Raavan Ketubot 85b – ראב"ן כתובות פה:‏ – Shas HaMeforash

כְּשִׁיקְרָא לָא חָיְישִׁינַן. ^אהָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד שַׁב מַרְגָּנְיָתָא דְּצַיְירִי בִּסְדִינָא בֵּי רַבִּי מְיָאשָׁא בַּר בְּרֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁכֵיב ר׳רַבִּי מְיָאשָׁא וְלָא פַּקֵּיד אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי אַמֵּי א״לאֲמַר לְהוּ חֲדָא דְּיָדַעְנָא בֵּיהּ בר׳בְּרַבִּי מְיָאשָׁא בַּר בְּרֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּלָא אֲמִיד וְעוֹד הָא קָא יָהֵיב סִימָנָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם אֲבָל רָגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם אֵימָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא אַפְקֵיד וְאִיהוּ מִיחְזָא חֲזָא. הָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד כָּסָא דְכַסְפָּא בֵּי חָסָא שָׁכֵיב חָסָא וְלָא פַּקֵּיד אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לְהוּ יָדַעְנָא בֵּיהּ בְּחָסָא דְּלָא אֲמִיד וְעוֹד הָא קָא יָהֵיב סִימָנָא וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם אֲבָל רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם אֵימַר אִינִישׁ אַחֲרִינָא אַפְקֵיד וְאִיהוּ מִיחְזָא חֲזָא. הָהוּא דְּאַפְקֵיד מְטַכְסָא בֵּי רַב דִּימִי אֲחוּהּ דְּרַב סָפְרָא שָׁכֵיב רַב דִּימִי וְלָא פַּקֵּיד אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא אֲמַר לְהוּ חֲדָא דְּיָדַעְנָא בֵּיהּ בְּרַב דִּימִי דְּלָא אֲמִיד וְעוֹד הָא קָא יָהֵיב סִימָנָא וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם אֲבָל רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם אֵימָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא אַפְקֵיד וְאִיהוּ מִיחְזָא חֲזָא. ^בהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ נִכְסַיי לְטוֹבִיָּה שָׁכֵיב אֲתָא טוֹבִיָּה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲרֵי בָּא טוֹבִיָּה. אֲמַר טוֹבִיָּה וַאֲתָא רַב טוֹבִיָּה לְטוֹבִיָּה אֲמַר לְרַב טוֹבִיָּה לָא אֲמַר וְאִי אִינִישׁ דְּגִיס בֵּיהּ הָא גִּיס בֵּיהּ אֲתוֹ שְׁנֵי טוֹבִיָּה שָׁכֵן וְתַלְמִיד חָכָם תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם קָרוֹב ות״חוְתַלְמִיד חָכָם ת״חתַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. אִיבַּעְיָא לְהוּ שָׁכֵן וְקָרוֹב מַאי ת״שתָּא שְׁמַע {משלי כ״ז:י׳} טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים וּשְׁנֵיהֶם שְׁכֵנִים וּשְׁנֵיהֶם חֲכָמִים שׁוּדָא דְּדַיָּינֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא לִבְרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא בַּר אָבִין תָּא אֵימָא לָךְ מִילְּתָא מְעַלַּיְותָא דַּהֲוָה אָמַר אֲבוּךְ הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל ^גהַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵירוֹ וְחָזַר וּמְחָלוֹ מָחוּל וַאֲפִילּוּ יוֹרֵשׁ מוֹחֵל מוֹדֶה שְׁמוּאֵל ^דבְּמַכְנֶסֶת שְׁטַר חוֹב לְבַעְלָהּ וְחָזְרָה וּמְחָלַתּוּ שֶׁאֵינוֹ מָחוּל מִפְּנֵי שֶׁיָּדוֹ כְּיָדָהּ.: ^הקָרִיבְתֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן זַבֵּינְתַּהּ לִכְתוּבְּתַהּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה אִיגָּרַשָׁה וּשְׁכִיבָה אֲתוֹ קָא תָבְעִי לַהּ לִבְרַתַּהּ אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן לֵיכָּא דְּלַיסְּבַא לָהּ עֵצָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ד:א׳
רמב״ם הלכות שאלה ופקדון ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט ט״ו:ה׳
טור חושן משפט רצ״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ט״ו:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ז:א׳

^ב רמב״ם הלכות זכייה ומתנה י״א:ב׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רנ״ג:כ״ט
שולחן ערוך חושן משפט רנ״ג:כ״ט

^ג רמב״ם הלכות מכירה ו׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט ס״ו:כ״ג
שולחן ערוך חושן משפט ס״ו:כ״ג

^ד רמב״ם הלכות מכירה ו׳:י״ב
טור חושן משפט ס״ו:כ״ח
שולחן ערוך חושן משפט ס״ו:כ״ח

^ה טור אבן העזר ק״ה:ו׳
שולחן ערוך אבן העזר ק״ה:ו׳

E/ע

הערותNotes

ולעניין פיקדון היכא דמת הנפקד ובא בעל וטוען כך וכך פיקדון הפקדתי בידו והיורשין אומרים של אבינו הוא, אזלינן בתר אמידות וסימן. כי הא דההוא גברא דאפקיד כסא דכספא בי חסא שכיב חסא ולא פקיד אתו לקמיה דרב נחמן אמר חדא^א דידענא ביה בחסא דלא אמיד ועוד הא קא יהיב סימנא, ולא אמרן אלא דזה המפקיד לא עייל ונפיק לביתו של נפקד תדיר, אבל רגיל דעייל ונפיק אימור איניש אחרינא אפקיד וחזא הסימנין דיהיב, ולא יתנו אלא בעדים שמעידין שהפקידו אצלו. ההוא דאמר נכסי לטוביה ושכיב אתא טוביה אמר ר׳ יוחנן הרי בא טוביה ואין לנו לדקדק יותר אלא יתנו לזה.
אמר לטוביה ואתא רב טוביה לרב טוביה לא אמר ולא יתנו לו. ואי גיס ביה הוא ורגיל לקרותו (כי) [כן], יתנו לו. אתו שני טוביים^ב והאחד שכן לו והאחד תלמיד חכם תלמיד חכם קודם דמצוה לאדם שמהנהו מנכסיו, קרוב ותלמיד חכם [תלמיד חכם קודם, שכן וקרוב שכן קודם, שניהם קרובים שניהם שכנים שניהם תלמידי חכמים] שודא דדייני, דין זה מוטל על הדיינין^ג לברר לאיזה מהן היתה דעתו קרובה ולו יתנו. המוכר שטר לחבירו וחזר ומחלו, כבר פי׳ בזה הספר פירוש יפה בסימן מ״ז (תשובות ראב״ן מ״ז) וגם בדין שהיה בקולניא (תשובות ראב״ן מ״ח).מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א כגי׳ שבדק״ס.

^ב וכ״ה בכמה כת״י של הגמ׳ ובהרבה ראשונים. עדק״ס.

^ג כפירוש רש״י בקידושין עד ע״א ובשבועות ל ע״ב. אלא שמרש״י משמע פרש ׳שודא דדייני׳ שהדיינים משליכים ואילו מלשון רבינו משמע שמפרש שהדין מושלך על הדיינים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון