×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ברכות י״ב.גמרא
;?!
אָ
אֵלָּא אִי אָמְרַתְּ ״אַהֲבָה רַבָּה״ הֲווֹ אָמְרִי, מַאי ״בְּרָכוֹת אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ״? דִּלְמָא הַאי דְּלָא אָמְרִי ״יוֹצֵר אוֹר״, מִשּׁוּם דְּלָא מְטָא זְמַן יוֹצֵר אוֹר, וְכִי מְטָא זְמַן ״יוֹצֵר אוֹר״, הֲווֹ אָמְרִי. וְאִי מִכְּלָלָא מַאי? דְּאִי מִכְּלָלָא, לְעוֹלָם ״אַהֲבָה רַבָּה״ הֲווֹ אָמְרִי, וְכִי מְטָא זְמַן ״יוֹצֵר אוֹר״ הֲווֹ אָמְרִי לֵיהּ. וּמַאי ״בְּרָכוֹת אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת אזוֹ״? סֵדֶר בְּרָכוֹת.: וְקוֹרִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.. א״ראֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: אַף בַּגְּבוּלִין בִּקְּשׁוּ לִקְרוֹת כֵּן, אֵלָּא שֶׁכְּבָר בִּטְּלוּם מִפְּנֵי תַּרְעוֹמֶת הַמִּינִין. תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: ר׳רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּגְּבוּלִין בִּקְּשׁוּ לִקְרוֹת כֵּן, אֵלָּא שֶׁכְּבָר בִּטְּלוּם מִפְּנֵי תַּרְעוֹמֶת הַמִּינִין. רַבָּה בב״חבַּר בַּר חַנָּה סְבַר לְמִקְבְּעִינְהוּ בְּסוּרָא. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: כְּבָר בִּטְּלוּם מִפְּנֵי תַּרְעוֹמֶת הַמִּינִין. אֲמֵימָר סְבַר לְמִקְבְּעִינְהוּ בִּנְהַרְדְּעָא. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: כְּבָר בִּטְּלוּם מִפְּנֵי תַּרְעוֹמֶת הַמִּינִין.: וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא.. מַאי ״בְּרָכָה אַחַת״? א״ראָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ: במִשְׁמָר הַיּוֹצֵא אוֹמֵר לַמִּשְׁמָר הַנִּכְנָס: ״מִי שֶׁשִּׁכֵּן אֶת שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה, הוּא יַשְׁכִּין בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵיעוּת.״: מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ.: פְּשִׁיטָא! גהֵיכָא דְּקָא נָקֵיט כָּסָא דְּחַמְרָא בִּידֵיהּ, וְקָסָבַר דְּשִׁכְרָא הוּא, וּפָתַח וּמְבָרֵךְ אַדַּעְתָּא דְּשִׁכְרָא וְסַיֵּים בִּדְחַמְרָא, יָצָא, דְּאִי נַמֵי אִם אָמַר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״, יָצָא, דְּהָא תְּנַן: עַל כּוּלָּם אִם אָמַר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״, יָצָא. אֵלָּא הֵיכָא דְּקָא נָקֵיט כָּסָא דְּשִׁכְרָא בִּידֵיהּ, וְקָסָבַר דְּחַמְרָא הוּא, פְּתַח וּבֵרֵיךְ אַדַּעְתָּא דְּחַמְרָא וְסַיֵּים בִּדְשִׁכְרָא, מַאי? בָּתַר עִיקָּר בְּרָכָה אָזְלִינַן, אוֹ בָּתַר חֲתִימָה אָזְלִינַן? ת״שתָּא שְׁמַע: דשַׁחֲרִית, פָּתַח בְּ״יוֹצֵר אוֹר״ וְסִיֵּים בְּ״מַעֲרִיב עֲרָבִים״, לֹא יָצָא, פָּתַח בְּ״מַעֲרִיב עֲרָבִים״ וְסִיֵּים בְּ״יוֹצֵר אוֹר״, יָצָא; עַרְבִית, פָּתַח בְּ״מַעֲרִיב עֲרָבִים״ וְסִיֵּים בְּ״יוֹצֵר אוֹר״, לֹא יָצָא, פָּתַח בְּ״יוֹצֵר אוֹר״ וְסִיֵּים בְּ״מַעֲרִיב עֲרָבִים״, יָצָא. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם. שָׁאנֵי הָתָם דְּקָאָמַר ״בָּרוּךְ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת״. הָנִיחָא לְרַב, דַּאֲמַר ״כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם אֵינָהּ בְּרָכָה״, שַׁפִּיר, אֵלָּא לר׳לְרִבִּי יוֹחָנָן, דַּאֲמַר ״כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֵלָּא כֵּיוָן דַּאֲמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: ״כְּדֵי לְהַזְכִּיר מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה וּמִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם״, כִּי קָאָמַר בְּרָכָה וּמַלְכוּת מֵעִיקָּרָא, אַתַּרְוַיְיהוּ קָאָמַר. ת״שתָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא: ״כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם״, ״כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר״, לְאָתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאָתוֹיֵי הָא דַּאֲמַרַן! לָא, לְאָתוֹיֵי נַהֲמָא וּתְמָרֵי. ה״דהֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דַּאֲכַל נַהֲמָא וְקָסָבַר דִּתְמָרֵי אֲכַל, וּפְתַח אַדַּעְתָּא דִּתְמָרֵי וְסַיֵּים בִּדְנַהֲמָא, הַיְינוּ בָּעֲיַין! לָא, צְרִיכָא, כְּגוֹן דַּאֲכַל תַּמְרֵי וְקָסָבַר נַהֲמָא אֲכַל, וּפְתַח בִּדְנַהֲמָא וְסַיֵּים בְּדִתְמָרֵי, [יָצָא], דַּאֲפִילּוּ סַיֵּים בִּדְנַהֲמָא נַמֵי יָצָא. מַאי טַעֲמָא? דִּתְמָרֵי נַמֵי מֵיזָן זָיְינִי.: אֲמַר רַבָּה בַּר חַיְנָנָא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הכָּל שֶׁלֹּא אָמַר ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ שַׁחֲרִית, וֶ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ עַרְבִית, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: {תהלים צ״ב:ג׳} ״לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.״: וַאֲמַר רַבָּה בַּר חַיְנָנָא [סָבָא] מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: והַמִּתְפַּלֵּל, כְּשֵׁהוּא כּוֹרֵעַ, כּוֹרֵעַ בְּ״בָרוּךְ״, וּכְשֶׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בַּשֵּׁם. אֲמַר שְׁמוּאֵל: מַאי טַעֲמָא דְּרַב? דִּכְתִיב: {תהלים קמ״ו:ח׳} ״ה׳ זוֹקֵף כְּפוּפִים״. מֵיתִיבֵי: {מלאכי ב׳:ה׳} ״מִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא״; מִי כְתִיב ״בִּשְׁמִי״? ״מִפְּנֵי שְׁמִי״ כְתִיב! אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְחִיָּיא בַּר רַב: ״בַּר אוֹרְיָאן, תָּא וְאֵימָא לָךְ מִלְּתָא מְעַלַּיְיתָּא דַּאֲמַר אֲבוּךְ. הָכִי אֲמַר אֲבוּךְ: כְּשֵׁהוּא כּוֹרֵעַ, כּוֹרֵעַ בְּ״בָרוּךְ״, כְּשֵׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בַּשֵּׁם.״.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
[רי״ף ו, א] לחתום אינו רשאי שלא לחתום. פשיטאא היכא דנקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשיכרא הוא פתח ובריך בדשיכרא וסיים בדחמרא יצא ואפילו סיים נמי בדשיכרא יצא דתנן ועל הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא אי נמי היכי דנקיט כסא דשיכרא בידיה וסבר דחמרא הוא פתח בדחמרא וסיים בדשיכרא יצא אלא פתח בדשיכרא וסיים בדחמרא מאי ולא איפשיטא הילכך עבדינן לקולא ולא מהדרינן ליה. פי׳ משום דספיקא דרבנן היאב. תניא בשחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא בערבית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא כללו של דבר הכל הולך אחר חיתום ברכות. והיכא דאכל תמרי וסבר דנהמא הוא ובריך בדנהמא וסיים בדתמרי יצא אי נמי סיים בדנהמא יצא מאי טעמא תמרי מיזן זייני. פי׳ ויוצא אפילו במברך לאחריהם ברכת המזון. זה כתב רבינו ז״ל. ואיני מבין דבריו ד⁠[הא] סבר רבינו ז״ל דכיון דלא איפשיטא בעיין גבי שיכרא וחמרא לקולא אזלינן אפילו בלאו האי טעמאג. אמר (רבא) [רבה] בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאינו אומר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. פי׳ וזו היא אמונה בלילות שאנו ישנים ומאמינים בהקדוש ברוך הוא להחיותנו בבקר וזהו חסדו בבקר כשנתקיימה לנו אמונתנו והיינו אמת ויציבד.
[רי״ף ו, ב] ואמר רבה בר חיננא סבא כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם אמר שמואל מאי טעמא דרב דכתיב ה׳ זוקף כפופים.
מהדורת תלמיד חכם החפץ בעילום שמו, ברשותו האדיבה. להארות והערות ניתן לכתוב לדוא"ל D0504128915@gmail.com (כל הזכויות שמורות)
הערות
א יש בסוגיא זו שני גירסאות, גי׳ שלפנינו והיא גי׳ רש״י ותוס׳ והרא״ש ועו״ר, וגי׳ הגאונים וכן היה הגי׳ ברי״ף לפני רבינו והמאור והמלחמות וכן גרס הר״מ, לגי׳ שלפנינו מספקא לן בסיים כהוגן וכראוי אלא שפתיחתו לא היתה כהוגן (אם במחשבה אם בפועל עיין בראשונים), ומספק״ל אי אזלינן בתר עיקר ברכה דלא היתה כראוי או בתר חתימה שהיתה כראוי, ואילו לגי׳ הגאונים בכה״ג לית לן ספיקא דיצא אלא מספק״ל באמר כל הברכה כהוגן ושוב חזר ואמר שלא כהוגן ומספק״ל אם חזרתו מקלקלת או לאו, ויעו׳ מלחמות שהאריך בזה, וכן בשא״ר.
ב ותוס׳ פליגי דצריך לברך מספק, יעו׳ טעמם בגהש״ס וכ״ה בארחות חיים וכלבו.
ג כונת רבינו להק׳ דמשמע מד׳ הרי״ף דאם בירך על לחם נוסח של לחם ואח״כ אמר נוסח של תמרים לא יצא מדכתב רק גוונא דפתח אתמרי בדנהמא וסיים בדתמרי אבל להיפך לא יצא ומטעם האמור בגמ׳ דהיינו בעיין אכן למש״פ הרי״ף לעיל דיצא בגוונא דבעיין משום ספיקא דרבנן א״כ הכ״נ דכוותה דיצא מספק, אכן במלחמות כתב כיון דבהמ״ז מדאורייתא היא צריך לחזור ולברך מספק, ולדעת רבינו צ״ל כיון דהנוסח אינו מה״ת (דנוסח הנצרך מן התורה, עיין בדברי רבינו לקמן מח, ב, איתיה גם בשל תמרים) ספיקא דרבנן הוא וצ״ע בזה.
ד רש״י פי׳ דחסדך בבוקר קאי אחסד דיצ״מ וקרי״ס ואמונתך בלילות על הנפלאות שבגאולה העתידה, ונראה דיעו׳ ברש״י שפי׳ כל שלא אמר וכו׳ שלא אמר ברכה כמו שתיקנוה וזהו שפי׳ חסדך ואמונתך אתוכן הברכה אבל רבינו מפרש שלא אמר מלת אמת ויציב או מלת אמת ואמונה שלא יצא אע״פ ששאר הברכה אמר כתיקונה וזה אינו אלא מחמת שקבעו נוסח זה על החסד שהשיב נשמתנו ועל האמונה שאנו מאמינים בו שישיב נשמתנו ככתוב חדשים לבקרים רבה אמונתך ודוק, וע׳ הג״מ וכ״מ ק״ש פ״א ה״ז.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144