Rashba Kiddushin 8a – רשב"א קידושין ח.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אַף שָׁוֶה כֶּסֶף נָמֵי דקייץ. אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ה:נ״א} מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ בְּכֶסֶף הוּא נִקְנֶה וְאֵינוֹ נִקְנֶה בִּתְבוּאָה וְכֵלִים. הַאי תְּבוּאָה וְכֵלִים הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּלָא מַקְנוּ בְּהוּ כְּלָל {ויקרא כ״ה:נ״א} יָשִׁיב גְּאוּלָּתוֹ אָמַר רַחֲמָנָא ^אלְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף כְּכֶסֶף. וְאִי דְּלֵית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה מַאי אִירְיָא תְּבוּאָה וְכֵלִים אפי׳אֲפִילּוּ כֶּסֶף נָמֵי אֶלָּא לָאו דְּאִית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְכֵיוָן דְּלָא קַיְיצִי לָא. וְאִידָּךְ ה״קהָכִי קָאָמַר בְּתוֹרַת כֶּסֶף הוּא נִקְנֶה וְאֵין נִקְנֶה בְּתוֹרַת תְּבוּאָה וְכֵלִים וּמַאי נִינְהוּ חֲלִיפִין. וּלְרַב נַחְמָן דְּאָמַר פֵּירוֹת לָא עָבְדִי חֲלִיפִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֶלָּא לְעוֹלָם דְּלֵית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וּדְקָאָמְרַתְּ מַאי אִירְיָא תְּבוּאָה וְכֵלִים אפי׳אֲפִילּוּ כֶּסֶף נָמֵי לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא כֶּסֶף דְּאִי אִית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה אִין אִי לָא לָא אֲבָל תְּבוּאָה וְכֵלִים אֵימָא מִדִּמְקָרְבָא הֲנָאָתַיְיהוּ גָּמַר וּמַקְנֵי נַפְשֵׁיהּ קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא עֵגֶל זֶה לְפִדְיוֹן בְּנִי טַלִּית זֹה לְפִדְיוֹן בְּנִי לֹא אָמַר כְּלוּם עֵגֶל זֶה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים לְפִדְיוֹן בְּנִי טַלִּית זוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים לְפִדְיוֹן בְּנִי בְּנוֹ פָּדוּי. הַאי פִּדְיוֹן הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּלָא שָׁוֵי כֹּל כְּמִינֵּיהּ אֶלָּא לָאו אַף עַל גַּב דְּשָׁוֵי וְכֵיוָן דְּלָא קַיְיצִי לָא. לָא לְעוֹלָם דְּלָא שָׁוֵי ^בוּכְגוֹן דְּקַבֵּיל כֹּהֵן עִילָּוֵיהּ כִּי הָא דְּרַב כָּהֲנָא שָׁקֵיל סוּדָרָא מִבֵּי פִּדְיוֹן הַבֵּן אָמַר לֵיהּ לְדִידִי חֲזֵי לִי חָמֵשׁ סְלָעִים. אָמַר רַב אָשֵׁי לָא אֲמַרַן אֶלָּא כְּגוֹן רַב כָּהֲנָא דְּגַבְרָא רַבָּה הוּא וּמִבְּעֵי לֵיהּ סוּדָרָא אַרֵישֵׁיהּ אֲבָל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא כִּי הָא דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי זְבַן סוּדָרָא מֵאִימֵּיהּ דְּרָבָה מִקּוּבֵּי שָׁוֵי עַשְׂרָה בִּתְלֵיסַר.: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר ^גהִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְנָתַן לָהּ דִּינָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַשְׁלִים מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ מָנֶה וְיָהֵב לַהּ דִּינָר כְּמַאן דְּאָמַר לַהּ עַל מְנָת דָּמֵי. וְאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב ^דכׇּל הָאוֹמֵר ע״מעַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי. מֵיתִיבִי ^ההִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְהָיָה מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ וְרָצָה אֶחָד מֵהֶן לַחֲזוֹר אֲפִילּוּ בַּדִּינָר הָאַחֲרוֹן הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. ^והָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאָמַר בְּמָנֶה זו הָא מִדְּסֵיפָא בְּמָנֶה זו רֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם. דְּקָא תָנֵי סֵיפָא אָמַר לָהּ הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה זו וְנִמְצָא מָנֶה חָסֵר דִּינָר אוֹ דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת ^זדִּינָר רַע הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַחְלִיף. ^חלָא רֵישָׁא וְסֵיפָא דְּאָמַר בְּמָנֶה זו וּפָרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ רָצָה אֶחָד מֵהֶן לַחֲזוֹר אפי׳אֲפִילּוּ בְּדִינָר הָאַחֲרוֹן הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ כֵּיצַד כְּגוֹן דְּאָמַר לַהּ בְּמָנֶה זו. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ רֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם הַשְׁתָּא בְּמָנֶה סְתָם לָא הָווּ קִידּוּשֵׁי בְּמָנֶה זו מִיבַּעְיָא. אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא תְּנָא סֵיפָא לגלוי רֵישָׁא שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא בְּמָנֶה זו אֲבָל בְּמָנֶה סְתָם הָווּ קִידּוּשִׁין תְּנָא סֵיפָא בְּמָנֶה זו מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא הָווּ קִידּוּשִׁין. רַב אָשֵׁי אָמַר מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ שָׁאנֵי דְּדַעְתַּהּ אַכּוּלֵּיהּ. הַאי דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדְעָה בֵּיהּ הָא סְבַרָה וְקַבִּלָה לָא צְרִיכָא דְּיַהֲבֵיהּ נִיהֲלַיהּ בְּלֵילְיָא אִי נָמֵי דְּאִשְׁתְּכַח לַיהּ בֵּינֵי זוּזֵי. הַאי דִּינָר רַע הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא נָפֵיק הַיְינוּ דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת אָמַר רַב פָּפָּא ^טכְּגוֹן דְּנָפֵיק עַל יְדֵי הַדְּחָק.: אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן ^יאָמַר לַהּ הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְהִנִּיחַ לָהּ מַשְׁכּוֹן עליה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עבדים ב׳:א׳
רמב״ם הלכות עבדים ב׳:ח׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י״א:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ד
טור יורה דעה ש״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״ה:ה׳

^ג רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ד רמב״ם הלכות אישות ו׳:י״ז
רמב״ם הלכות זכייה ומתנה ג׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר ל״ח:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר ל״ח:ג׳

^ה רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ו רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ז רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ח רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ט רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^י רמב״ם הלכות אישות ה׳:כ״ג
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ו׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ו׳

E/ע

הערותNotes

טלית זה בה׳ סלעים לפדיון בני. פירוש לדעת רב יוסף טלית זו שנישום בחמש סלעים, דאילו באומר טלית זו חמש סלעים לא קרי ליה רב יוסף קיץ. אמר רב אשי לא אמרן אלא רב כהנא דגברא רבה הוא ומיבעי ליה סודרא אבל כולי עלמא לא. משמע מהכא דכולי עלמא ואפילו צורבא מרבנן דוקא בה׳ סלעים או בשווייהן ממש, אבל רב כהנא דגברא רבה הוא ודומה לומר הוא דיכולין לומר לדידי שוה לי, לפי שדרכן של גדולים להתיקר במה שהן צריכין לו, וכדקאמר כי הא דמר בר רב אשי זבין סודרא מאמיה דרבא מקובי שוה עשה בתליסר, לומר שאין כאן הערמה דשוה הוא לו ממש. אבל הרמב״ם (פי״א מהל׳ ביכורים ה״ז) כתב דכל כהן יכול לומר לדידי שוה לי, ואפשר לומר דהא דאמר רב אשי לא אמרן אלא רב כהנא בטלית דוקא קאמר, שאין דרכן של בני אדם להתיקר בו, אלא תלמידי חכמים, שאין הולכין בגלוי הראש כלל, אלא בטלית נאה כטליתן של תלמידי חכמים, אבל בשאר דברים, כל האדם שוה, והכל אומרים לדידי שוה לי, דאפשר דהכין הוא, ואין כאן הערמה של כלום, וצריך עיון. אמר ר׳ אלעזר התקדשי לי במנה ונתן לה דינר מקודשת וישלים מאי טעמא כיון דאמר לה מנה ויהיב לה דינר כמאן דאמר לה על מנת דמי. וכתב הראב״ד ודוקא דיהיב לה דינר, אבל יהיב לה כוליה מנה חסר דינר, לא, דכסיפא לה מילתא למתבעיה כדאמרינן בפר׳ דלקמן (קידושין מז.). ואמר רב הונא אמר רב כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי. יש מדקדקין מכאן דבעל מנת אינו צריך לתנאי כפול ולהן קודם ללאו דהא הכא סתמא יהי לה. אלא דאנן הוא דקאמרינן דכמאן דאמר לה על מנת דמי וכן דעת רבינו אלפסי, וכבר הארכתי בזה בפרק מי שאחזו (גיטין עה.) בסייעתא דשמיא. השתא במנה סתם לא הוו קדושי במנה זו מיבעיא. פירש רש״י ז״ל במנה זה ונמצא חסר דהשתא לא קבלה מיבעיא דמציא הדר. ולפי פירושו נמצא חסר דינר דאינה מקודשת בשחזרה בה. ואינו מחוור, דבשנמצא חסר דינר אינה מקודשת כלל, דהא התקדשי במנה זו קאמר לה ואין כאן מנה, דומיא דאמר לה שוה חמשין ואינו שוה חמשין, דאע״פ שרצה לשלם לה אינה מקודשת. ויש לומר דשאני שיראי בדלא שוה דאי אפשר להוסיף בגופו, אבל מנה אם חסר דינר ראוי להוסיף בו ולהשלים עליו הדינר. ונראה דהזקיקו לרבינו ז״ל לפרש כן הא דאמרינן פירושי קא מפרש רצה אחד מהם לחזור בו הרשות בידו, כיצד כגון דאמר לה מנה זה, דאלמא רישא דקתני רצה אחד מהם לחזור בו הרשות בידו, בשהיה מנה חסר היא, ואפילו הכי קתני רצה לחזור דמשמע דצריכין לחזור בהן. ועוד מדקאמר הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך רישא במנה סתם השתא במנה סתם לא הוו קדושי במנה זה מיבעיא, אלמא רישא וסיפא בחד דינא קא מיירי, דאי אמרת רישא בדינא דחזרה וסיפא בדין קדושין בטלים מעצמן, מאי קאמר, הא ודאי אצטריך לאשמועינן הני תרתי גווני דהאי דינא לחוד והאי דינא לחוד. ומסתברא דהכי פירושו פירושי קא מפרש כיצד כגון דאמר לה מנה זה ומנה שלם בידו, והיה מונה והולך ונמצא כולו מנה (בידה) [בידו] חסר דינר (לומר), שעדיין לא הספיק למנות וליתן לה, רצה אחד מהם לחזור הרשות בידו, אבל אם היה מנה שבידו חסר דינר, ואמר לה התקדשי לי במנה זה, אינה מקודשת כלל. והכי נמי מסתברא הכי קאמר, דמרישא דקתני דבמנה סתם יכולין לחזור בהם עד שישלים כוליה מנה, שמעינן דכל שכן כשאמר לה מנה זה ונמצא מנה חסר דינר שאינה מקודשת כלל, דמה טעם אמרו במנה סתם דיכולין לחזור בו, דבכוליה מנה דוקא מיקדשא, ולאו על מנת שאתן לך מנה קאמר, אם כן כל שכן כשאמר לה מנה זה שבאותו מנה דוקא הוא מקדשה, וכשנמצא מנה חסר דינר אינה מקודשת, ואפילו לכשישלים. וכן שנויה בתוספתא (פ״ב, י) התקדשי לי במנה זה ונמצא חסר דינר אינה מקודשת, היה בו דינר רע יחליף, היה מונה ומשליך לתוך ידה ראשון ראשון יכולה היא שתחזור בה עד שעה שיגמור, וכתבה רבינו אלפסי בהלכות, ומדברי ר״ח גם כן נראה שהוא מפרש דלאו כולה סיפא פירוש דרישא, אלא מנה זה בלבד, דסיפא הוי פירושא דרישא, כלומר כיצד כגון דאמר לה מנה זה, ואחר כך השמיענו דין אחר, דהיינו שנמצא בו דינר רע או שהוא חסר דינר, ונכון הוא, וזה לשון הרב ז״ל פרושי קא מפרש והכי קתני. רצה אחד מהם לחזור אפילו בדינר אחרון הרשות בידו, כיצד כגון דאמר התקדשי לי במנה זה וכן אם נמצא מנה חסר דינר וכו׳. רב אשי אמר מונה והולך שאני דדעתיה אכוליה מנה. כלומר לעולם במנה סתם, ואפילו הכי כיון דמונה והולך דעתה להתקדש בכוליה מנה ולקבלו כולו מחמת קדושין ולא מחמת תנאי, ודר׳ אלעזר כשלא היה מונה והולך, אבל אמר מנה זה אפילו בשאינו מונה והולך אינה מקודשת, עד שיתן כוליה מנה, ואם רצה אחד מהן לחזור הרשות בידו. אבל הרב אלפסי כתב והני מילי דאמר מנה סתם, אבל אמר מנה זה והיה מונה והולך ורצה אחד מהן לחזור בו אפילו בדינר האחרון הרשות בידו.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון