Rashba Chulin 134a – רשב"א חולין קלד.‏ – Shas HaMeforash

וּרְמִינְהוּ ^[א]עַל מְנָת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי נוֹתֵן לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה. עַל מְנָת אַחוּץ קָא רָמֵית חוּץ שִׁיּוּרָא עַל מְנָת לָאו שִׁיּוּרָא. וּרְמִינְהוּ עַל מְנָת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי הַמַּתָּנוֹת שֶׁלּוֹ בְּהָא פְּלִיגִי מָר סָבַר עַל מְנָת שִׁיּוּרָא הוּא וּמָר סָבַר עַל מְנָת לָאו שִׁיּוּרָא הוּא.: אָמַר לוֹ מְכוֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ וְכוּ׳.: אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁקַל לְעַצְמוֹ אֲבָל שָׁקַל לוֹ טַבָּח הַדִּין עִם הַטַּבָּח וְרַב אַסִּי אָמַר אפי׳אֲפִילּוּ שָׁקַל לוֹ טַבָּח הַדִּין עִמּוֹ. לֵימָא בִּדְרַב חִסְדָּא קָא מִיפַּלְגִי דְּאָמַר רַב חִסְדָּא ^אגָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וּבָא אַחֵר וַאֲכָלוֹ רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה דְּמָר אִית לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא. לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא וְהָכָא בְּמַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִגְזָלוֹת קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר נִגְזָלוֹת וּמַר סָבַר אֵין נִגְזָלוֹת. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בִּפְנֵי עַצְמָהּ רַב אָמַר ^במַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִגְזָלוֹת וְרַב אַסִּי אָמַר מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה אֵין נִגְזָלוֹת.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^גגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְהָיְתָה לוֹ פָּרָה נִשְׁחֲטָה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר פָּטוּר מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר חַיָּיב סָפֵק פָּטוּר שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.: גמ׳גְּמָרָא: כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר רָמֵי לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לר׳לְרַבִּי יוֹחָנָן תְּנַן סָפֵק פָּטוּר אַלְמָא סְפֵיקָא לְקוּלָּא. וּרְמִינְהוּ חוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְשֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים הָעֶלְיוֹנִים לַעֲנִיִּים וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר ^דהַכֹּל לַעֲנִיִּים שֶׁסְּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. אֲמַר לֵיהּ אַל תַּקְנִיטֵנִי שֶׁבִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר ^הסְפֵק לֶקֶט לֶקֶט סְפֵק שִׁכְחָה שִׁכְחָה סְפֵק פֵּאָה פֵּאָה. אָמַר לוֹ אַל תִּשְׁנֶה אוֹתָהּ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן בֶּן תַּדָּל וְהָא טַעְמָא קָאָמַר דְּאָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב {תהלים פ״ב:ג׳} עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ מַאי הַצְדִּיקוּ. אִילֵּימָא בְּדִינִים וְהָא כְּתִיב {שמות כ״ג:ג׳} וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ אֶלָּא צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. אָמַר רָבָא הָכָא פָּרָה בְּחֶזְקַת פְּטוּרָה קָיְימָא קָמָה בְּחֶזְקַת חִיּוּבָא קָיְימָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וַהֲרֵי עִיסָּה ^ונַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר פָּטוּר מִן הַחַלָּה מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר חַיָּיב סָפֵק חַיָּיב. אֲמַר לֵיהּ סְפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא סְפֵק מָמוֹנָא לְקוּלָּא. דַּאֲמַר רַב חִסְדָּא וְכֵן תָּנֵי ר׳רַבִּי חִיָּיא שְׁמוֹנָה סְפֵקוֹת נֶאֶמְרוּ בַּגֵּר אַרְבַּע לְחִיּוּב וְאַרְבַּע לִפְטוּר ^זקׇרְבַּן אִשְׁתּוֹ. וְחַלָּה וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לְחִיּוּבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^[א] רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״א
טור יורה דעה ס״א:כ״ט
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:כ״ט

^א רמב״ם הלכות גזילה ואבידה ה׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ג
טור חושן משפט שס״א:ה׳-ו׳
שולחן ערוך חושן משפט שס״א:ה׳-ו׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״ד
טור יורה דעה ס״א:ל״א
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ל״א

^ג רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה קמ״ב
טור יורה דעה ס״א:ל״ג
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ל״ג

^ד רמב״ם הלכות מתנות עניים ד׳:ט׳

^ה רמב״ם הלכות מתנות עניים ד׳:ט׳

^ו רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ח׳:ט׳
טור יורה דעה ש״ל:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״ל:ד׳

^ז רמב״ם הלכות מחוסרי כפרה א׳:י״א

לא שנו אלא ששקל לעצמו אבל שקל לו טבח הדין עם הטבח. יש לפרש דהדין אף עם הטבח קאמר, ורצה מזה גובה ורצה מזה גובה ורב אסי סבר הדין עם הלוקח דוקא דהוא הזיקן שאכלן, ותרווייהו סבירא להו דלא כרב חסדא קמייתא דקאמר המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מן התשלומין, ואי אפשר לפרש כן מדאתי לאוקימו פלוגתייהו בדרב חסדא דאמר גזל ולא נתייאשו הבעלים, דלפי פירוש זה כרב חסדא, ורב אסי דלא כרב חסדא, ואם איתא היכי קאמר רב אסי הדין עם השני, והא מאן דפליג בההיא עליה דרב חסדא הדין עם הראשון דהיינו הגזלן סבירא ליה, על כן יש לפרש דמעיקרא הוה סלקא דעתיה דרב הדין עם הטבח דוקא קא אמר שהוא גזל אותן ולית ליה דרב חסדא, ורב אסי סבר הדין אף עמו קאמר וכדרב חסדא דאמר רצה מזה גובה רצה מזה גובה, ומיהו למאי דאסיקנא דבמתנות כהונה נגזלות או אינן נגזלות רב אף עם הטבח קאמר, ורב אסי דוקא עם הלוקח, והכין איתא בבבא קמא פרק הגוזל (ב״ק קטו.).מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון