×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין ל״ט.גמרא
;?!
אָ
לָא יָלְפִינַן וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר יָלְפִינַן חוּץ מִפְּנִים וַאֲתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר אֲפִילּוּ בְּפָנִים נָמֵי זֶה מְחַשֵּׁב וְזֶה עוֹבֵד לָא אָמְרִינַן. אִתְּמַר הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה לִזְרוֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה1 וּלְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה2 רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אפְּסוּלָה ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מוּתֶּרֶת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה במְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה גוְיָלְפִינַן חוּץ מִפְּנִים. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתֶּרֶת אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְלָא גָּמְרִינַן חוּץ מִפְּנִים. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּאִתְּמַר שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דפְּסוּלָה ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְגָמְרִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁרָה אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְלָא גָּמְרִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל. וּצְרִיכָא דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם דְּחוּץ מִפְּנִים לָא יָלְפִינַן אֲבָל פְּנִים מִפְּנִים אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן. וְאִי אִתְּמַר בְּהָךְ בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צְרִיכָא. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי ק״וקַל וָחוֹמֶר הַדְּבָרִים וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּמוּקְדָּשִׁין אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּחוּלִּין אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הַשּׁוֹחֵט. מַאי אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּחוּלִּין אִילֵּימָא דְּלָא פָּסְלָה כְּלָל אֶלָּא זְבִיחָה דַּעֲבוֹדָה זָרָה3 דְּמִיתַּסְרָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. אֶלָּא פְּשִׁיטָא מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וה״קוְהָכִי קָאָמַר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּמוּקְדָּשִׁין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּחוּלִּין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה אֶלָּא בְּאוֹתָהּ עֲבוֹדָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הַשּׁוֹחֵט. פְּנִים קַשְׁיָא לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חוּץ קַשְׁיָא לְרַבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁלָמָא פְּנִים לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לָא קַשְׁיָא הָא מִקַּמֵּי דְּשַׁמְעַהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן הָא לְבָתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא חוּץ קַשְׁיָא לְרַבִּי יוֹחָנָן. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת וה״קוְהָכִי קָאָמַר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּמוּקְדָּשִׁין בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵדמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״דַּעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״דעבודת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
ואתא ר׳ יוסי למימר אפילו בפנים זה מחשב וזה עובד לא אמרינן. ואם תאמר ואם איתא דתנא קמא ורבי אליעזר אית להו שהבעלים מפגלין, מאי קא מייתי להו ר׳ יוסי ראיה מפנים. יש לומר דר׳ יוסי מיפלג הוא דפליג עלייהו אפילו בהא, וטעמא דנפשיה קאמר, כלומר אפילו במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין על ידי העובד אני נחלק עליכם לומר שאין זה מחשב וזה עובד, בחולין לא כל שכן דפליגנא עלייכו, ויש לנו כיוצא בה לקמן בפרק המקשה (חולין סט:) גמ׳ חותך מן העובר שבמעיה אמר ר׳ יוסי והלא האומר רגלה של זו עולה. ואמרינן ר״י למאן קא מהדר, אילימא לר׳ מאיר ור׳ יהודה מי אית להו האי סברא ופרקינן דילמא רבי יוסי טעמא דנפשיה קאמר, והרבה יש בתלמוד כיוצא באלו. השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה ר׳ יוחנן אמר אסורה. כלומר בהנאה וכדתניא לקמן (חולין לט.) השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה (הרי אלו זבחי מתים) ורבי שמעון בן לקיש אמר מותרת, ורבי יוחנן אמר אסורה דגמרינן חוץ מבפנים. וריש לקיש אמר מותרת לא גמרינן חוץ מפנים. ואם תאמר תיפוק ליה דשחיטת מומר היא. יש לומר דלא לזרוק הוא דמה קאמר, אלא ששחט לנכרי ועל דעת שיזרוק הנכרי דמה לעבודה זרה ושיקטיר הנכרי חלבה לעבודה זרה, ולא דמי (לנכרי) [לדיכרי] דטייעי דלקמן (חולין לט:), דהתם אין הישראלים מחשבינן בשחיטה שיזרוק הנכרי הדם לעבודה זרה, אבל הכא בישראל השוחט מחשב כן. כך ברש״י ז״ל וכן היא בספרים בשלמא פנים לר׳ שמעון בן לקיש לא קשיא הא מקמי דשמעיה מר׳ יוחנן הא לבתר דשמעיה מר׳ יוחנן. ואם תאמר אמאי לא מוקי ליה לר׳ שמעון בן לקיש במחשבת פיגול, יש לומר דמדקתני פוסלת ולא קתני מפוגלת. ואם תאמר לוקמא במחשבה פסול והיינו לאכול חוץ למקומו דפסול ואין בו כרת ופסול לכולי עלמא, ותירץ ר״ת ז״ל משום דמשמע ליה דלא איירי תנא אלא בפסול (דשנות) [דשינוי] קדש, דהשתא הוי פסול שיכולן להיות בחוץ דמשנה השחיטה מלשם חולין לשם עבודה זרה, דאילו איירי ר׳ יוסי בפסול דחוץ ממקומו או בפסול דחוץ לזמנו בכי הא ליתא בחולין כלל, ולא משכחת לה לעולם בחוץ אלא בשינוי שחיטה, ומסתמא בכי האי גוונא [מיירי] רבי יוסי (בפוסל) [בפסול] פנים, דהיינו שנוי קדש. ומכל מקום קשיא היכי אמר בהדיא לריש קיש לא קשיא הא מקמי דשמעה הא בתר דשמעה, ועוד דאם כן כל היכא דמקשינן לריש לקיש נימא הכי, ורבינו חננאל ז״ל (גרסי׳) [גרס בשלמא פנים לריש לקיש לא קשיא ד]⁠מוקי לה במחשבת פיגול, ואף על גב דקתני פסולה לאו דוקא, אלא משום דקא בעי למיתני מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין ולומר שאפילו מפסל לא פסלה תנא נמי פוסלת במוקדשין, ועוד שהרבה מקומות (אומרת) [אמרינן] פסול במקום פיגול, דתנן (בפסחים) [זבחים] (כח.) השוחט את העולה חוץ למקומו פסול. אלמא קרי לפיגול דחוץ למקומו פסול. וכן בהרבה מקומות בפרק שני דזבחים (זבחים שם) וזה עיקר.
הכי קאמר ומה במקום שמשחבה פוסלת במוקדשין ד׳ עבודות. פירש רש״י ז״ל: שהמוקדשין נפסלין במחשב בהן בשעה אחת מד׳ עבודות דהיינו שחיטה זריקה קבלה והולכה, באיזו מהן שחשב על מנת לאכול חוץ למקומו או לחוץ הזבח פסול, אבל בחולין אינו נפסל אלא בשחשב מחשבת עבודה זרה בשעת [עשיית] אחד משתי עבודות דהיינו שחיטה וזריקה, דהני תרתי כתיבה, דכתיב (שמות כב, יט) זובח לאלהים חרם וכתיב (תהלים טז, ד) בל אסיך נסכיהם מדם, והקטרה אף על גב דכתיבא, שניא, שאפילו במוקדשין אינה פוסלת, שאם חשב בשעת ההקטרה לאכול חוץ למקומו או חוץ לזמנו לא פסל הזבח. ומדברי רבינו ז״ל נלמוד שאם לאחר שחיטה חשב לזרוק דמה לעבודה זרה פסל את הבשר.
ואינו מחוור דהא תניא בסמוך (ע״ב) שחטה ואחר כך חשב עליה זה היה מעשה בקיסרי ולא נהגו בה לא איסור ולא היתר, ואוקימנא בהוכיח סופו על תחילתו, אי אמרינן הוכיח סופו שחשב לאחר שחיטה לזרוק דמה לעבודה זרה וזרק על תחילתו שכך היה מחשבתו גם בתחלה בשעת שחיטה, דאלמא דוקא משום הוכיח, הא לאו הכי לא פסול, והדין נותן דבשלמא קדשים כיון דלא מיתכשרי אלא בזריקת דמים ובד׳ עבודות הדין נותן שאף בהן תפסול המחשבה את הזבח, אבל בחולין שאין הכל תלוי אלא בשחיטה. כיון דנשחטו הותרו והיאך חוזרין ונאסרין.
ועוד קשה לפירושו של רבינו ז״ל אמאי לא מני בחולין שלש עבודות, דהא איכא הקטרה, ואי משום טעמא דקאמר משום דאף בקדשים לא פסלה, הא לא מיחוור, דאטו שתי עבודות גופייהו בחולין מידי הוא טעמא אלא משום דכתבין (הקטרת) [הקטרה] נמי מיכתב כתיבה, אלא הכי פירושא המחשבה פוסלת במוקדשין בד׳ עבודות מעבודה לעבודה כגון במחשב בשעת שחיטה לקבל ולהוליך ולזרוק ולהקטיר חוץ למקומו או חוץ לזמנו פגול ופסול, ואין הכל הולך אלא אחר השוחט מקום שאין המחשבה פוסלת כלל אלא בב׳ עבודות מעבודה לעבודה כגון שמחשב בשעת שחיטה לזרוק ולהקטיר לעבודה זרה.
מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144