Ramban Yevamot 40b – רמב"ן יבמות מ:‏ – Shas HaMeforash

הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְאֵם אִמָּהּ וּבְאֵם אָבִיהָ וּבְבִתָּהּ וּבְבַת בִּתָּהּ וּבְבַת בְּנָהּ וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּימֶת וְהָאַחִין מוּתָּרִין. וְהִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו וּבַאֲבִי אָבִיו וּבִבְנוֹ וּבְבֶן בְּנוֹ בְּאָחִיו וּבְבֶן אָחִיו. ^אמוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ ^בוְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: אִיבַּעְיָא לְהוּ גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה אוֹ לֹא. בְּעֶרְוָה דְּאוֹרָיְיתָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה לָא גְּזַרוּ רַבָּנַן שְׁנִיּוֹת אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא. ת״שתָּא שְׁמַע הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְאֵם אִמָּהּ וְאִילּוּ אֵם אֵם אִמָּהּ לָא קָתָנֵי. דִּלְמָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא תָּנֵי מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא וְהָאַחִין מוּתָּרִין וְאִי תָּנָא אֵם אֵם אִמָּהּ ה״אהֲוָה אָמֵינָא הָאַחִין מוּתָּרִין דַּוְקָא בְּאֵם אֵם אִמָּהּ אֲבָל בְּאֵם אִמָּהּ וּבְאִמָּהּ לֹא. וְלִיתְנֵי אֵם אֵם אִמָּהּ וְלִיתְנֵי הָאַחִין מוּתָּרִין בְּכוּלָּן קַשְׁיָא. ת״שתָּא שְׁמַע הִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו וּבַאֲבִי אָבִיו קָתָנֵי מִיהָא אֲבִי אָבִיו מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ. לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ. ת״שתָּא שְׁמַע וּבְבֶן בְּנוֹ מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ (מִשּׁוּם) אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו. לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא וְהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו. הָא אַמֵּימָר מַכְשַׁר בְּאֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו. אַמֵּימָר מוֹקֵי לַהּ בְּבַר בְּרָא דְּסָבָא. אִי הָכִי הַיְינוּ אָחִיו וּבֶן אָחִיו תְּנָא אָחִיו מִן הָאָב וְקָתָנֵי אָחִיו מִן הָאֵם. ת״שתָּא שְׁמַע דְּתָנֵי ר׳רַבִּי חִיָּיא אַרְבַּע מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַרְבַּע מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָב וּבְנוֹ אָחִיו וּבֶן אָחִיו מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֲבִי אָבִיו וַאֲבִי אִמּוֹ בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ מד״סמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. קָתָנֵי מִיהָא אֲבִי אָבִיו מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ וְהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ. לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ. ת״שתָּא שְׁמַע אֲבִי אִמּוֹ מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בִּתּוֹ. לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בִּתּוֹ. ת״שתָּא שְׁמַע וּבֶן בְּנוֹ מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו. לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו. וְהָא אַמֵּימָר מַכְשִׁיר בְּאֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו אַמֵּימָר מוֹקֵים לַהּ מִשּׁוּם חוֹלֵץ וְקָסָבַר גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה. ת״שתָּא שְׁמַע וּבְבֶן בִּתּוֹ מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ. לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אִמּוֹ וְהָא גַּבֵּי שְׁנִיּוֹת דְּעֶרְוָה לֹא גָּזְרוּ. אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ ^גוּשְׁמַע מִינַּהּ גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה שְׁמַע מִינַּהּ.: מוּתָּר אָדָם וְכוּ׳.: אָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל הַבָּא עַל צָרַת חֲלוּצָה הַוָּלָד מַמְזֵר מַאי טַעְמָא בְּאִיסּוּרַהּ קָיְימָא. אָמַר רַב יוֹסֵף אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא מוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא צָרָה אַבָּרַאי מִשּׁוּם הָכִי מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ צָרָה כַּחֲלוּצָה דָּמְיָא אַמַּאי מוּתָּר. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר בֵּין הוּא בֵּין אַחִין אֵין חַיָּיבִין לֹא עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת וְלֹא עַל צָרָתָהּ כָּרֵת. אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן וְתִסְבְּרַאּ אֲחוֹת חֲלוּצָה דְּאוֹרָיְיתָא וְהָאָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ כָּאן שָׁנָה רַבִּי אָחוֹת גְּרוּשָׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. מַאי שְׁנָא הַאי וּמַאי שְׁנָא הַאימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות יבום וחליצה א׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קס״ב:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״ב:ד׳

^ב רמב״ם הלכות יבום וחליצה ו׳:כ׳
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קס״ב:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״ב:ה׳

^ג רמב״ם הלכות יבום וחליצה א׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קס״ב:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״ב:ג׳

הא דתנן מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו – פרש״י ז״ל^א כגון ראובן חלץ ללאה ורחל נשואה לנכרי ולה צרה ומת הנכרי אסורה [הצרה]⁠^ב לראובן. וקשה לן, שאפילו בעריות אין צרה אלא מאח^ג וכ״ש בזו. ועוד חלוצה עצמה שנשאת לאחד מן השוק ולו אשה אחרת ומת, וכי אין אותה נכרית מותרת לו, וא״כ מצינו אוסר^ד בקרובה יותר מן החלוצה עצמה, וא״ת שהחלוצה עצמה אוסרת צרה שלא במקום מצוה, וכי אפשר לומר כן שחמורה חלוצה יותר מן העריות^ה. אלא הכי פירושו^ו, ראובן חלץ ללאה ורחל אחותה נשואה לאחיו מאביו ולו אשה אחרת ומת, כשם שרחל חולצת ולא מתיבמת כך צרתה, אבל קרובת צרת חלוצתו אפילו במקום מצוה מותרת, כדאיתא בפרק ד׳ אחין^ז, ומשום דאחות חלוצה מדבריהם איצטריך למתני בצרתה דאסורה, סד״א בדידה גזרו בצרה לא גזרו אפילו במקום מצוה קמ״ל.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב שמואל דיקמן. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.

הערות

^א בד״ה ואסור.

^ב ע״פ כתבי היד, וכ״ה ברש״י שלפנינו.

^ג לעיל ג ב, ח א עיי״ש. וכה״ק בתוד״ה הך ובתוס׳ ישנים שם.

^ד כ״ה בכתב יד ב. ובכתב יד א: מתיר, ובנדפס תיקן: אסור.

^ה וכה״ק תוס׳ חד מקמאי.

^ו וכ״פ תוס׳ ד״ה הך וברשב״א ובריטב״א, ובאו״ז ח״א סי׳ תרמד בסופו. ועיין בתוס׳ חד מקמאי שכ״כ בשם י״מ עיי״ש משה״ק ע״ז. ועיין בנמוק״י ובש״ג.

^ז לעיל כז א.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון