×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדרים מ״ח:גמרא
;?!
אָ
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרָא דַּהֲוָה שָׁמֵיט כִּיפֵּי דְכִיתָּנָא אַסְרִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ עֲלֵיהּ אָמְרוּ לֵיהּ וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרָךְ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן מַאי אֲמַר לְהוֹן לִיקְנֵי הָדֵין וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לִקְנְיֵיהּ מַאי. אָמְרִי פּוּמְבְּדִיתָאֵי קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא וְכׇל קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת לָא קָנֵי. אוְרַב נַחְמָן אָמַר קָנֵי דְּהָא סוּדָרָא קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא. אָמַר רַב אָשֵׁי וּמַאן לֵימָא לַן דְּסוּדָרָא אִי תָּפֵיס לֵיהּ לָא מִיתְּפִיס בוְעוֹד סוּדָרָא קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת וְקָנֵי מִן הַשְׁתָּא הָלֵין נִיכְסִין דְּהָדֵין לְאִימַתִּי קָנֵי לְכִי הָוֵי בַּר בְּרֵיהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְכִי הֲוָה הָדַר סוּדָרָא לְמָרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן וְהָא מַתְּנַת בֵּית חוֹרוֹן דִּקְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא וְלָא קָא קָנֵי. זִימְנִין אֲמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דִּסְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו וְזִימְנִין אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדָּר הֲנָאָה. תְּנַן אָמְרוּ חֲכָמִים כׇּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת אֵינָהּ מַתָּנָה כׇּל לְאֵיתוֹיֵי מַאי לָאו לְאֵתוֹיֵי הָא מִילְּתָא דְּשַׁדְיָא בְּכִיפֵּי לָא לְאֵתוֹיֵי לִישָּׁנָא בָּתְרָאָה דִּשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרָבָא.:

הדרן עלך השותפין

מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ההואא גברא דהוה ליה ברא דהוה שמיט כיפי דכיתנא אסרינהו לנכסיה עליה, אמרו ליה ואי הוי בר ברך צורבא מרבנן מאי אמר להו ליקני הדין. נתן נכסיו לאחדב ואמר ליקני הדין שאני נותנן לו, ואי הוי בר ברי צורבא מרבנן לקנייה זה לבר ברי, מאי קנה זה הראשון או לא. פומבדיתאי אמרי קני על מנת להקנות לבר ברי הוא ולא קני, דהאג סודרא שהקונה נותן למקנה הוי כאילוד אמר לו קני הסודר על מנת להקנות לי הקרקע, ולא קני הסודר. הכא נמי לא קני זה הראשון כיון דאמר לו על מנת להקנות לבר ברי. אמר רב אשי ומאן לימא לן דאי תפיס המקנה הסודר ולא החזירו לקונה דלא קני ליה אימא ודאי קני ליה, והכא נמי קני האי ראשון. ועוד סודרא דקני השתא הוא על מנת להקנות השתא מיד בוה קני המקנה הסודר ומקנהו לקונה (כשמחררו) [כשמחזירו], נכסי דהדין דאין מחזירן הקונה ראשון מיד לשני אלא לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן כל שכן דקני הראשון מיד ולכי הוי צורבא מרבנן יחזיר הנכסים לו. ושהן הנכסים כסודר המוחזר לבעליו אחרי שקנאו המקנהז. וכרב אשי קיימא לן דהוא בתרא וקני על מנת קניח. וש״מ דקני סודרא ואי תפיס ליה מיתפס. ועוד רב נחמן סבר כרב אשי, דכי איתוביה רבא והא מתנת בית חורון קני על מנת להקנות הוא ולא קני, ושניט ליה לעולם קני על מנת להקנות קני ומתנת בית חורון שני דסעודתו מוכיח עליו דלא מקני אלא משום הסעודה. ועוד הקשה מכל מתנה שאם הקדי׳שה אינה מקודשת אינה מתנה, לאו לאיתויי מתנה דשמיט כיפי דלא הויא מתנה, ושני לא לאיתויי לישנא בתרא דרבא, אבל דשמיט כיפי הויא מתנהי.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים
הערות
א לרבינו גירסא אחרת מגירסתנו [ול״מ לה חבר]. הבלטתי את לשונות הגמרא כפי מה ששערתי שגרס רבינו. ואם שגיתי וכו׳.
ב כך בכת״י. בד״פ לאחר. וזו״ז דלא כשא״ר שפירשו שלבנו הנזכר נתן.
ג לגירסת רבינו פומבדיתאי הם שמביאים ראיה מסודרא, והראיה דלא קני. וצ״ל שסברו דלא קני הסודרא כלל אפילו לשעתו, דאם היה קונה לשעתו, א״כ גם בעובדא דידן יקנה לשעתו ע״מ שיקנה בר ברי. ולגירסתנו רב נחמן מביא ראיה מסודר, והראיה דקני [ר״ל דקני לכה״פ לפי שעה. ובזה סגי לן גם בעובדא דידן]. ובכלל נראה שאין רבינו גורס ׳ורב נחמן אמר קני׳. עיין להלן בהערות.
ד בכת״י: כאומר.
ה תיבה זו א״י להלמה. ואולי כי קני וכו׳ מקנהו.
ו ׳שהן הנכסים וכו׳ המקנה׳ נראה שזה פירוש לשון הגמרא [שלא העתיק רבינו] ׳לכי הוה הדר סודרא למריה׳.
ז הדברים לא ברורים. ואולי ר״ל שרב אשי השיב שאכן כן קונה הסודר לכה״פ לפי שעה [ו׳על מנת להקנות׳ שאמר רב אשי פירושו ע״מ להחזיר הסודר. לא כברישא ע״מ להקנות את הקרקע. וצ״ע]. והיינו דקאמר, ומה סודר קונהו לפי שעה אע״פ שהוא ע״מ להחזירו מיד, כ״ש בעובדא דידן שאינו ע״מ מיד. ולפירושו של רבינו ה׳השתא׳ הוא חסרון ולא מעלה. הפך ממה שמפרשים עפ״י גרסתנו.
ח וגם בעובדא דכיפי קנה. כמפורש להלן. וכ״פ הרמב״ם. אבל הרא״ש והר״ן ס״ל דבעובדא דכיפי לא קני משום אידך טעמא דרב אשי לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן הדר סודרא למריה. עי׳ כ״ז בב״י יו״ד סי׳ רכג. ולרבינו הא רב אשי ס״ל דקני ומה שאמר הדרא סודרא למריה מתפרש באופן אחר וכדלעיל בהערה.
ט קרי: שני.
י ומשמע שלא גרס במפורש כגירסתנו ׳ורב נחמן אמר קני׳. ועמד ע״ז באב״ש אבל נאיד מזה משום שרבינו כתב ׳דכי אותביה רבא׳ ולשון אותביה נופל רק אם מקשה על דבריו.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144