^א כא ע״ב.

^ב כג ע״א.

^ג כב ע״ב.

^ד כג ע״א.

^ה לפנינו ליתא ׳להון׳. אבל כעי״ז בכמה ראשונים. עדק״ס הע׳ 15. ולפי״ז אמר לחכמים והם התירו לו. ועי׳ הערה הבאה.

^ו נדצ״ל ושרו ליה. לפנינו ׳ושרי לנפשיה׳ אבל הרבה ראשונים גרסי: ושרו ליה רבנן. ועי׳ הערה הקודמת.

^ז בדף כב ע״ב.

^ח כא ע״ב.

^ט וכ״ד רוב הראשונים וכ״פ בשו״ע סי׳ רכח ס״ז.

^י וכ״ד רבינו פרץ בהגהת סמ״ק וכ״כ הכל בו בשמו (הו״ד בב״י סי׳ רכח ס״ע תלד): שאין הכל בקיאין בחרטה זו וגם פעמים שהנודר אומר שמתחרט מעיקרו ואינו וכו׳. ואולי גם רבינו היינו טעמיה.

^כ כב ע״א.

^ל כגי׳ שבדק״ס. לפנינו סבא.

^מ כגי׳ שבדק״ס.

^נ כב ע״א.

^ס ויקרא ה ד. וכן פרש״י במשלי יב יח.

^ע כב ע״א.

^פ וכן פירש רבינו לעיל בהל׳ עירובין עמ׳ תיב. וכ״פ הרא״ש והר״ן והטור סי׳ רג ס״ג עי״ש בב״י.

^צ שם.

^ק סד ע״א.

^ר נדצ״ל שאומרים.

^ש והוא הטעם שאמרו בגמ׳ (והביאו רבינו לעיל) לענין כבוד המקום ואו״א. ועי׳ מה שפירש הטור סי׳ רכח.