^א ד״ה למימרא.

^ב וכן הקשה בתוספות הרא״ש [ועי׳ ב״ש סי׳ לז סק״ב ועצי ארזים שם סק״ד). והביאור דלרש״י קושית הגמרא אינה על עצם תפיסת הקדושין אלא דמשמע דאחותה אסורה ש״מ דחיי, וע״ז הקשה רבנו דאפילו ת״ל דאינה חיה מ״מ נפ״מ לענין איתסורי לגבי אמה ואם אמה דאסורים אפילו לאחר מיתה. ועי׳ ריטב״א ופי׳ רש״י. ועי׳ בחכמת בצלאל מברכ״י ומגיד מראשית למוהר״ח אלפנדרי.

^ג עי׳ סנהדרין עו, ב.

^ד עי׳ ב״ב יט, א.

^ה לפנינו: אמר רב, וכן ברבנו להלן ד״ה א״ר ירמיה.

^ו וכן תמהו בתוד״ה הואיל ותוספות הרא״ש. ועי׳ חכמת בצלאל.