Rashba Eiruvin 14b – רשב"א ערובין יד:‏ – Shas HaMeforash

בְּמַיִם בְּמֵי מִקְוֶה כׇּל בְּשָׂרוֹ מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן וְכַמָּה הֵן אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה. כַּמָּה הָווּ לְהוּ חֲמֵשׁ מְאָה גַּרְמִידֵי לִתְלָת מְאָה מְאָה לְמֵאָה וְחַמְשִׁין חַמְשִׁין בְּאַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין סַגִּיא. הָנֵי מִילֵּי בְּרִיבּוּעָא יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה עָגוֹל הָיָה. מִכְּדֵי כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ לְאַרְבַּע מְאָה מְאָה לְמֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה הָנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה הָווּ לְהוּ. תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת וּשְׁתַּיִם עֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלּוֹת. נְהִי דְּאִיפְּכָא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ דִּשְׂפָתוֹ עָגוֹל כְּתִיב אֶלָּא אֵימָא חֲדָא. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב {מלכים א ז׳:כ״ו} אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל בַּת כַּמָּה הָוְיָא שָׁלֹשׁ סְאִין דִּכְתִיב {יחזקאל מ״ה:י״ד} מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכּוֹר דְּהָוֵה לְהוּ שִׁיתָּא אַלְפֵי גְּרִיוֵי. וְהָא כְּתִיב {דברי הימים ב ד׳:ה׳} מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הָהוּא לְגוּדְשָׁא. אָמַר אַבָּיֵי שְׁמַע מִינַּהּ הַאי גּוּדְשָׁה תְּלָתָא הָוֵי וּתְנַן נָמֵי ^אשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל כַּוֶּורֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּורֶת הַקָּנִים וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית אע״פאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם וְהֵן מַחֲזִיקוֹת אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בַּיָּבֵשׁ טְהוֹרִין.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^בלְחָיַיִן שֶׁאָמְרוּ גּוֹבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרׇחְבָּן וְעוֹבְיָין כׇּל שֶׁהוּא ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רׇחְבָּן ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.: גמ׳גְּמָרָא: לְחָיַיִן שֶׁאָמְרוּ כּוּ׳ לֵימָא תְּנַן סְתָמָא כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר לְחָיַיִן בָּעִינַן. לָא מַאי לְחָיַיִן לְחָיַיִן דְּעָלְמָא אִי הָכִי קוֹרָה נָמֵי נִיתְנֵי קוֹרוֹת וּמַאי קוֹרוֹת קוֹרוֹת דְּעָלְמָא. הָכִי קָאָמַר אוֹתָן לְחָיַיִן שֶׁנֶּחְלְקוּ בָּהֶן ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים גּוֹבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרוֹחְבָּן וְעוֹבְיָין כׇּל שֶׁהוּא וְכַמָּה כׇּל שֶׁהוּא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא אֲפִילּוּ כְּחוּט הַסַּרְבָּל. תָּנָא עָשָׂה לֶחִי לַחֲצִי מָבוֹי אֵין לוֹ אֶלָּא חֲצִי מָבוֹי פְּשִׁיטָא אֶלָּא אֵימָא ^גיֵשׁ לוֹ חֲצִי מָבוֹי הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ דִּילְמָא אָתֵי לְאִישְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּכוּלֵּיהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רָבָא ^דעָשָׂה לֶחִי לְמָבוֹי וְהִגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע שְׁלֹשָׁה אוֹ שֶׁהִפְלִיגוֹ מִן הַכּוֹתֶל שְׁלֹשָׁה לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם אֲפִילּוּ לרשב״גלְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר אָמְרִינַן לָבוּד הָנֵי מִילֵּי לְמַעְלָה אֲבָל לְמַטָּה כֵּיוָן דְּהָוְיָא מְחִיצָה שֶׁהַגְּדָיִין בּוֹקְעִין בָּהּ לָא קָאָמַר.: ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רׇחְבָּן ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.: אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא בְּהֵילְמֵי וְלֹא בִּלְחָיַיִן. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא בְּהֵילְמֵי אֲמַרְתְּ לַן בִּלְחָיַיִן לָא אֲמַרְתְּ לַן מַאי שְׁנָא בְּהֵילְמֵי דִּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ לְחָיַיִן נָמֵי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ שָׁאנֵי לְחָיַיִן מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי כְּוָותֵיהּ. רַב רְחוּמִי מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל [בַּר שִׁילַת] מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא בְּהֵילְמֵי וְלֹא בִּלְחָיַיִן א״לאֲמַר לֵיהּ אָמַרְתְּ אֲמַר לְהוּ לָא אָמַר רָבָא הָאֱלֹהִים אַמְרַהּ וּגְמִירְנָא לַהּ מִינֵּיהּ וּמַאי טַעְמָא קָא הָדַר בֵּיהּ מִשּׁוּם דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי נִימּוּקוֹ עִמּוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי הִילְכְתָא מַאי א״לאֲמַר לֵיהּ פּוֹק חֲזִי מַאי עַמָּא דָבַר. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ אוֹמֵר ^השֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ ר׳רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ א״לאֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן לְאַבָּיֵי הִלְכְתָא מַאי א״לאֲמַר לֵיהּ פּוֹק חֲזִי מַאי עַמָּא דָבַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות כלים ג׳:ב׳

^ב רמב״ם הלכות שבת י״ז:י״ב
טור אורח חיים שס״ג:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:ג׳

^ג רמב״ם הלכות שבת י״ז:כ׳
טור אורח חיים שס״ג:ל״א
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:ל״א

^ד רמב״ם הלכות שבת י״ז:כ״ב
טור אורח חיים שס״ג:י׳
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:י׳

^ה רמב״ם הלכות ברכות ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים ר״ד:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:ז׳

E/ע

הערותNotes

וכמה כל שהוא. לפי שמצינו כל שהוא שיש לו שיעור וכדאמרינן בפרק חלון (עירובין עט:) אמר רב יהודה חבית של שתופי מבואות צריך שיגביה מן הקרקע טפח. ואקשינן עליה מדקתני בברייתא ומגביה מן הקרקע כל שהוא, ופרקינן מאי משהו נמי דקאמר טפח, ואסיקנא הכא אפילו כחוט הסרבל. ומאי טעמא הדר ביה משום דר׳ יוסי נמוקו עמו. ומכאן משמע דהא דאמרינן ר׳ יוסי נמוקו עמו אפילו במקום רבנן קאמרינן. ומיהו לקמן (עירובין טז:) משמע דלא אמרינן הכי, דאמרינן התם: דריש רב נחמן משום רבנו שמואל אמרו יחיד נותנין לו סאתים שנים נותנין להם סאתים שלש נעשו שיירה ונותנין להם שש, אמרו ליה שבקת רבנן ועבדת כר׳ יוסי, הדר אוקי אמורא עלויה ודרש דברים שאמרתי בפניכם טעות הן בידי. אלמא לית הלכתא כר׳ יוסי במקום רבנן ולא אמרו נמוקו עמו אלא במקום יחיד, ורב רחומי הוא דהוה ס״ל הכי ולא קיי״ל כוותיה אלא כרב יהודה דהדר ביה והא נמי רב רחומי משמיה דרב יהודה הוה אמר ליה, וכיון שכן לא קיי״ל כר׳ יוסי אפילו בלחיין אלא כדאמר לה רב רחומי מעיקרא. ורבא נמי דאמר האלוהים אמרה, משמע נמי דלרמיא לדר׳ יוסי מהלכתא קאמר. ואביי נמי אמר ליה לרב חנן בר רבא הלכתא מאי ואמר ליה פוק חזי מה עמא דבר, כלומר: דכרבנן נהגי, ואפילו למאן דאמרה אשותה מים לצמאו מ״מ כרב יהודה ורב רחומי קמייתא ורבא קיי״ל. וכן פסק הרב אלפסי ז״ל והרמב״ם ז״ל (הל׳ שבת פי״ז, ה״ב). ור״ח ז״ל נראה שפסק כר׳ יוסי דמהדר ביה רחומי, ודאביי נמי אמרינן דאיכא מאן דאמרה אשותה מים לצמאו, ומה שנראה לי כתבתי.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון