×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים מ״ב.גמרא
;?!
אָ
רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ב:כ״ג} שׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ אאוֹתוֹ אַתָּה מַתְפִּיס לְבֶדֶק הַבַּיִת וְאִי אַתָּה מַתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת מִכָּאן אָמְרוּ כׇּל הַמַּתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. אֵין לִי אֶלָּא בַּעֲשֵׂה בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ב:א׳,י״ז,כ״ו} וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר לִימֵּד עַל כׇּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ שֶׁיְּהֵא בְּלֹא תַעֲשֶׂה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי לְבַר קַפָּרָא מַאי מַשְׁמַע. אָמַר לוֹ דִּכְתִיב לֵאמֹר לֹא נֶאֱמַר בַּדְּבָרִים. בֵּי רַב אָמְרִי לֵאמֹר לָאו אֱמוֹר.: במֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל נַחְתּוֹם וְכוּ׳.: תָּנֵי חֲדָא שׁוֹפְכִין בִּמְקוֹם מִדְרוֹן וְאֵין שׁוֹפְכִין בִּמְקוֹם הָאֶישְׁבּוֹרֶן וְתַנְיָא אִידַּךְ שׁוֹפְכִין בִּמְקוֹם הָאֶישְׁבּוֹרֶן. לָא קַשְׁיָא הָא דִּנְפִישִׁי דִּקְווּ הָא דְּלָא נְפִישִׁי דְּלָא קְווּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אִשָּׁה לֹא תָּלוּשׁ אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ. דַּרְשַׁהּ רַב מַתְנָה בְּפַפּוֹנְיָא לְמָחָר אַיְיתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא חַצְבַיְיהוּ וַאֲתוֹ לְגַבֵּיהּ וַאֲמַרוּ לֵיהּ הַב לַן מַיָּא אֲמַר לְהוּ אֲנָא גבְּמַיָּא דְּבִיתוּ אֲמַרִי. דָּרֵשׁ רָבָא דאִשָּׁה לֹא תָּלוּשׁ בַּחַמָּה וְלֹא בְּחַמֵּי חַמָּה וְלֹא בַּמַּיִם הַגְּרוּפִין מִן הַמּוּלְיָיר הוְלֹא תַּגְבִּיהַּ יָדָהּ מִן הַתַּנּוּר עַד שֶׁתִּגְמוֹר אֶת כׇּל הַפַּת ו(וְצָרִיךְ) שְׁנֵי כֵלִים אֶחָד שֶׁמְּקַטֶּפֶת בּוֹ וְאֶחָד שֶׁמְּצַנֶּנֶת בּוֹ אֶת יָדֶיהָ. אִיבַּעְיָא לְהוּ עָבְרָה וְלָשָׁה מַהוּ זמָר זוּטְרָא אָמַר מוּתָּר רַב אָשֵׁי אָמַר אָסוּר. אָמַר מָר זוּטְרָא מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא אֵין לוֹתְתִין הַשְּׂעוֹרִין בַּפֶּסַח וְאִם לָתַת נִתְבַּקְּעוּ אֲסוּרִים לֹא נִתְבַּקְּעוּ מוּתָּרִין. וְרַב אָשֵׁי אָמַר אַטּוּ כּוּלְּהוּ חֲדָא מְחִיתָא מְחִיתִינְהוּ הֵיכָא דְּאִיתְּמַר אִיתְּמַר וְהֵיכָא דְּלָא אִיתְּמַר לָא אִיתְּמַר.:
הדרן עלך כל שעה
פרק ג – אלו עוברין
מתני׳מַתְנִיתִין: חוְאֵלּוּ עוֹבְרִין בַּפֶּסַח כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי וְזֵיתוֹם הַמִּצְרִי וְזוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים וְקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים. ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים. זֶה הַכְּלָל כׇּל שֶׁהוּא מִמִּין דָּגָן הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח טהֲרֵי אֵלּוּ בָּאַזְהָרָה וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כָּרֵת.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֱמָרִים בְּכוּתָּח הַבַּבְלִי מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב וּמְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם וּמַכְחִישׁ אֶת הַגּוּף. מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב מִשּׁוּם נַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא וּמְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם מִשּׁוּם מִילְחָא וּמַכְחִישׁ אֶת הַגּוּף מִשּׁוּם קוֹמָנִיתָא דְאוּמָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ג׳שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַרְבִּין הַזֶּבֶל וְכוֹפְפִין אֶת הַקּוֹמָה וְנוֹטְלִין אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם אֵלּוּ הֵן פַּת קִיבָּר וְשֵׁכָר חָדָשׁ וְיָרָק חַי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְמַעֲטִין אֶת הַזֶּבֶל וְזוֹקְפִין אֶת הַקּוֹמָה וּמְאִירִין אֶת הָעֵינַיִם אֵלּוּ הֵן פַּת נְקִיָּיה בָּשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן פַּת נְקִיָּיהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ואין לשין בחמה, לפי שמחממתן ומחמצתן, ולא בחמי חמה, וכל שכן בחמי האורא. אלא במים השאובין מבערב ולנו בלילה וניצטננו. ולא במים הגרופיןב ונמשכין מן הנהר לפי שעה שאין צוננין, כמו (שופטים ה כא) נחל קישון גרפם.
ונהגו אבותינו לשאוב אותם אחר שקיעת החמה שלא יהו חמי חמהג. ומנהגם תורה. ולא תגביה ידה מן התנור עד שתגמור כל הפת. כלומרד לא תניח את הפת ותעסוק בדבר אחר עד שתדביקהו בתנור. ואם עברה ולשה בחמין או בחמי חמהה או בחמי האור הפת אסור כרב אשי דהוא בתראה.
ואין לשין את המצות ביין ושמן ודבש עם המים, מפני שממהר להחמיץ כשהן עם המים, אבל בלא מים מי פירות הן ואין מחמיצין חמץ גמור אלא חמץ נוקשהו. ותנו רבנן (מנחות נג ע״ב) מה שמחמץז במנחה אין מחמץ במי תפוחים משום ר׳ חנינא בן גמליאל מחמיצין. ואמרי׳ התם כמאן אזלא הא דתנן (בפסחים) [בתרומות] פרק י׳ (משנה תרומות י׳:ב׳) תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחומצה אסור כמאן לימא רבי חנינא היא ולא רבנן, ואמרי׳ אפילו תימא רבנן נהי דחמץ גמור לא הוי נוקשה מיהא הוי. וקיימא לן דכל מי פירות אין מחמיצין חומץ ברור ואין חייבין על חומצן כלל. והני מילי שאין לשין בשמן ויין, בלילה הראשון, דלחם עני בעינן, אבל לשאר ימים שרי ומשמרן שלא יחמיצו. וגרסינן בירושלמי (ירושלמי פסחים ב׳:ח׳) רבי יהושע בן לוי אומר כזית שאדם יוצא בו ידי חובתו בלילה הראשון צריך שלא יהא בו משקין, פי׳ יין ושמן ודבש, רבי ירמיה אמר למצוה רבי יודה בן פזי אמר לעכב.
ועבד ושפחה שלא טבלו אין לשין בלילה הראשון אותן של מצוה. וכן גוי וחרש שוטה וקטן ואפילו אפי להו גדול בן דעתח.
מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים
הערות
א רש״י.
ב כגירסת ר״ח ופירושו. לפנינו הגרופין מן המולייר.
ג הובא בסתם בראבי״ה סי׳ תפה ומשם במרדכי ר׳ תקצג. וביאר בבגדי ישע שם שכונת רבינו שעשו כן לצאת גם שיטת היראים (הו״ד בטור סי׳ תנה) שלא יהיו מחוברין בתחילת הלילה.
ד ר״ח בשם יש אומרים.
ה וכ״כ ר״ח: ׳עברה ולשה בחמין או במים גרופין או באלו כולן מאי, ופשט רב אשי אם עברה ולשה אסור וקיי״ל כותיה׳. והראשונים [ראבי״ה סי׳ תסט והגמ״י פ״ה הי״א] פירשו בדבריו דקאי גם אמים שלא לנו. וכ״נ דעת רבינו שכתב לעיל ׳ולא בחמי חמה אלא במים השאובין מבערב ולנו׳ משמע דכל שלא לנו ה״ז חמי חמה.
ו כשיטת רש״י דף לו ע״א ד״ה אין ודף לה ע״א ד״ה ביין. עי׳ השיטות בטוב״י סי׳ תסב.
ז בכתה״י: שמחמיצי׳... מחמיצין... מחמיצי׳.
ח בה״ג ד״י מהדו׳ רעז״ה עמ׳ רפה ומקורו בשאלתות. הו״ד בטור רס״י תס. וקרוב ללשון ספרנו בראבי״ה עמ׳ עג.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144