×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות י״ט:גמרא
;?!
אָ
וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי ש״משְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַב כָּהֲנָא עֵדִים שֶׁאָמְרוּ אאֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ אֵין נֶאֱמָנִין מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּעַוְלָה הוּא אַעַוְלָה לָא חָתְמִי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי באָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּשַׁהֶה שְׁטָר פָּרוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר {איוב י״א:י״ד} אַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמְרִי {איוב י״א:י״ד} אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ זֶה שְׁטַר אֲמָנָה וּשְׁטַר פַּסִּים וְאַל תַּשְׁכֵּן באהלך עַוְלָה זֶה שְׁטָר פָּרוּעַ. מַאן דְּאָמַר שְׁטָר פָּרוּעַ כׇּל שֶׁכֵּן שְׁטַר אֲמָנָה וּמַאן דְּאָמַר שְׁטַר אֲמָנָה אֲבָל שְׁטָר פָּרוּעַ לָא דְּזִמְנִין דִּמְשַׁהֵי לֵיהּ אַפְּשִׁיטֵי דְסָפְרָא. אִתְּמַר גסֵפֶר שֶׁאֵינוֹ מוּגָּהּ אָמַר רַבִּי אַמֵּי עַד ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם מוּתָּר לְשַׁהוֹתוֹ מִכָּאן וְאֵילָךְ אָסוּר לְשַׁהוֹתוֹ מִשּׁוּם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר אַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה. אר״נאָמַר רַב נַחְמָן עֵדִים שֶׁאָמְרוּ אֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ אֵין נֶאֱמָנִין מוֹדָעָא הָיוּ דְּבָרֵינוּ אֵין נֶאֱמָנִין מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר דאֲמָנָה הָיוּ דְּבָרֵינוּ אֵין נֶאֱמָנִין המוֹדָעָא הָיוּ דְּבָרֵינוּ נֶאֱמָנִין מ״טמַאי טַעְמָא הַאי נִיתַּן לִיכָּתֵב וְהַאי לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן תְּנַאי הָיוּ דְּבָרֵינוּ מַהוּ מוֹדָעָא וַאֲמָנָה הַיְינוּ טַעְמָא דְּקָא עָקְרִי לֵיהּ לִשְׁטָרָא וְהַאי נָמֵי קָא עָקַר לִשְׁטָרָא אוֹ דִלְמָא תְּנַאי מִילְּתָא אַחֲרִיתִי הִיא א״לאֲמַר לֵיהּ כִּי אָתוּ לְקַמַּן לְדִינָא אָמְרִינַן לְהוּ וזִילוּ קַיִּימוּ תְּנָאַיְיכוּ וְחוּתוּ לְדִינָא. עֵד אוֹמֵר תְּנַאי וְעֵד אוֹמֵר אֵינוֹ תְּנַאי א״ראָמַר רַב פָּפָּא תַּרְוַיְיהוּ בִּשְׁטָרָא מְעַלְּיָא קָא מַסְהֲדִי וְהַאי דְּקָאָמַר תְּנַאי הָוֵה לֵיהּ חַד וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אִי הָכִי אפי׳אֲפִילּוּ תַּרְוַיְיהוּ נָמֵי אֶלָּא אָמְרִינַן הָנֵי לְמִיעְקַר סָהֲדוּתַיְיהוּ קָאָתוּ הַאי נָמֵי לְמִיעְקַר סָהֲדוּתֵיהּ קָאָתֵי זוְהִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חשְׁנַיִם חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וּמֵתוּ וּבָאוּ שְׁנַיִם מִן הַשּׁוּק וְאָמְרוּ יָדַעְנוּ שֶׁכְּתַב יָדָם הוּא אֲבָל אֲנוּסִים הָיוּ קְטַנִּים הָיוּ פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיוּ הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁכְּתַב יָדָם הוּא זֶה אוֹ שֶׁהָיָה כְּתַב יָדָם יוֹצֵא מִמָּקוֹם אַחֵר מִשְּׁטָר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר וְהוּחְזַק בב״דבְּבֵית דִּין אֵין אֵלּוּ נֶאֱמָנִין. וּמַגְבֵּינַן בֵּיהּ כְּבִשְׁטָרָא מְעַלְּיָא וְאַמַּאי תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת זֹאת אוֹמֶרֶת טהַכְחָשָׁה תְּחִלַּת הֲזָמָה הִיאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
אמר ר׳ יהושע בן לוי אסור לאדם שישהא שטר פרוע בתוך ביתו שנ׳ אל תשכן באהלך [עולה]. מאן דאמ׳ שטר פרוע כל שכן שטר אמנה, ומאן דאמ׳ שטר אמנה אבל שטר פרוע לא, דזמנין דמשהי ליה אפשיטא דספרא. ספר שאינו מוגה עד שלשים יום מותר לשהותו, מכאן ואילך אסור לשהותו משום שנ׳ אל תשכן באהלך עולה. אמר רב נחמן אמנה היו דברינו אין נאמנין. טעמא דאמנה, משום דעולה הוא ואעולה לא חתימי כדאמרינן לעיל, ומודעא דאין נאמנין, לאו משום עולה, דהא וודאי לאו עולה הוא, אלא משום דקא עקר לי׳ לשטרא לגמרי, וכיון דעקרי לשטרא אלא למאי כתבי ליה. והא דרב נחמן וודאי אפילו אין כתב ידן יוצא ממקום אחר, דהוה ליה כאנוסין, היינו מחמת ממון, שאין נאמנין אפילו בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר כדאית׳ לעיל (יח, ב), ומיהו כי אמרי׳ דאין נאמנין, הני מילי בשאומר שידעו בדבר שחתמו, אבל אמרו שלא היו יודעין בשעה שחתמו, אלא שאחר כך הודו בפניהם שאמנה היו דבריהם או מודעא, נאמנין. מר בר רב אשי אמר אמנה היו דברינו אין נאמנין, מודעא היו דברינו נאמנין, מאי טעמ׳ האי ניתן ליכתב והאי לא ניתן ליכתב. פי׳ אמנה לא ניתן ליכתב, דעולה הוא, ומודעה ניתן ליכתב, להציל האנוס מיד אונסו. אי נמי לאהדורי זוזי אפומא דהני, ואע״ג דעקרי לסהדותייהו, מהימנ׳, דליכא למימר א״כ אמאי כתבי ליה, דהא ניתן ליכתב כדאמרן, וסברא דרבוותא בתראי ז״ל דהא דמר בר רב אשי אתיא בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר, וההיא מחוורתא דמלתא וא״ת באמנה לא מהימני, אבל במודעא מהימני, אבל בשכתב ידן יוצא ממקום אחר תו לא מהימני כלל, דלא עדיפא מודעא מאנוסין היינו מחמת נפשות דלא מהימני. והא דבעא מיניה רבא מרב נחמן תנאי היו דברינו מהו. הכי נמי אתיא בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר, והאי דקאמרי סתמא, משום דההיא דרב נחמן בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר נמי היא, דבכתב ידן יוצא לא צריכא לכולהו אידך דווקא בשאין כתב ידן יוצא, ומספק׳ ליה לרבנן בתנאי היה דברינו, אי דיניה כמודעא דקא עקר ליה לשטרא, דהאי נמי קא עקר ליה לשטרא, וכיון דכן מאי טעמ׳ כתבי ליה לשטרא, או דילמא תנאי מילתא אחריתי הוא שהרי ניתן ליכתב שהרי הוא קיים לכשיתקיים התנאי, ואמר ליה רב נחמן דתנאי מילתא אחריתי הוא, והא נמי דעד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי כולה בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר, והיינו דאמר רב פפא תרווייהו בשטרא מעליא קא מסהדי. האי דקאמ׳ תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים. כלו׳ כיון ששניהם מודים בשטר, נמצא שנתקיים שטר זה על פי שני׳ עדים, וכיון דכן האי דקאמר תנאי חשבי׳ ליה כעד דעלמא, והוה ליה עד אחד, ועד אחד לא כלום. והשתא אתי׳ שפיר לישנא דתרווייהו בשטרא מעליא קא מסהדי, דהשתא אפומא דהני מיקיים שטרא. ומתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אי הכי אפילו תרווייהו נמי. כלומר כיון דחשבת לה להאי סהדותייהו דתנאי אסהדותא אחרינא, וכאלו הוי סהדי אחריני דעלמא, דהיינו טעמא דחשבת ליה להאי חד לגבי תרי, א״כ אפי׳ תרווייהו אמרי תנאי היו דברינו נמי נימא הכי, כיון דהודו בהאי שטרא לאלתר איקיים ליה אפומא דתרי סהדי, אמרי תנאי הוה ליה סהדותא אחריתי והוה להו כסהדי דעלמא, ואפי׳ סהדי דעלמא כיון דאיקיים שטרא לא מהימני, אלא דהוי להו תרי לגבי תרי ולא יהו נאמנין, וכל שכן אינהו גופיהו דבתר דאיקיים שטרא לא מהימן כלל, דכיון דהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. אלא אמרי הני למעקר סהדותייהו קא אתו, האי כו׳. כלומר אלא תרי מאי טעמ׳ דלא חשבינן להו כתרי דעלמא דאמרי׳ הני למעקר סהדותייהו קא אתו, כלומר דכיון דאינהו דמיקיים שטרא אפומי׳ אמרי׳ תנאי, ההוא לא חשיב לן קיום דסהדותייהו הדר קא עקרי ומהימני, דהוה ליה הפה שאסר הוא הפה שהתיר. האי נמי למעקר סהדותייה אתי. וקיומיה דהאי לאו קיום, דהא הדר קא עקר ליה לסהדותיה וליכא אלא עד אח׳. והלכתא כוותיה. מיהו כי פליגי רב פפא ורב הונא בריה דר׳ יהושע הני מילי בדלא מכחשי אהדדי, אבל היכא דמכחשי אהדדי, הוה ליה עד אחד בהכחשה ולא מהימן. ועד אומר תנאי ונתקיים התנאי ועד אומר אינו תנאי, השתא וודאי תרווייהו בשטרא מעליא מסהדי, וזה פשוט. תנו רבנן שנים החתומין על השטר ומתו ובאו שנים ואמרו ידענו שכתב ידן הוא זה אבל אנוסין היו פסולין היו קטנים היו. ליכא לפרושי פסולי עדות גזלנין, דא״כ אפי׳ בשכתב ידן יוצא נמי נאמנין, שהרי נאמנין שנים להעיד על מאה בני אדם שהם גזלנין או חייבין מיתה, אלא מאי פסולי עדות, קרובים היו ונתרחקו. וליכא להימנינהו אפי׳ בשכתב ידן יוצא ממקום אחר מגו דאי בעו פסלי׳ להו בגזלנותא, דעדים לא מהימני במגו כל היכא דלא מהימני מתורת עדותם, דלא מהימנינהו רחמנ׳ בהכי. ויש אומרים דאפי׳ גזלנין נמי, דכיון שמתו אין עדותן על העדים אלא על גוף השטר, ובשכתב ידן יוצא אין נאמנין, אבל בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר נאמנין, והוא הדין נמי שאין נאמנין לומר כתב ידן הוא זה, אבל מודעא או אמנה היו דבריהם. ברם צריך את למילף, העדים שאמרו כתב ידנו הוא זה, ובאו אחרים ואמרו אינו כתב ידן מהו. ונראה לומר דאליבא דרבנן דסברי דעל מנה שבשטר הם מעידין, הוי להו תרי ותרי, ואליבא דר׳ נמי דסבר דעל כתב ידן הם מעידין, כיון דלא סגיא ליה בשאין מעידין זה על זה, הוי להו נמי תרי לגבי תרי, אבל הם אומרים אינו כתב ידן ואחרים אומרים כתב ידן הוא, בשאין עידי השטר מעידין זה על זה, נראה שהאחרונים נאמנין, ועידי השטר לא מעלין ולא מורידין, דהוי להו חד לגבי תרי, והכי אמרינן בירוש׳ (בפירקין ה״ג) הן אומרים כתב ידנו אינו זה ואחרים אומרין כתב ידן הוא, תני ר׳ חייא לא מעלין ולא מורידין, אמ׳ רב [יוסי] רישא דמתני׳ אמרה כן אם יש עדים שהוא כתב ידן או שהיה כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין.מהדורת הרב צבי יהושע לייטנר ז"ל המבוססת על כתב יד מוסקבה 489 ועדי נוסח נוספים, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר ולעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144