Raavan Nedarim 66a – ראב"ן נדרים סו.‏ – Shas HaMeforash

לוֹמַר שֶׁאֵין מְקָרְעִין שְׁטַר כְּתוּבָּה.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^אפּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים אוֹתָן הַיָּמִים מוּתָּרִין וּשְׁאָר כׇּל הַיָּמִים אֲסוּרִין עַד שֶׁבָּא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד ^בשֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ. כֵּיצַד ^גאָמַר קוּנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן הוּתְּרוּ כּוּלָּן. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כּוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין (הוּתַּר הָאֶמְצָעִי הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מוּתָּר הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר). שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָזֶה קׇרְבָּן וְלָזֶה קׇרְבָּן צְרִיכִין פֶּתַח לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. ^דקוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִים אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיוּשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִים הוּתַּר בִּמְיוּשָּׁן וְלֹא בִּמְיוּשָּׁן בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכׇל הַיַּיִן קוּנָּם בָּצָל שֶׁאֵנִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב אָמְרוּ לוֹ הֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב הוּתַּר בַּכּוּפְרִי וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכׇל הַבְּצָלִים מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִתִּירוֹ ר״מרַבִּי מֵאִיר בְּכׇל הַבְּצָלִים.: גמ׳גְּמָרָא: הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין מַאן תַּנָּא. אָמַר רָבָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד.: קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם וְכוּ׳.: וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין רַע אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא וְעוֹד יָפֶה קָתָנֵי.: קוּנָּם בָּצָל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל וְכוּ׳.: וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין רַע אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא וְעוֹד יָפֶה קָתָנֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^הפּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו אוֹמְרִים לוֹ אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וִוסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יְהוּ אוֹמְרִין בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ וְאָמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר ה״זהֲרֵי זֶה מוּתָּר.: קוּנָּם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר בָּהּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה ^ואֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָיה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנִי מִזּוֹ נָדַרְתָּ אָמַר לוֹ לָאו וְהִתִּירָהּ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּולְתָּן וּכְשֶׁמֵּת ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל {שמואל ב א׳:כ״ד} בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל שָׁאוּל בְּכֶינָה.: גמ׳גְּמָרָא: מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֲפִילּוּ כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ וְכוּ׳מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבועות ו׳:י״א
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א
טור יורה דעה רט״ו:ב׳
טור יורה דעה רכ״ט:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רט״ו:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ט:א׳

^ב רמב״ם הלכות נדרים ח׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ט:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ט:א׳

^ג רמב״ם הלכות נדרים ד׳:י״א
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ט:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ט:א׳

^ד רמב״ם הלכות נדרים ח׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רל״ב:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ב:ט׳

^ה רמב״ם הלכות שבועות ו׳:י״א
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ח:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ח:ט׳

^ו רמב״ם הלכות נדרים ח׳:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רל״ב:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ב:ו׳

פותחין לאדם בכבוד אשתו ובניו. שאם נדר הנאה מאשתו או שנדר לגרשה אומ׳ לו אילו היית יודע שאו׳מרים למחר עליך דבר, שקוראין לבנותיך בנות גרושה ומה ראה לגרש את אמן אם לא שמצא בה דבר, ויקילו בניך ובנותיך, ואם אמר אילו הייתי יודע לא הייתי נודר, מתירין לו.
פותחין לאדם בשבתות וימים טובים. שאם קיבל תענית או שלא לשתות יין שנה אחת, אומ׳ לו אילו היית יודע שאין מתענין בשבתות וימים טובים, או מצוה לשתות יין בשבתות וימים טובים, או שנדר שלא תתקשט אשתו שנה, אילו היית יודע שמצוה להתקשט בשבתות וימים טובים, ואמר לא הייתי נודר, הותר כל הנדר של כל השנה דנדר שהותר מקצתו הותר כולו. וכן אם אמר קונם יין שאיני^א טועם שהיין רע למעיים, אמרו לו והלא המיושן יפה למעיים, ואמר אילו הייתי יודע לא הייתי נודר, הותר למיושן ולכל יינות.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א בכת״י שאני.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון