×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה ל׳.גמרא
;?!
אָ
בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא אאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מוּתָּר. באַתְקִין רָבָא בְּמָחוֹזָא דְּדָרוּ בְּדוּחְקָא לִדְרוֹ בְּרִגְלָא דְּדָרוּ בְּרִגְלָא לִדְרוֹ בְּאַגְרָא דְּדָרוּ בְּאַגְרָא לִדְרוֹ בְּאַכְפָּא דְּדָרוּ בְּאַכְפָּא נִפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ וְאִם לָא אֶפְשָׁר שְׁרֵי דְּאָמַר מָר אִם א״אאִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רָבָא לְרַב אָשֵׁי אֲמוּר רַבָּנַן כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנֵּינַן בְּיוֹמָא טָבָא וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּקָא מָלְיָין חַצְבַיְיהוּ מַיָּא בְּיוֹמָא טָבָא וְלָא קָא מְשַׁנְּיָין וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכָא לֶיעְבַּד דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא רַבָּה תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא זוּטָא קָא מַפְּשָׁא בְּהִלּוּכָא. דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא זוּטָא תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא רַבָּה קָא מפשי בְּמַשּׂוֹי תְּכַסְּיֵיהּ בְּנִכְתְּמָא זִמְנִין דְּנָפֵיל וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי תִּקְטְרֵיהּ זִמְנִין דְּמִפְּסִיק וְאָתֵי לְמִקְטְרֵיהּ תִּפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ זִמְנִין דְּמִטְּמִישׁ בְּמַיָּא וְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי תְּנַן אֵין מְטַפְּחִין וְאֵין מְסַפְּקִין וְאֵין מְרַקְּדִין וְהָאִידָּנָא דְּקָא חָזֵינַן דְּעָבְדָן הָכִי וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ וּלְטַעְמָךְ הָא דְּאָמַר (רָבָא) גלָא לֵיתֵיב אִינִישׁ אַפּוּמָּא דְלִחְיָא דִּלְמָא מִגַּנְדַּר לֵיהּ חֵפֶץ וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי (ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים) וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּשָׁקְלָן חַצְבַיְיהוּ וְאָזְלָן וְיָתְבָן אַפּוּמָּא דִמְבוֹאָה וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין הָכָא נָמֵי הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין. וְהָנֵי מִילֵּי בִּדְרַבָּנַן אֲבָל בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא דוְלָא הִיא לָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא וְלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן לָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי דְּהָא תּוֹסֶפֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאוֹרָיְיתָא הוּא וְאָכְלִי וְשָׁתוּ עַד שֶׁחָשְׁכָה וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי.: הוּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן.: אָמַר רַב כָּהֲנָא זֹאת אוֹמֶרֶת מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה מַנִּי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה. אֵימָא סֵיפָא אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה אֲתָאן לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה הָכָא בְּאַרְזֵי וְאַשּׁוּחֵי עָסְקִינַן דְּמוּקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס וַאֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה אָמַר רַב כָּהֲנָא וזֹאת אוֹמֶרֶת אֵין מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה אֵימָא רֵישָׁא מַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן אֲתָאן לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה זהָתָם בְּתִבְנָא סַרְיָא. תִּבְנָא סַרְיָא הָא חֲזֵי לְטִינָא חדְּאִית בֵּיהּ קוֹצִים.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גמרא: דדרו בדוחקא לידרו ברגלא. פירש רש״י ז״ל וכלהו להקל [משאו], אבל בתוספות אמרו בין להקל בין להכביד דמסתמא כי דרו באכפא מכבידין, אלא כל שמשנה מותר דשנוי בעינן דלא ליחזי כעובדין דחול. דמליא בחצבא זוטא תמלא בחצבא רבה כל שכן דמפשא במשוי. תימא (לימא) [אמאי] כל שכן, דהא ממעט בהליכה טפי עדיף, ועוד דהא אמר דמליא בחצבא רבה תמלי בחצבא זוטא (ו)קא מפשה בהלוכא אלמא אפושי במשוי וממעט בהלוכא טפי עדיף, ונראה דמשום (דעלמא תניא אתיא) [דבעלמא תני הכי] וכמתניתין לא יביאם בסל ובקופה דאלמא לא מפשינן במשוי אמר הכא כל שכן. וקא אכלי ושתו עד שחשכה. גרסינן, ול״ג משחשכה דמסתמא אין לך אחד שטועה לאכול לאחר שחשכה, ועוד דבכי האי ודאי אמרינן להו ומחינן בידייהו דעד כאן לא אמרו אלא במה שאינו מבואר מן התורה אלא אתי מדרשא כי הכא דדרשינן תוספות (או ומערב עד הערב תענו את נפשותיכם) [מועניתם את נפשותיכם בתשעה] והא לא משמע להו לאינשי וקיל להו ושוגגין ולא מזידין אבל אלו אכלן משחשכה אמרינן ומחינן ומרטי׳, אלא עד שחשכה לא גרסינן וכן פירש רש״י ז״ל. [וכ״ת א״כ] מאי קא עבדי ומאי אמרינן להו דהא מוסיפים קצת דאי אפשר דאוכלים עד שחשכה ממש דהא אי אפשר לצמצם וכיון שכן כבר הוסיפו קצת, ונראה מכאן דתוספת עינוי של יוה״כ יש לו שיעור ולא ידעינן ליה. מתני׳: הא דתנן אין מספקין. פירש רש״י ז״ל על ירך וכן כתוב (ירמיה לא) ספקתי על ירך, ובירושלמי (פ״ה ה״ב) אמרו אין מספקים כמד״א ויחר אף בלק ויספוק את כפיו, ובין לזה ובין לפירושו של רש״י ז״ל האי מספקים לאבל ולצער היא. ואי אפשר לפרש כן לפי מה שפירשו עליו בגמרא לקמן במקומה בפרק משילין (ביצה לו:) דהתם אמרו מאי טעמא גזירה שמא יתקן כלי שיר, ועוד דמתניתין ביו״ט אמרו ואי ספוק לאבל אפילו בחולו של מועד היה אסור וכדתנן (מו״ק כח:) נשים במועד מענות אבל לא מטפחות, ויש טפוח וספוק לאבל ויש בשמחה כל העמים תקעו כף (תהלים מז), וכל עצי השדה ימחאו כף (ישעיה נה), ויש חלילין למת ויש לכלה (ב״מ עה:). נפרוס סודרא עילויה זמנין דמטמיש במיא ואתי למסחט. ואם תאמר והא אמרינן לעיל דדרו באגרא נפרוס סודרא עלויה. יש לומר דהתם בפירות יבשים דליכא מידי למיגזר, אי נמי תירץ רבינו יעקב ז״ל דהתם בשאר משקים דליכא משום סחיטה, דסחיטה משום לבון ושאר משקים מלכלכין ולא מלבנין ולפיכך ליכא למיגזר וכדתנן (שבת קלט:) מסננין את היין בסודרין, והכא במים שמכבסין. התם בתבנא סריא. כלומר: דסריא טובא דשוב אינה (יכולה) [ראויה] למאכל בהמה אלא לשריפת אש, ואינו כתבנא סריא דבפרק מי שהחשיך (שבת קנה:) דתנן מפרכין תבן ואספסתא לפני בהמה ואוקים בתיבנא סריא אלא דההוא סריא ולא סריא [ממש שראויה] לבהמה.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144