×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת נ׳:גמרא
;?!
אָ
אנָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק. אֶלָּא הָא וְהָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא וּתְרֵי תַנָּאֵי אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה הַאי תַּנָּא אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר גָּרֵיר וְהַאי תַּנָּא אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָא גָּרֵיר. בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה אֵימָא סֵיפָא אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מוּתָּר הָא מְעַבַּר שֵׂיעָר. אִיבָּעֵית אֵימָא בְּקָטָן וְאִיבָּעֵית אֵימָא בָּאִשָּׁה וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּסָרִיס. אָמַר רַב יְהוּדָה בעֲפַר לְבֵינְתָּא שְׁרֵי אָמַר רַב יוֹסֵף כּוּסְפָּא דְיַסְמִין שְׁרֵי אָמַר רָבָא עֲפַר פִּלְפְּלֵי שְׁרֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בַּרְדָּא שְׁרֵי. מַאי בַּרְדָּא אָמַר רַב יוֹסֵף תִּילְּתָא אַהֲלָא וְתִילְתָּא אָסָא וְתִילְתָּא סִיגְלֵי אָמַר רַב נְחֶמְיָה בַּר יוֹסֵף גכׇּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא רוּבָּא אַהֲלָא שַׁפִּיר דָּמֵי. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת מַהוּ לִפְצוֹעַ זֵיתִים בְּשַׁבָּת אֲמַר לְהוּ וְכִי בְּחוֹל מִי הִתִּירוּ קָסָבַר מִשּׁוּם הֶפְסֵד אוֹכָלִין. לֵימָא פְּלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל דעוֹשֶׂה אָדָם כׇּל צוֹרְכּוֹ בְּפַת אָמְרִי פַּת לָא מְאִיסָא הָנֵי מְאִיסֵי. אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ בַּרְדָּא אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי מְשׁוֹ מָר זוּטְרָא לָא מְשָׁא אֲמַרוּ לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת בַּרְדָּא שְׁרֵי אֲמַר לְהוּ רַב מָרְדֳּכַי בַּר מִינֵּיהּ דְּמָר דַּאֲפִילּוּ בְּחוֹל נָמֵי לָא ס״לסְבִירָא לֵיהּ. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּתַנְיָא מְגָרֵר אָדָם גִּלְדֵי צוֹאָה וְגִלְדֵי מַכָּה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ בִּשְׁבִיל צַעֲרוֹ אִם בִּשְׁבִיל לְיַפּוֹת אָסוּר. וְאִינְהוּ כְּמַאן סַבְרוּהָ כִּי הָא דְּתַנְיָא רוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכׇל יוֹם בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ט״ז:ד׳} כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ.: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר קוּפָּה מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל שֶׁמָּא יִטּוֹל וְכוּ׳.: אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי (אָמַר רַב) ההַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִיר. תְּנַן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹטֵל וּמַחֲזִיר הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא שַׁפִּיר קָא אָמְרִי רַבָּנַן אֶלָּא לָאו אַף עַל פִּי דְּנִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא. לָא לְעוֹלָם דְּלָא נִתְקַלְקְלָה וְהָכָא בְּחוֹשְׁשִׁין קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא וּמָר סָבַר ואֵין חוֹשְׁשִׁין. אָמַר רַב הוּנָא זהַאי סְלִיקוּסְתָּא דָּצַהּ שָׁלְפָה וַהֲדַר דָּצַהּ שריא וְאִי לָאו אֲסִיר. אָמַר שְׁמוּאֵל חהַאי סַכִּינָא דְּבֵינֵי אוּרְבֵי דָּצַהּ שַׁלְפָהּ וַהֲדַר דָּצַהּ שְׁרֵי וְאִי לָאו אֲסִיר. מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי אָמַר בְּגוּרְדְּיָתָא דִּקְנֵי שַׁפִּיר דָּמֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרָבָא מֵתִיב רַב קַטִּינָא תְּיוּבְתָּא הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן אִם הָיָה מִקְצָת עָלָיו מְגוּלִּים אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הא דתנן נזיר חופף ומפספס – בנתר ובחול קאמר, מדתנן בפרק שלשה מיניןא עלה ר״י ברבי יהודה אומר נזיר לא יחוף ראשו באדמה מכלל דרבי שמעון שרי והיינו דמקשי׳ מינה הכא להא דתניא אבל לא יחוף בהן שערו. מהו לפצוע זתים בשבת – פירש״י ז״ל על סלע כדי למתק מרירתן. ותימא הא בחול מי אסרן וכי לא יתקן אדם מאכלו כדי שיהא ראוי לו. ועוד בשבת מה איסור יש בה, אי משום סחיטה, דבר הלמד מעניינו הוא שלא נאסר בשביל סחיטה, שא״כ לא היה לשאול כאן אלא לקמן במקום הלכות סחיטה.⁠ב ויפה פי׳ הגאונים ז״לג דלממשא בהו קא מיבעי׳ ליה, מפני שהן משירין שער, ולפיכך אמר לו בחול מי התירן לאוכלין לרחוץ בהן פניו ידיו ורגליו, קסבר משום הפסד אוכלין. אם היו מקצת עליו מגולין אינו חושש – אמרו מקצת הגאוניםד ז״ל שזה הגי׳ שיבוש, אלא מקצתם מגולין, לפי שאם לא הי׳ מגולה אלא עלין, זריעה מעולה היא, שכן דרך כל זריעתן. ורש״י ז״ל גורס מקצת עלין, וכן במשניות, ומתרצין לה בטומן אגודה של לפתות שהוא שלא כדרך זריעה, ולהכי שרי. וכן אמרו בירושלמי.⁠ה והוי יודע דדוקא בדלא אשרוש, ודוקא טומן אבל נתכוין לזריעה לא.⁠ו וכן אמרו בירושלמי במס׳ כלאיםז לפי שאינו רוצה בהשרשתן. ומדקתני ולא משום מעשר משמע כשנתוספו, שאם לא נתוספו אפי׳ אשרוש ונזרעו זריעה גמורה לשם זריעה, נמי אין בו משום מעשר. מיהו בשבת דוקא בדלא אשרוש, דכיון דמעשיו מוכיחין עליו שאינו רוצה בהשרשתן, ועדיין אינן מחוברין מותר, אבל נתכוין לשם זריעה לעולם אסור.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב משה הרשלר. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
ב לקמן קמה, א ועיין תוס׳ ישנים.
ג ברשב״א הביא כן בשם בה״ג וכעי״ז בת״י, וכפי שהוא לפנינו כאן צריך לתקן ברשב״א: לממשא (בידו) [בהו]. ובזה ירדה תמיהת הפנ״י על הרשב״א.
ד כ״ה בר״ח לפנינו, ובראשונים ובערוך בשם רה״ג, ולדעתם משמע בתוס׳ ובריטב״א החדשים שאפילו השרישו אין זו דרך זריעה, ומיהו בשבת אפשר שיהא אסור.
ה כלאים פ״א ה״ט, ועי׳ רשב״א ריטב״א ורמב״ם פ״ב מהל׳ כלאים הי״א.
ו עי׳ תוס׳ ד״ה הטומן, ועי׳ חז״א כלאים סי׳ ג ס״ק יג.
ז כלאים פ״א ה״ט, ועי׳ רשב״א ריטב״א ורמב״ם פ״ב מהל׳ כלאים הי״א.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144