בכת״י לאחד (אבל להלן לאחר). וזו״ז בדק״ס.
כנ׳ במשמעות של ׳הינן׳. עי׳ דק״ס עמ׳ יז הע׳ 81.
כך נראה להשלים עפ״י כתה״י. בד״פ לפני׳, כנ׳ קיצור מלפניו.
כמעשה דבית חורון במשנה מח ע״א. ועי׳ בדק״ס על שלל הגירסאות שם.
׳עמו׳ לית בכת״י.
משנה בריש פרק השותפין (מו ע״א) וענין הטסקא שם ע״ב. ולכאורה שייך כ״ז לדיבור הבא.