×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יומא ע״ב.גמרא
;?!
אָ
כְּלִיל תְּכֵלֶת וְיָלֵיף תְּכֵלֶת תְּכֵלֶת מִפָּרוֹכֶת מָה לְהַלָּן שִׁשָּׁה אַף כָּאן שִׁשָּׁה. וְנֵילַף מִשּׁוּלָיו וְרִמּוֹנָיו מָה לְהַלָּן שְׁמוֹנָה אַף כָּאן שְׁמוֹנָה דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי וְאֵין דָּנִין כְּלִי מִתַּכְשִׁיט כְּלִי. אַדְּרַבָּה דָּנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ וְאֵין דָּנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא הַיְינוּ דְּאָמְרִינַן לִשְׁאָר בְּגָדִים שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן שֵׁשׁ. פָּרֹכֶת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה ד׳אַרְבְּעָה דְּשִׁיתָּא שִׁיתָּא לָא דִּינָא וְלָא דַּיָּינָא. חוֹשֶׁן וְאֵפוֹד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה מְנָא לַן דִּכְתִיב {שמות כ״ח:ט״ו} וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר אַרְבְּעָה דְּשִׁיתָּא שִׁיתָּא עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה זָהָב אַרְבְּעָה הָא עֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא. וְאֵימָא זָהָב נָמֵי שִׁשָּׁה אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר קְרָא {שמות ל״ט:ג׳} וְקִצֵּץ פְּתִילִים פְּתִיל פְּתִילִים הֲרֵי כָּאן ד׳אַרְבָּעָה. רַב אָשֵׁי אָמַר אָמַר קְרָא {שמות ל״ט:ג׳} לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן הֵיכִי נַעֲבֵיד נַעֲבֵיד אַרְבְּעָה דִּתְרֵי תְּרֵי הָווּ לְהוּ תְּמָנְיָא נַעֲבֵיד תְּרֵי דִּתְרֵי תְּרֵי וּתְרֵי דְּחַד חַד וְעָשִׂיתָ שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת. אָמַר רַחֲבָא אָמַר רַב יְהוּדָה אהַמְקָרֵעַ בִּגְדֵי כְהוּנָּה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ח:ל״ב} לֹא יִקָּרֵעַ מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וְדִילְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא נַעֲבֵיד לֵיהּ שָׂפָה כִּי הֵיכִי דְּלָא נִיקְּרַע מִי כְּתִיב שֶׁלֹּא יִקָּרֵעַ. (ואמר) ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בהַמַּזִּיחַ חוֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד וְהַמֵּסִיר בַּדֵּי אָרוֹן לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ח:כ״ח} לֹא יִזַּח {שמות כ״ה:ט״ו} וְלָא יָסוּרוּ מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וְדִילְמָא כִּי קָאָמַר רַחֲמָנָא חַדְּקִינְהוּ וְעַבְדִינְהוּ שַׁפִּיר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזַּח וְלֹא יָסוּרוּ מִי כְּתִיב שֶׁלֹּא יִזַּח וְשֶׁלֹּא יָסוּרוּ. רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא רָמֵי כְּתִיב {שמות כ״ה:ט״ו} בְּטַבְּעוֹת הָאָרוֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ וּכְתִיב {שמות כ״ז:ז׳} וְהוּבָא אֶת בַּדָּיו בַּטַּבָּעוֹת הָא כֵּיצַד מִתְפָּרְקִין וְאֵין נִשְׁמָטִין. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בְּטַבְּעוֹת הָאָרוֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים יָכוֹל לֹא יִהְיוּ זָזִין מִמְּקוֹמָן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּבָא אֶת בַּדָּיו בַּטַּבָּעוֹת אִי וְהוּבָא אֶת בַּדָּיו יָכוֹל יִהְיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בְּטַבְּעוֹת הָאָרוֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים הָא כֵּיצַד מִתְפָּרְקִין וְאֵין נִשְׁמָטִין. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב {שמות כ״ו:ט״ו} עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים שֶׁעוֹמְדִים דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן דָּבָר אַחֵר עוֹמְדִים שֶׁמַּעֲמִידִין אֶת צִפּוּיָין ד״אדָּבָר אַחֵר עוֹמְדִים שֶׁמָּא תֹּאמַר אָבַד סִבְרָן וּבָטֵל סִכּוּיָין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר עוֹמְדִים שֶׁעוֹמְדִין לְעוֹלָם וּלְעוֹלָמִים. (אָמַר) רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב {שמות ל״ה:י״ט} אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כל הקורע בבגדי כהונה דרך השחתה לוקה שהרי נאמר בשפת המעיל לא יקרע והוא הדין לשאר בגדים ואין אומרים שענין הכתוב אינו אלא עצה לעשות לו שפתו כדי שלא יקרע שאם כן היה לו לומר אשר לא יקרע: המעיל האפוד והחשן כולם משתלשלים בלבישתם זה עם זה והוא שהמעיל היה כסות בעל שתי כנפים ומחובר כולו בגרון והחשן היה חתיכת בגד באורך אמה ורוחב חצי אמה והיה כופלו ונמצא ארכו ורחבו זרת שהוא חצי אמה וקובע בו ארבעה טורי אבן הנזכרים במקרא כל אחת מרובעת ומשוקעת בהיקף של זהב וכותב על כל אבן שם אחד מן השבטים עד שכל שמות השבטים מפותחים באבנים וכותב באבן ראשונה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקב ובאחרונה למטה מבנימין שבטי יה ועושה על כל זוית שבו טבעת זהב ועל שנים העליונים נותן שתי שרשרות זהב ובשל מטה שני פתילים של תכלת והאפוד היה חתיכת בגד רחבה כגבו של אדם ועומדת בגבו מכתף לכתף ונמשכת מאחריו מכנגד אצילי הידים עד הירכים והיו יוצאות ברחבו מכאן ומכאן כמן שתי רצועות מאותו אריג בעצמו שחוגרין אותו בהם ואח״כ תופרין בו שתי חתיכות מאותו אריג בעצמו כשעור הכתפים ובאות על הכתפים אחת בכתף ימיני ואחת בכתף שמאלי וקובע בכל אחת מהן אבן שהם גדול ורחב מרובע ומושקע בהיקף של זהב ומפותח עליהן שמות השבטים ששה בעבר זה וששה בעבר זה וכותב שם יוסף בה״א ר״ל יהוסף כדי שיהיו כ״ה אותיות בכל צד שבאבן הימנית היה מתחיל בראובן ובשמאלית מתחיל בשמעון ונמצאו ששה של ימנית ראובן לוי יששכר נפתלי גד יהוסף זה למטה מזה והם עשרים וחמשה אותיות ובשמאלי כתובים שמעון יהודה זבולן בחסרון וא״ו שבין למ״ד לנו״ן דן אשר בנימן זה למטה מזה והם עשרים וחמש אותיות גם כן ועושה בכל אחד מכתפות אלו שתי טבעות אחד מלמעלה באמצע הכתף ואחד מלמטה במקום חבור הכתף לחשב האפוד ונותן בטבעות של מעלה שרשרות ומכניס שרשרות החשן בטבעות האפוד ושרשרות האפוד בטבעות החשן ופתילי תכלת שבצד התחתון של חשן מרכסן תחת אצילי ידיו ומכניסן בטבעות התחתונות של כתפות האפוד הסמוכים לחשב האפוד ועליהם נאמר וירכסו את החשן וכו׳ ונמצאו החשן והאפוד מדבקים זה בזה וכל המזיחו ר״ל המפרק את חבורן דרך השחתה לוקה שנאמר ולא יזח החשן וא״ת שלא בא אלא דרך עצה כלומר שיהדקם יפה עד שלא יזח א״כ היה לו לומר אשר לא יזח ומ״מ נמצא כשהוא לבוש שהחשן היה בא על לבו וחשב האפוד קשור תחת החשן ואפוד וחשן היו באים על המעיל ועל זה נקרא מעיל האפוד כי נמצא חשב האפוד חוגר תחת החשן על המעיל והוא שכתבתי ששלשתם משתלשלים בלבישתם זה עם זה וכבר ביארנו סדר לבישת הבגדים בפרק ראשון (יומא ה׳:):
הארון כשהיו נושאין אותו ממקום למקום לא היו רשאים לנשאו בבהמה או בעגלה אלא על הכתף וטבעות היו בארון (אחד) שנים בזויות שבקצה אחד לסוף ארכו של ארון למעלה סמוך לכפרת ושנים בקצה האחר ושני בדים היו באים בתוך הטבעות לאורך הארון ורחב הארון מפסיק בין שניהם ואותם הבדים היו ארוכים מכאן ומכאן יתר מאורך הארון שיהו נושאין אותו בהם וכל אחד מן הנושאים נותן ראש הבד על כתיפו ונושא וכל הנושאים פניהם לצד הארון ואחוריהם לצד חוץ ואותם בדים לא היו זזין מעולם מתוך הטבעות שנא׳ בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו וכל המסירן לוקה א״כ מהו שנאמר והובא את בדיו וכן ושמו בדיו והרי לא זזו משם תדע שראשי הבדים היו גסים מעט עד שלא יצאו מן הטבעות אא״כ בכח אדם אבל אורך הבדים היו דק והיו הולכין ובאין בתוך הטבעות פעמים לצד זה ופעמים לצד זה וכשהיו נוסעים היו משוים אותם שתהא יציאתם מצד זה שוה ליציאתם מצד זה חציה לכאן וחציה לכאן כדי שיהא טורח המשא שוה לכל הנושאים ולא יקל לנושא מצד הארוך ולא יכבד לנושא מצד הקצר והיו מהדקין אותן שלא יתנדנדו בשעת הלוך ועל אותה השואה נאמר והובא את בדיו ובשעת חנייתם היו מפרקין אותו הדוק ומחזירין אותם לישנם ר״ל שהיו מושכין אותן דרך הטבעות להיות רובן יוצא לאחורי הארון ומעוטן לפניו:
ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144