Raavan Ketubot 92a – ראב"ן כתובות צב.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל שִׁמְעוֹן וּמְפַצֵּי לֵיהּ. ^אא״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא נְהִי דְּאַחְרָיוּת דְּעָלְמָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ אַחְרָיוּת דְּנַפְשֵׁיהּ מִי קַבֵּיל עֲלֵיהּ. ^בוּמוֹדֶה רָבָא בִּרְאוּבֵן שֶׁיָּרַשׁ שָׂדֶה מִיַּעֲקֹב וּמְכָרָהּ לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת וַאֲתָא שִׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לִרְאוּבֵן בְּאַחְרָיוּת וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דְּיַעֲקֹב וְקָטָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל שִׁמְעוֹן וּמְפַצֵּי לֵיהּ מִינֵּיהּ. מַאי טַעְמָא בַּעַל חוֹב דְּיַעֲקֹב כְּבַעַל חוֹב דְּעָלְמָא דָּמֵי. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא ^גרְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת וְזָקַף עָלָיו בְּמִלְוָה וּמֵת רְאוּבֵן וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לַהּ מִשִּׁמְעוֹן וּפַיְּיסֵיהּ בְּזוּזֵי. דִּינָא הוּא דְּאָמְרִי לֵיהּ בְּנֵי רְאוּבֵן אֲנַן מִטַּלְטְלִי שְׁבַק אֲבוּן גַּבָּךְ וּמִטַּלְטְלִי דְיַתְמֵי לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי. אָמַר רָבָא ^דאִי פִּקֵּחַ אִידַּךְ מַגְבֵּי לְהוּ נִיהֲלַיְיהוּ אַרְעָא וַהֲדַר גָּבֵי לַהּ מִינַּיְיהוּ כְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ ^היְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶן בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן. אָמַר רַבָּה ^ורְאוּבֵן שֶׁמָּכַר כׇּל שְׂדוֹתָיו לְשִׁמְעוֹן וְחָזַר שִׁמְעוֹן וּמָכַר שָׂדֶה אַחַת לְלֵוִי וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּזַבְּנֵהּ בֵּינוֹנִית אֲבָל זַבְּנֵהּ עִידִּית וְזִבּוּרִית מָצֵי אֲמַר לֵיהּ לְהָכִי טְרַחִי וּזְבַינִי אַרְעָא דְּלָא חַזְיָא לָךְ. וּבֵינוֹנִית נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שְׁבַק בֵּינוֹנִית דִּכְוָותֵהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מכירה י״ט:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״פ
טור חושן משפט רכ״ו:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט רכ״ו:ב׳

^ב רמב״ם הלכות מכירה י״ט:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״פ
טור חושן משפט רכ״ו:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט רכ״ו:ב׳

^ג רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״א:י׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״א

^ד רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״א:י׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״א

^ה רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״א:ט׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ז:א׳

^ו רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ט:ג׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט קי״ט:א׳
שולחן ערוך חושן משפט קי״ט:א׳

ואתא בעל חוב דראובן וקא טריף לה מיניה דראובן, אין הדין על שמעון לפצותו דאחריות דעלמא קביל עליה אחריות דנפשיה לא קביל. ואם ירש ראובן שדה מיעקב אביו ומכרה לשמעון שלא באחריות וחזר שמעון ומכרה לראובן באחריות ואתא בעל חוב דיעקב וטרפה מיניה הדין על שמעון לפצותו, דבעל חוב דיעקב כבעל חוב דעלמא דמי. ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקף שמעון^א הדמים במלוה עליו עד זמן ומת ראובן ואתא בעל חוב דראובן וקא טריף לה מיניה ופייסיה בזוזי שהיו בידו משל ראובן דמי השדה, דינא הוא דאמרי יתמי ראובן אנן מטלטלים שבק אבון גבך ומטלטלי לבעל חוב לא משתעבדי^ב. ואי פקח שמעון מגבי לאותה שדה^ג ליתמי בני ראובן ויחזור ויגבה אותה מהן בחוב שפרע בשביל אביהן מדרב נחמן [דאמר] יתומין שגבו קרקע בחובת אביהן בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן. ראובן שמכר לשמעון כל שדותיו וחזר שמעון ומכר שדה אחת מהן ללוי ואתא בעל חוב דראובן, רצה מזה גובה רצה מזה גובה אם בינונית הוא שקנה לוי. אבל קנה לו עידית או זיבורית לא טריף מיניה. ואפילו קנה בינונית אם הניח בינונית דכוותיה גבי שמעון לא טריף מלוי דשייר לו מקום לגבות הימנו.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א ר״ל ראובן זקף על שמעון.

^ב וכ״ז מדינא דגמרא, אבל בזה״ז קיי״ל דמטלטלי משתעבדי לבע״ח. [ועי׳ בדק הבית רס״י קא].

^ג וכן פירש הרא״ש דאותה קרקע יחזיר אבל אחרת לא דדינא דבע״ח בזוזי. וע״ע ב״י רס״י קא.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון