גמרא
פירוש
דֶּרֶךְ עָלָיו – חַיָּיב! הָתָם לָא נָח, הָכָא נָח.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הא דאקשינן והא״ר חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו – איכא למידק עליה, לימא ליה הכא בדפתוח לר״ה הוא, והתם בדפתוח לכרמלית, דהכי אוקמא רבא בפ״ק דערוביןא ואיכא למימר דלא בעי לתרוצי הכי, משום דהתינח לרבא אבל לאביי דאמר בין הלחיים אסור לעולם, מאי איכא למימר.ב ואל תתמה אי לא בעי לשנויי אליבא דרבא ומקשי׳ סתם אליבא דאביי, דאשכחן כוותי׳ טובא כי ההוא דאקשינן בר״פ האשה שנתארמלהג ליזול בתר רובא דרוב נשים בתולות נשאות. וההיא קושי׳ מעיקרא אליבא דרב דאמר הולכין בממון אחר הרוב, אבל אנן קיי״ל כשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב, ולדידיה ל״ק כלל כדמפורש בפרק המוכר פירות,ד ואפ״ה מקשי׳ לי׳ סתם, וכ״ש בזו. וכיוצא בה אקשינן במסכת תמורהה ונברור חד לגבי כלב אליבא דמ״ד יש ברירה, וקי״ל אין ברירה בדאורייתא. ותירוצה דרב יהודא אמר רב הלכה הוא ולפתוח לכרמלית, אבל פתוח לרה״ר ל״צ למיהוי מקורה, מדק״ל כרבא. ואעפ״כ אין זה מחוור לי, משום דרב אמאי איצטריך לפרוקה באסקופת מבוי אי כרבא ס״ל, ואי כאביי, קשיא לרבא מדרב, דרב קשיש מינייהו טובא, ולא לפרוקא אליבא דאביי אתא. אלא אם כן אתה אומר דחד מתרי פירוקי נקט. ואחריםו פירשו דלא מתוקמא בפתוח לרה״ר כי התם, דא״כ אפילו פתח נעול כלפנים ומותר להשתמש בו, דרבא ל״פ התם אלא סתם אמר בין הלחיים בין פתוח בין נעול. וזה התירוץ נכון ועולה כהוגן, כי היכי דנוקים שמעתתה בשמועה [דערובין] דבפתוח לרשות הרבים בין פתוח בין נעול בין מקורה בין ניתר בלחיים הכל מותר, דכלפנים הוא כפשטא דשמעתא דהתם, ובפתוח לכרמלית בין הלחיים אסור, דמודה ליה רבא לאביי, ותחת הקורה לעולם מותר דחודו החיצון יורד וסותם, והא דפירש״י ז״לז בהא דקאמרינן וקרויו כלפי פנים פתח פתוח כלפנים מחודה החיצון של קורה, לא מחוור כלל, דאכולה אסקופא משמע.ח ובירושלמיט כל זמן שהפתח פתוח כולה כלפנים, והטעם והואיל והותרה מקצתה של אסקופה הותרה כולה, דהא איכא היכרא טובא דמופרשת מרה״ר הוא כולה אסקופה, ולא אתי לאפוקי לחוץ, והיינו נמי דלא מוקים לה באסקופת בית, משום דלעולם בבית אין מה שחוצה לקרויו נמשך אחר הקרוי, משום דבית אין היכרו והיתרו בקירוי אלא במחיצות. והא דאמרי׳ מסייע לי׳ לר״י בר אבדימי – נ״ל דרב אשי הוא שאמר כן לפי פירוקו, אבל לפי פירוקא של רב יהודה אמר רב אינו צריך דהכי קאמרי ואם היתה גבוהה י׳ ורחבה ד׳ אינה בכלל מבוי, ואין דינה כדין אסקופת המבוי שתהא ניתרת בקירויה, ושיהא הפתח פתוח אלא רה״י גמורה הוא ומותר לטלטל בכולה בלא קורת מבוי, ואפילו במבוי מפולש שהוא אסור היא מותרת, אבל לדברי רב אשי דאמר באסקופת בית, מאי ה״ז רשות לעצמה, דא״נ הויא כולה אסקופה ארבעה בזמן שהפתח נעול אסור, דהא לא הוי בחוץ אלא פחות מד׳, ולא מצטרף בהדי מה שבפנים, ובזמן שהפתח פתוח בלחוד הוא דמשתרייא, וא״כ היינו רישא. ועוד, דאפי׳ הויא אסקופה חוץ לפתח ד׳ דמותרת, הוה ליה למימר הרי זו רה״י, או לומר שאע״פ שהפתח נעול כלפנים, דהא בית לעולם רה״י הוה, וכ״ש דאם היתה אסקופה רחבה ד׳ דלא משמע אלא כולה בין דתוך הפתח בין דחוץ הפתח, ומ״ה דייקי לרב אשי מדקתני ה״ז רשות לעצמה ש״מ דאסור לטלטל מזו לזו, ומסייע ליה לר׳ יצחק בר אבדימי. ובודאי לרב יצחק בר אבדימי לית הלכתא כאחרים, דר״ש פליג עליה דאמר בפרק כל גגותי א׳ גגות וא׳ חצרות רשות אחת, והתם פסקינן כר״ש, לפיכך סמך לו רבינו אלפסי ז״ל אפירוקא דר״י אמר רב, דלדידהו לא אשכחן דפליגי רבנן אדאחרים, ורב אשי נמי לא פליג אההוא דינא, אלא מר פרק לה בכי האי גוונא ומר בכי האי גוונא ולא פליגי. ולפיכך לא כתב רבינו ז״ל הא דאמרי׳ מסייע לי׳ לרב יצחק בר אבדימי, אע״פ שכתבה לההוא דאחרים, וכן לא כתב סיפא דאם היתה אסקופה, דכולה פשוטה היא כדפרישית. דמלתא גופא דאר״מ אסור לכתף עליו, מפורש התם בעירוביןכ דלא אר״מ אלא בעמוד ואמת המיםל אבל מכתשת וכ״ש קופה וכלים גדולים לא.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב משה הרשלר. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א ט, א. וזו קושית התוס׳ כאן ד״ה אמר, וערובין שם ד״ה ורבא.
ב ובתוס׳ כתבו דגם לאביי קשה דנוקמי בגבוה ג׳.
ג כתובות טז, א. וע״ש בתוס׳ ד״ה כיון ותו״י.
ד ב״ב צב, ב.
ה ל, א.
ו כ״כ בתוס׳ כאן ובעירובין וכ״כ רבנו במלחמות. ועי׳ ר״ן.
ז ד״ה צריך.
ח עי׳ ריטב״א החדשים.
ט בפרקין סה״א. ועי׳ בעל המאור.
י ערובין צא, א, ועי׳ תוס׳ כאן ד״ה גזירה.
כ פט, א.
ל בכי״נ: הריחיים, וכ״ה בעירובין שם.
הערות
Gemara
Peirush