×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין ק״ו.גמרא
;?!
אָ
חֲזָנְהוּ דְּקָא שָׁדוּ מַיָּא מִפּוּמָּא דְּחַצְבָּא אָמַר אִי הֲוָה יָדַעְנָא דִּרְגִילִיתוּ לְמִיעְבַּד הָכִי לָא אִיעַכַּבִי. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר מַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר. אַחֲרוֹנִים הוֹצִיאוּ אֶת הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר נְבֵלָה אַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְסִימָנָיךְ אֲתָא רַב דִּימִי אַפְּקַהּ אֲתָא רָבִין קַטְלַהּ. ר׳רַבִּי אַבָּא מַתְנֵי חֲדָא מֵהָנֵי וַחֲדָא מֵהָנֵי לְחוּמְרָא. אִיתְּמַר חַמֵּי הָאוּר חִזְקִיָּה אָמַר אֵין נוֹטְלִים מֵהֶן לַיָּדַיִם וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אנוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי וְאוֹכֵל טְהָרוֹת וְאָמַר לִי כׇּל גְּדוֹלֵי גָּלִיל עוֹשִׂין כֵּן. חַמֵּי טְבֶרְיָא חִזְקִיָּה אָמַר באֵין נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם אֲבָל מַטְבִּילִין בָּהֶן הַיָּדַיִם וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כׇּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶן אֲבָל לֹא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. הַשְׁתָּא כׇּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן אָמַר רַב פָּפָּא בִּמְקוֹמָן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי מִשְׁקַל מִינַּיְיהוּ בְּמָנָא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר כִּי פְּלִיגִי דְּפַסְקִינְהוּ בְּבַת בִּירְתָּא מָר סָבַר גָּזְרִינַן בַּת בִּירְתָּא אַטּוּ מָנָא וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן. כְּתַנָּאֵי גמַיִם שֶׁנִּפְסְלוּ מִשְּׁתִיַּית בְּהֵמָה בְּכֵלִים פְּסוּלִים בַּקַּרְקַע כְּשֵׁרִין רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף בַּקַּרְקַע טוֹבֵל בָּהֶן כׇּל גּוּפוֹ אֲבָל לֹא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. הַשְׁתָּא כׇּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶן יָדָיו וְרַגְלָיו לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן אֶלָּא לָאו דְּפַסְקִינְהוּ בְּבַת בִּירְתָּא וּבְהָא פְּלִיגִי דְּמָר סָבַר גָּזְרִינַן בַּת בִּירְתָּא אַטּוּ מָנָא וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין מִפְּנֵי סֶרֶךְ תְּרוּמָה. וְעוֹד מִשּׁוּם מִצְוָה מַאי מִצְוָה אֲמַר אַבָּיֵי מִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים רָבָא אָמַר מִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ דִּכְתִיב {ויקרא ט״ו:י״א} וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם אָמַר ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים לִנְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מַאי מַשְׁמַע דִּכְתִיב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בְּמַיִם הָא שָׁטַף טָהוֹר הָא טְבִילָה בָּעֵי אֶלָּא הָכִי קָאָמַר וְאַחֵר שֶׁלֹּא שָׁטַף טָמֵא. אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לֹא אָמְרוּ נְטִילַת יָדַיִם לְפֵירוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם נְקִיּוּת סְבוּר מִינָּה חוֹבָה הוּא דְּלֵיכָּא הָא מִצְוָה אִיכָּא אֲמַר לְהוּ רָבָא לֹא חוֹבָה וְלֹא מִצְוָה אֶלָּא רְשׁוּת וּפְלִיגָא דְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן דהַנּוֹטֵל יָדָיו לְפֵירוֹת אֵינוֹ אֶלָּא מִגַּסֵּי הָרוּחַ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ כַּלְכַּלָּה דְּפֵירֵי וַאֲכַלוּ וְלָא מָשׁוּ יְדַיְיהוּ וְלָא יְהַבוּ לִי מִידֵּי וּבָרֵיךְ חַד חַד לְחוֹדֵיהּ שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת שְׁמַע מִינַּהּ אֵין נְטִילַת יָדַיִם לְפֵירוֹת וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ האֵין מְזַמְּנִין עַל הַפֵּירוֹת וּשְׁמַע מִינַּהּ ושְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ מִצְוָה לֵיחָלֵק. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ מִצְוָה לֵיחָלֵק זבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם סוֹפְרִים אֲבָל אֶחָד סוֹפֵר וְאֶחָד בּוּר סוֹפֵר מְבָרֵךְ וּבוּר יוֹצֵא. תָּנוּ רַבָּנַן חנְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין עַד הַפֶּרֶק טלִתְרוּמָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין ממנו לידים ור׳ יוחנן אמר נוטלין ממנו לידים. וברייתא דלעיל דקתני מים ראשונים ניטלין בין בחמין בין בצונן, מוקי ליה חזקיה בשאין היד סולדת בהן, כלישנא קמא, ופלוגתייהו בשהיד סולת בהן כנ״ל. וקיימא לן כר׳ יוחנן ואתיא כלישנא בתרא דלעיל, ובדין הוא דבשל סופרים הלך אחר המיקל ולישנא בתרא להקל. כי פליגי בבת בירתא. ר׳ יוחנן אמר נוטלין ממנו לידים, כל גופו טובל בהן ידיו לא כל שכן, מיהא משמע דאפילו איכא ארבעים סאה בבת בירתא קא אסר חזקיא דאי⁠(ת ליה) [לית] ביה ארבעים סאה הא אינו טובל בו גופו, [מיהו] י״ל דכל שיש בו ארבעים סאה לכולי עלמא שרי, דבכי הא ליכא למיגזר אטו מנא אלא בשאין שם ארבעים סאה פליג, ואי קשיא לך אי פחות מארבעים סאה היאך תעלה לו טבילה ואפילו לידיו. ועוד מאי קאמר כל גופו טובל בהן. י״ל דידיו כיון דסגי להו בכלים ברביעית גם בקרקע כל שמטבל אותן בבת אחת די לו, דהא אריתא דדלאי סתמא לית בה ארבעים סאה, ואי לאו דשאובין מטביל בה את הידים. ואל תתמה שלפעמים אפילו בטבילת גופו מקילין בפחות מארבעים סאה כגון לבעלי קריין שתקנו להן תשעה קבין, ואע״פ שזה בקרקע וזה בכלים, והא דאמרינן כל גופו טובל בהן, הכי קאמר כל גופו טובל בחמי טבריא ולא באלו שבבת בירתא דוקא קאמר כנ״ל. אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן אין נטילת ידים לחולין אלא משום סרך תרומה. כלומר ומשום סרך תרומה מיהא הוי שהיה בדין להטעין את הידים נטילה ואפילו לא צוו חכמים. וכל שכן עכשיו שיש בדבר מצות חכמים, ולעולם משום סרך תרומה, וכדאמרינן מאי מצוה מצוה לשמוע דברי חכמים, ומיהו תימה כי קאמרי מאי מצוה אמאי לא אמר ליה מוהתקדשתם כדאיתא בברכות (ברכות נג:) ויש לומר דהתם למברך ומשום ברכה, אבל המסובין העונין אין צריכין נטילה מוהתקדשתם אלא משום סרך תרומה. הא דאמרינן: סבור מיניה חובה הוא דליכא הא מצוה איכא. תמיהא לי אם כן מה בין פירות לפת, דאפילו בפת ליכא חובה אלא מצוה, וכדאמרינן לעיל ראשונים מצוה, וברייתא דקתני ראשונים ואחרונים חובה הא תריצנא לה מצוה לגבי רשות חובה קרי לה. ויש לומר דהני לא שמיעא להו דברי רב אידי בר אבין דאמר מצוה, וברייתא הוא דשמיעא להו דקתני ראשונים ואחרונים חובה, והוה משמע להו דכשם שאחרונים חובה כך ראשונים חובה, ובפירות חובה ליכא הא מצוה איכא, כך נראה לי. ואסיקנא כרב נחמן דאמר הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, ודוקא כשאין ידיו מטונפות, הא לאו הכי צריך רחיצת ידים משום ברכה מיהא, וכן נמי בשאוכלין בפני עצמן, אבל על ידי טבול לא כדאמרינן (פסחים קטו.) כל שטבולו במשקה צריך נטילת ידים. (מי)⁠הא דאמר: שמע מינה אין זימון לפירות. כלומר מאחר שלא נתנו לו כדי להצטרף עמהם, משמע שנים שאכלו דברים שיש להם זימון אם יש שם שלישי מצוה לתת לו כדי להצטרף עמהם, ומיהו תמיהא לי מאי דקאמר שמע מינה אין זימון לפירות וש״מ שנים שאכלו מצוה ליחלק, דמנ״ל מיהא דמצוה ליחלק, דלמא אסור ליחלק, ושאני הכא משום דאין זימון לפירות אפילו היו שלשה אין מזמנין אלא זה מברך לעצמו וזה מברך לעצמו, וצ״ע. קדוש ידים ורגלים במקדש עד לפרק לחולין עד לפרק לתרומה עד לפרק. פירש רש״י ז״ל: לחולין עד פרק שני של אצבעות, לתרומה עד פרק שלישי שהוא סוף פצול האצבעות, לקדוש ידים ורגלים עד הפרק שמחבר פסת היד עם קנה זרוע, ושמואל דאמר עד כאן בין לחולין בין לתרומה לחומרא היינו פיצול כל האצבעות, ומחמיר היה על הברייתא.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144