וגו׳ שמות לד) מסיפיה דקרא יליף אל מול ההר ההוא כל זמן שהוא בהויית קדושתו שהשכינה עליו אסור אבל נסתלק שכינה מותר שמעינן ממילא למה ליה לאדכורי שריותא בהדיא בלוחות הראשונות ולמימר נסתלקה שכינה המה יעלו והלא לא נסתלקה שכינה ממנו מיום מתן תורה עד אחד בחדש שהוקם המשכן ועד בעשרים באייר שנעלה הענן והיה לו ללמוד היתר כשמסתלק מאל מול ההר ההוא ובמסכת תענית (דף כא:) נמי מההוא קרא ילפינן דתניא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא הוא מכבד מקומו שכל זמן שהשכינה היתה בהר אמרה תורה גם הצאן והבקר אל ירעו וגו׳ נסתלקה שכינה אמרה תורה במשוך היובל המה יעלו בהר הלכך למה ליה לכתוב בהדיא המה יעלו ולא אישתרי ממילא מדוקיא דההר ההוא ש״מ צריך מנין אחר להתירו כו׳. הני מילי בדאורייתא – באיסור שיצא מפי הגבורה הוצרכנו לשמוע היתר מפיו אבל במנין דרבנן לא בעינן שריותא בהדיא אלא מכללא.
ת״ש כרם רבעי – דהא דהוצרך להעלות פירות עצמן במהלך יום דרבנן הוא וקא בעי מנין ואע״ג דאיכא למשרייה מכלל.
וכ״ת ביצה נמי וכו׳ – השתא הדר רב יוסף לאסוקי מלתא דאמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה. ביצה במנין מי הואי – כלום הוזכרה במנין הראשון לאוסרה. מהרה יבנה בית המקדש – ותחזור תקנה ראשונה שלא לקבל עדות אלא עד המנחה. מסורה לב״ד – אין נזקקין להם אלא ב״ד והם יודעין טעמו של דבר ולא יטעו.
לכל מסורה – ליד הכל היא באה ואין הכל באין לישאל וסומכין על מנהגן.
מי לא מודה כו׳ – אע״ג דתקן לקבל עדות החדש כל היום להיות מונין למועדות מן הראשון ואפילו באו עדים לאחר המנחה אבל מלעשות י״ט שני לא נעקרה תקנה ראשונה ממקומה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144