^א כן פי׳ הר״י מיגש, ורש״י מעילה יד, ב, (אבל הם שני פירושים שונים עיי״ש) וכן הגירסא במשניות, ובמשנה שבירושלמי שקלים פ״ד ה״ג, וראה מאירי.

^ב וכ״כ תוס׳ ד״ה מפרישין הראשון, דל״ג ממנה, וכן ברש״י כאן לא מוזכר ממנה, אך רש״י במעילה שם גורס ממנה, והמלאכת שלמה בשקלים פ״ד מ״ה כתב שגם מרש״י כאן ובכריתות נראה שגורס ממנה, אלא שכאן ובכריתות פי׳ ממנה מן הלשכה.

^ג פ״ד הלכה ג.

^ד וכ״ה בריטב״א ובחי׳ הר״ן, ולפנינו בירושלמי הגירסא מביא מעות ומחללן על הבנין וכו׳, ולא כתוב ״מי החולין״, ובירוש׳ שקלים הוצ׳ ר״א סופר ובפי׳ רבנו משולם שם הגירסא ומחללן על הבהמה, (ועי׳ מש״כ רבנו משולם בפירושו למשנה שם) וכ״ה בירושלמי עם פי׳ הר״ש סיריליאו, וכ״ה במאירי כאן.

^ה לפנינו הגירסא רבי אומר ינתנו וכו׳, וראה בירוש׳ שם בהגהות הגר״א שלא גורס ״ואותן מעות מה יעשה בהן״, דפשיטא דשם מותר הקטרת עליהן ואזלי לתרומה ישנה, וכן צ״ל בדעת התוס׳ ד״ה מפרישין שכר האומנין, שכתבו בא״נ דהא דלא מתחלל על המלאכה כיון דאיירי בשכר פטום קטורת של שנה חדשה, וצריך ליתן להם מתרומה חדשה, ולפי״ז א״א לפרש דיתנו אותן מעות לבית אבטינס כיון דהוו מתרומה ישנה (ועל פטום הקטורת הישנה לא מגיע להם, דאם היה מגיע להם יכולנו לחלל על מלאכתם ולא היינו צריכים לשכרם) וצ״ל שגם התוס׳ לא גרסי ואותן מעות וכו׳, ומה שאמר רבי ינתנו לבית גרמו ולבית אבטינס צ״ל דרבי לא ניחא ליה שתבא הקטורת ליד אומני הבנין, (כמו שלא רצו למכרה ולחזור ולקנותה דזילא מילתא) רק דוקא לאומני הקטרת שעיסקם בקטרת, וה״ק שמפרישין מעות מתרומה החדשה לשכר בית הטבינס ומחללין הקטרת משנה שעברה עליהן, ואותן מעות ילכו לתרומה ישנה. ועי׳ מש״כ בתקלין חדתין על הירושלמי שם. אך לפמש״כ צ״ע המשך דברי הירושלמי בשקלים שם. ובחי׳ הר״ן כתב ופורעין אותן שהלוו להם מן השקלים, או מאותן מעות בעצמן שהלוו אע״פ שחזרו והיו קדש, (כ״ה בחי׳ הר״ן כ״י, ובנדפס חסרות תיבות) ומזה נראה לכאורה דגם הוא לא גריס בירושלמי ואותן מעות וכו׳. אך בירושלמי עם פי׳ רבנו משולם, ובפי׳ רבנו משולם גורסין כרבנו, וכ״ה כירושלמי עם פי׳ הר״ש סיריליאו, ובר״ש סירילאו.

^ו ראה ריטב״א.

^ז ראה ריטב״א ורשב״א.