×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת נ׳:גמרא
;?!
אָ
אנָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק. אֶלָּא הָא וְהָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא וּתְרֵי תַנָּאֵי אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה הַאי תַּנָּא אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר גָּרֵיר וְהַאי תַּנָּא אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָא גָּרֵיר. בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה אֵימָא סֵיפָא אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מוּתָּר הָא מְעַבַּר שֵׂיעָר. אִיבָּעֵית אֵימָא בְּקָטָן וְאִיבָּעֵית אֵימָא בָּאִשָּׁה וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּסָרִיס. אָמַר רַב יְהוּדָה בעֲפַר לְבֵינְתָּא שְׁרֵי אָמַר רַב יוֹסֵף כּוּסְפָּא דְיַסְמִין שְׁרֵי אָמַר רָבָא עֲפַר פִּלְפְּלֵי שְׁרֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בַּרְדָּא שְׁרֵי. מַאי בַּרְדָּא אָמַר רַב יוֹסֵף תִּילְּתָא אַהֲלָא וְתִילְתָּא אָסָא וְתִילְתָּא סִיגְלֵי אָמַר רַב נְחֶמְיָה בַּר יוֹסֵף גכׇּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא רוּבָּא אַהֲלָא שַׁפִּיר דָּמֵי. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת מַהוּ לִפְצוֹעַ זֵיתִים בְּשַׁבָּת אֲמַר לְהוּ וְכִי בְּחוֹל מִי הִתִּירוּ קָסָבַר מִשּׁוּם הֶפְסֵד אוֹכָלִין. לֵימָא פְּלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל דעוֹשֶׂה אָדָם כׇּל צוֹרְכּוֹ בְּפַת אָמְרִי פַּת לָא מְאִיסָא הָנֵי מְאִיסֵי. אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ בַּרְדָּא אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי מְשׁוֹ מָר זוּטְרָא לָא מְשָׁא אֲמַרוּ לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת בַּרְדָּא שְׁרֵי אֲמַר לְהוּ רַב מָרְדֳּכַי בַּר מִינֵּיהּ דְּמָר דַּאֲפִילּוּ בְּחוֹל נָמֵי לָא ס״לסְבִירָא לֵיהּ. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּתַנְיָא מְגָרֵר אָדָם גִּלְדֵי צוֹאָה וְגִלְדֵי מַכָּה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ בִּשְׁבִיל צַעֲרוֹ אִם בִּשְׁבִיל לְיַפּוֹת אָסוּר. וְאִינְהוּ כְּמַאן סַבְרוּהָ כִּי הָא דְּתַנְיָא רוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכׇל יוֹם בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ט״ז:ד׳} כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ.: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר קוּפָּה מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל שֶׁמָּא יִטּוֹל וְכוּ׳.: אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי (אָמַר רַב) ההַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִיר. תְּנַן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹטֵל וּמַחֲזִיר הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא שַׁפִּיר קָא אָמְרִי רַבָּנַן אֶלָּא לָאו אַף עַל פִּי דְּנִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא. לָא לְעוֹלָם דְּלָא נִתְקַלְקְלָה וְהָכָא בְּחוֹשְׁשִׁין קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא וּמָר סָבַר ואֵין חוֹשְׁשִׁין. אָמַר רַב הוּנָא זהַאי סְלִיקוּסְתָּא דָּצַהּ שָׁלְפָה וַהֲדַר דָּצַהּ שריא וְאִי לָאו אֲסִיר. אָמַר שְׁמוּאֵל חהַאי סַכִּינָא דְּבֵינֵי אוּרְבֵי דָּצַהּ שַׁלְפָהּ וַהֲדַר דָּצַהּ שְׁרֵי וְאִי לָאו אֲסִיר. מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי אָמַר בְּגוּרְדְּיָתָא דִּקְנֵי שַׁפִּיר דָּמֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרָבָא מֵתִיב רַב קַטִּינָא תְּיוּבְתָּא הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן אִם הָיָה מִקְצָת עָלָיו מְגוּלִּים אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
דתנן רבי שמעון אומר נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק. לאו רבי שמעון תני⁠(א) במתניתין אלא סתמא קתני, והכי תני⁠(א) לה בנזיר פרק שלשה מינין (נזיר לט, א. מב.) נזיר שגלח בין בזוג בין בתער או שפספס כל שהוא חייב נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער, אלא דבגמרא (שם) אמרינן עלה הא מני רבי שמעון היא דאמר (שבת כב.) דבר שאין מתכוין מותר ולפיכך הכניסו כאן רבי שמעון בלישנא דמתניתין משום דרבי שמעון היא. והרבה כיוצא בזה בתלמוד. ואחרת יש בריש פרקין (שבת מח:) ההיא דתנן שלל של כובסין וכמו שכתבתי עליה למעלה (שם ד״ה תנן). והא דתנן: אבל לא סורק. אמרינן עלה התם (בנזיר שם) משום דכל הסורק להסיר נימין המדולדלות קא מכוין. ופירוש חופף אפילו בנתר ובחול, ותדע מדקתני רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער. עפר לבינתא. כתב רבנו האי גאון ז״ל יש שמפרש לבנה ממש, ויש אומרים לבינתא של לבונה כנרד לובאן בלשון ערב, וכך אנו סוברים. מהו לפצוע זיתים בשבת. פירש רש״י ז״ל: כדי למתק מרירתן. ואינו מחוור. דאם כן מאי קא מתמה וכי בחול מי התירו אדרבא אפילו בשבת יהא מותר דתקון אוכל כזה למתקו למה יאסר, והכא לאו משום סחיטה קא בעי דאם כן הוה ליה למיבעי הכין בהדיא ולא היה לו לשאול כן בכאן אלא לקמן בפרק חבית בהלכות סחיטה. אבל רבנו האי גאון ז״ל פירש לפצוע זיתים לממשא ידא. וזה נכון. והכא בחוששין קא מיפלגי מר סבר חוששין שמא נתקלקלה הגומא. פירש רש״י ז״ל: אי שרית ליה ליטול בקופה זקופה פעמים שנתקלקלה הגומא ואתי נמי להחזירה. והקשה עליו מורי הרב ז״ל דאם כן חוששין שמא תתקלקל הגומא הוה ליה למימר. אלא הכי קאמר מר סבר חוששין שמא נתקלקלה הגומא שאם נטלה בקופה זקופה לא יחזיר עד שיתברר לו שלא נתקלקלה הגומא הא סתמא דילמא נתקלקלה הגומא, ומר סבר סתמא לא חיישינן. כן פירש מורי הרב ז״ל. וכפירושו מצאתי לרבנו האי גאון ז״ל. אמר שמואל האי סכינא דביני אורבי דצה שלפה והדר דצה שפיר דמי. פירש רש״י ז״ל, דהא דאסרי רב הונא ושמואל היכא דלא דצה משום דמזיז עפר ממקומו. ואינו מחוור. דאם כן קשיא דשמואל אדשמואל, דהא אית ליה לשמואל דטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול, כדאיתא לעיל בפרק כירה (שבת מג:) דאמר שמואל מת המוטל בחמה הופכו ממטה למטה קסבר טלטול מן הצד לא שמיה טלטול. ועוד דטלטול בכהאי גוונא לא אשכחן אמורא דאסר, דהא איפסיקא הלכתא כרבי אלעזר בן תדאי (שבת קכג.) וכמה סתומות נסתמו כן, וכמו שכתבתי שם בפרק כירה באותה שמועה. אלא טעמא דרב הונא ושמואל הכא משום עשיית גומא. וכן נראה מדברי רבנו האי גאון ז״ל שפירש גזראתא דקני שפיר דמי שאם יש בין נדבכי הבנין קנים או שהיה הבנין בקנים מותר לנעצה לכתחילה שאין לקנים גומא. עכ״ל. יש ספרים דגרסי: אם היו מקצת עליו מגולין. וכתב רבנו האי גאון ז״ל דטעות הוא, שאם האמהות טמונין והעלין מגולין הרי זו זריעה מעולה, אלא דוקא אם היו מקצתן מגולין. נראה שהוא ז״ל אינו גורס אותו כלל אלא כך אם היו מקצתן מגולין. ויש גורסים אם היו מקצת העליון מגולין. והכל עולה לטעם אחד. ולפי גירסא זו וגירסת רבנו האי גאון ז״ל הא דנקט מקצתן מגולין בין לענין שבת בין לענין כלאים ושביעית ומעשר נקט לה. אבל רש״י ז״ל גורס: אם היו מקצת העלין מגולין, ומשום שבת נקט לה אבל לענין כלאים ושביעית ומעשר לא. וטעמא דאין בהם משום כלאים ושביעית ומעשר פירש בירושלמי (כלאים פ״א ה״ט) באגודה, כלומר: שעשה מהן אגודה וטמנה. ודוקא טומן שאינו רוצה בהשרשתן אבל מתכוין לזריעה לא, וכדאיתא התם בירושלמי. ודוקא בשלא השרישו הא השרישו אסור ליטלן בשבת משום תולש, ומדקתני ולא משום מעשר [משמע] דמיירי בשהשרישו וניתוספו שאם לא ניתוספו אפילו השרישו ואפילו זרען לשם זריעה גמורה אין בו משום מעשר, ואף רש״י ז״ל כן פירש, ומיהו בשבת דוקא בדלא אשרוש וכדאמרן.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144