Raavan Ketubot 22a – ראב"ן כתובות כב.‏ – Shas HaMeforash

תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ ^אאִי עַרְעָר דִּפְגַם מִשְׁפָּחָה גִּלּוּי מִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ עַרְעָר דְּגַזְלָנוּתָא וְקָאָמְרִי ^בהָנֵי יָדְעִינַן בֵּיהּ דַּעֲבַד תְּשׁוּבָה. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא הָא מִלְּתָא מֵרַבִּי אַבָּא שְׁמִיעַ לִי וְאִי לָאו רַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ שְׁכַחְתַּהּ ^גג׳שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּים אֶת הַשְּׁטָר וּמֵת אֶחָד מֵהֶם צְרִיכִין לְמִיכְתַּב בְּמוֹתַב תְּלָתָא הֲוֵינָא וְחַד לֵיתוֹהִי. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְאִי כְּתַב בֵּיהּ שְׁטָרָא דְּנַן נְפַק לִקְדָמַנָא בֵּי דִינָא תּוּ לָא צְרִיךְ וְדִלְמָא בֵּית דִּין חָצוּף הוּא וּכְדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ דִּינֵיהֶם דִּין אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא ב״דבֵּית דִּין חָצוּף. דִּכְתִיב בֵּיהּ בֵּי דִינָא דְּרַבַּנָא אָשֵׁי וְדִלְמָא רַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי כְּדִשְׁמוּאֵל סְבִירָא לְהוּ ^דדִּכְתִיב בֵּיהּ וְאָמַר לַנָא רַבַּנָא אָשֵׁי.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^ההָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר ^ווְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא אוֹמֶרֶת גְּרוּשָׁה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת ^זאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר ^חוְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת ^טוְאִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא.: גמ׳גְּמָרָא: א״ראָמַר רַב אַסִּי מִנַּיִן לְהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ב:ט״ז} אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה לָאִישׁ אָסְרָה הַזֶּה הִתִּירָה. ל״ללְמָה לִי קְרָא סְבָרָא הִיא הוּא אַסְרַהּ וְהוּא שָׁרֵי לַהּ אֶלָּא כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב דא״רדְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִנַּיִן ^ילָאָב שֶׁנֶּאֱמָן לֶאֱסוֹר אֶת בִּתּוֹ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְמָה לִי. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי ר׳רַבִּי יוֹנָה דְּתָנֵי ר׳רַבִּי יוֹנָה אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה הַזֶּה ^כוְלֹא לַיָּבָם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^להָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ אֲנִי וְחָזְרָה וְאָמְרָה פְּנוּיָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת וְהָא שַׁוְּויַהּ לְנַפְשַׁהּ חֲתִיכָה דְּאִיסּוּרָא אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא כְּגוֹן ^משֶׁנָּתְנָה אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ אֲנִי וְחָזְרָה וְאָמְרָה פְּנוּיָה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְאִם נָתְנָה אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּאִשָּׁה אַחַת גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה בְּנוֹי וְקָפְצוּ עָלֶיהָ בְּנֵי אָדָם לְקַדְּשָׁהּ וְאָמְרָה לָהֶם מְקוּדֶּשֶׁת אֲנִי לְיָמִים עָמְדָה וְקִידְּשָׁה אֶת עַצְמָהּ אָמְרוּ לָהּ חֲכָמִים מָה רָאִיתָ לַעֲשׂוֹת כֵּן אָמְרָה לָהֶם בַּתְּחִלָּה שֶׁבָּאוּ עָלַי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְהוּגָּנִים אָמַרְתִּי מְקוּדֶּשֶׁת אֲנִי עַכְשָׁיו שֶׁבָּאוּ עָלַי אֲנָשִׁים מְהוּגָּנִים עָמַדְתִּי וְקִדַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי וְזוֹ הֲלָכָה הֶעֱלָה רַב אַחָא שַׂר הַבִּירָה לִפְנֵי חכמי׳חֲכָמִים בְּאוּשָׁא וְאָמְרוּ אִם נָתְנָה אמתל׳אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. בְּעָא מִינֵּיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב אָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי וְחָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי מַהוּ אֲמַר לֵיהּ ^נאַף בְּזוֹ אִם נָתְנָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עדות ו׳:ז׳
טור חושן משפט מ״ו:כ״ז
שולחן ערוך חושן משפט מ״ו:כ״ז

^ב רמב״ם הלכות עדות ו׳:ז׳
טור חושן משפט מ״ו:כ״ו
שולחן ערוך חושן משפט מ״ו:כ״ו

^ג רמב״ם הלכות עדות ו׳:ו׳
טור חושן משפט מ״ו:כ״ט
שולחן ערוך חושן משפט מ״ו:כ״ט

^ד רמב״ם הלכות עדות ו׳:ו׳
טור חושן משפט מ״ו:כ״ט
שולחן ערוך חושן משפט מ״ו:כ״ט

^ה רמב״ם הלכות גירושין י״ב:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר קנ״ב:ו׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ב:ו׳

^ו רמב״ם הלכות גירושין י״ב:א׳
טור אבן העזר קנ״ב:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ב:ז׳

^ז רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ח:כ״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קכ״א
טור אבן העזר ז׳:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ז׳:ד׳

^ח רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ח:כ״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קכ״א
טור אבן העזר ז׳:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר ז׳:ד׳

^ט רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ח:כ״ב
טור אבן העזר ז׳:ו׳
שולחן ערוך אבן העזר ז׳:ו׳

^י רמב״ם הלכות אישות ט׳:י׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ח:כ״ד
סמ״ג מצוות עשה מ׳
טור אבן העזר ל״ז:כ״א
שולחן ערוך אבן העזר ל״ז:כ״א

^כ רמב״ם הלכות נערה בתולה ג׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ה

^ל רמב״ם הלכות אישות ט׳:ל״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר מ״ו:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ד׳

^מ רמב״ם הלכות אישות ט׳:ל״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר מ״ו:ד׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ד׳

^נ רמב״ם הלכות איסורי ביאה ד׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קי״א
טור יורה דעה קפ״ה:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה קפ״ה:ג׳

E/ע

הערותNotes

האשה שהחזיקה עצמה באשת איש, שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת. שהפה שאסר ואמר אשת איש הייתי הוא היתיר ואמרה גרושה אני. ואם יש עדים שהיא אשת איש והיא אמרה גרושה אני אינה נאמנת. ת״ר אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני אינה נאמנת דשויתה נפשה חתיכה דאיסורא ואסרה עצמה על כל כשאמרה אשת איש אני. ואם נתנה אמתלא לדבריה [נאמנת]. כי ההוא מעשה דאשה אחת שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקידשה את עצמה אמרו לה חכמים מה ראת אמרה להן בתחלה קפצו עלי בני אדם שאינן מהוגנין לי אמרתי מקודשת אני עכשיו שבא הגון לי עמדתי וקידשתי את עצמי. בעא מיניה שמואל מרב אמרה לו אשתו נידה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו, אמר ליה אף בזו אם נתנה אמתלא לדבריה למה אמרה טמאה נאמנת במה שאמרה טהורה אני^א.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א ועיין בראב״ן מסכת נדה סימן שכ״ב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון