ת״ש אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב וכו׳ – פרשתי למעלה (דף סח.).
אימא סיפא – אדדייקת מרישא דגרושין כהקמה דמו [דייק] מסיפא דכשתיקה דמו.
אי רישא דוקא – דלא מצי למיתני גרושין משום דכהקמה דמו נסיב סיפא משום רישא דלא בעי למיתנא בסיפא גוונא חדתא אלא לאפוכינהו לגווני דרישא אי סיפא דוקא דלא מצי תני בסיפא גירושין משום דכשתיקה דמיין נסיב רישא משום סיפא דלא בעי למיתנא ברישא אלא גווני דמצי לאפוכי להו בסיפא.
ת״ש נדרה והיא ארוסה וכו׳ ש״מ גרושין כשתיקה דמיין – דכיון דקתני בו ביום על כרחין בדאיכא שמיעה עסקינן וקס״ד דשמיעה דארוס היא ולהכי תנא בו ביום לאשמועינן דגרושין כשתיקה דמיין דאי שמיעה דאב היא מאי רבותא כי קתני בו ביום.
ודחינן בשלא שמע ארוס ושמע אב – ומשום שמיעה דאב הוא דקתני בו ביום ולאו לאשמועינן רבותא אלא דינא הכי הוא דכיון דאיכא שמיעה דאב דוקא בו ביום אבל למחר וליומא אחרינא לא.
ת״ש נדרה בו ביום וכו׳ – וקס״ד דבארוסה עסקינן וקתני אין יכול להפר אלמא גרושין כהקמה דמיין והלכך על כרחך מתניתין דקתני בו ביום בשלא שמע ארוס ראשון ושמע אב עסקינן דאי שמע ארוס כיון שגרשה אפילו נתארסה בו ביום לא מצי מיפר.
אמרי הכא בנשואה עסקינן – לעולם אימא לך דגרושין כשתיקה דמיין והכא היינו טעמא משום דבנשואה עסקינן או בתחילה או בסוף ומש״ה לא מצי מיפר דאין הבעל מיפר בקודמין הלכך אי ארוסה בתחלה ונשואה בסוף היא לא מצי מיפר דאין הבעל מיפר בקודמין ואי נשואה בתחלה וארוסה בסוף היא נמי לא מצי מיפר דכיון שנשאת פקע ליה אב וארוס אינו יכול להפר אלא בשותפות ונקט ליה לטעמא דאין הבעל מיפר בקודמין משום דהיינו טעמא מחמת שנסתלק לו אב דאי לאו הכי בעל גרע מארוס בתמיה: ולענין הלכה כתב הרמב״ן ז״ל כיון דבעיין לא אפשיטא נקטינן לחומרא דגרושין כהקמה דמו והיכא דנדרה ושמע בעלה וגרשה ואהדרה ביומיה לא מצי מיפר לה אבל הרשב״א ז״ל כתב דנהי דבעיין לא איפשיטא מהנך מתנייתא דמייתי׳ עלה אפשיטא לה ממימריה דשמואל דאמר לעיל (נדרים דף עא.) מנא ה״מ דארוס אחרון מיפר נדרים שנראו לראשון דאלמא קבלה מרביה דכי תנן במתני׳ בו ביום משום שמיעת ארוס נקט ליה ולא משום שמיעת אב וכיון דשמואל אמר הכי לא שבקינן מאי דפשיטא ליה לשמואל משום מאי דאסתפקא להו בגמרא וכי תימא א״כ מ״ט לא [פשטינן] בעיין ממימריה דשמואל איכא למימר דממתני׳ או ממתניתא בעו למפשטה ולא ממימרא דאמוראי ודכוותה הא דבעיא לן לעיל בפ׳ אין בין המודר (נדרים דף לה:) הני כהני שלוחי דידן נינהו או שלוחי דשמיא ולא איפשיטא התם אע״ג דהוה ליה למפשטה ממימריה דרב המנונא דאמר בפ״ק דקדושין (דף כג:) דשלוחי דשמיא הוו משום דממתני׳ או ממתניתא הוה בעי למפשטה ולא ממימרא דאמוראה והא נמי דכוותה.פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה