×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות מ׳.גמרא
;?!
אָ
שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה עָלָיו בִּכְלַל הֶיתֵּר נֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה יָכוֹל תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ אמִצְוָה. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא דְּאָמַר הָא מַנִּי רַבָּנַן הִיא הָכָא הָכִי קָאָמַר מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ מִצְוָה שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה עָלָיו בִּכְלַל הֶיתֵּר רָצָה אוֹכְלָהּ רָצָה אֵינוֹ אוֹכְלָהּ (נֶאֶסְרָה חָזְרָה וְהוּתְּרָה יָכוֹל תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן) רָצָה אוֹכְלָהּ רָצָה אֵינוֹ אוֹכְלָהּ. רָצָה אֵינוֹ אוֹכְלָהּ וְהָכְתִיב {שמות כ״ט:ל״ג} וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כּוּפַּר בָּהֶם במְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִין. אֶלָּא רָצָה הוּא אוֹכְלָהּ רָצָה כֹּהֵן אַחֵר אוֹכְלָהּ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ מִצְוָה. אֶלָּא לְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי דְּאָמַר אַבָּא שָׁאוּל הִיא הָכָא מַאי תְּרֵי גַוְונֵי אִיכָּא. וְכִי תֵּימָא רָצָה לְתֵאָבוֹן אוֹכְלָהּ רָצָה אֲכִילָה גַּסָּה אוֹכְלָהּ אֲכִילָה גַּסָּה מִי שְׁמָהּ אֲכִילָה וְהָאָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ גהָאוֹכֵל אֲכִילָה גַּסָּה ביוה״כבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פָּטוּר מִלֹּא תְעוּנֶּה. אֶלָּא רָצָה מַצָּה אוֹכְלָהּ רָצָה חָמֵץ אוֹכְלָהּ. וְהָכְתִיב {ויקרא ו׳:י׳} לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דוַאֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ אֶלָּא רָצָה מַצָּה אוֹכְלָהּ רָצָה חָלוּט אוֹכְלָהּ. הַאי חָלוּט הֵיכִי דָּמֵי אִי מַצָּה הִיא הָא מַצָּה הִיא וְאִי לָא מַצָּה הִיא מַצּוֹת אָמַר רַחֲמָנָא. לָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מַצָּה הִיא וּלְהָכִי תְּנָא בֵּיהּ קְרָא לְעַכֵּב. אֶלָּא חָלוּט מַצָּה הִיא דְּקָאָמְרִינַן לְמַאי הִלְכְתָא הלוֹמַר שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח אע״פאַף עַל פִּי דְּחַלְטֵיהּ מֵעִיקָּרָא כֵּיוָן דַּהֲדַר אַפְיֵיהּ בְּתַנּוּר לֶחֶם עוֹנִי קָרֵינָא בֵּיהּ וְאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח.: מתני׳מַתְנִיתִין: והַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מִן הָאַחִין לַנַּחֲלָה וְאִם יֵשׁ שָׁם אָב נְכָסִים שֶׁל אָב זהַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ זָכָה בִּנְכָסִים שֶׁל אָחִיו ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִם יֵשׁ שָׁם אָב נְכָסִים שֶׁל אָב.: גמ׳גְּמָרָא: פְּשִׁיטָא סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא חֲלִיצָה בִּמְקוֹם יִבּוּם קָיְימָא וְנִשְׁקוֹל כּוּלְּהוּ נִכְסֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אִי הָכִי הֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מִן הָאַחִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּאֶחָד מִן הָאַחִים מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאַפְסְדַהּ מִיִּבּוּם לִקְנְסֵיהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: אִם יֵשׁ שָׁם אָב.: דְּאָמַר מָר חאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ.: הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְכוּ׳.: מ״טמַאי טַעְמָא {דברים כ״ה:ו׳} יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו אָמַר רַחֲמָנָא וַהֲרֵי קָם.: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ׳.: אָמַר עוּלָּא הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה וְכֵן א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְאָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא ר׳רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא מ״טמַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּכְתִיב {דברים כ״ה:ו׳} וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּבְכוֹר מָה בְּכוֹר אֵין לוֹ בְּחַיֵּי הָאָב אַף הַאי נָמֵי אֵין לוֹ בְּחַיֵּי הָאָב. אִי מָה בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם לְאַחַר מִיתַת הָאָב אַף הַאי נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם לְאַחַר מִיתַת הָאָב. מִידֵּי יָקוּם עַל שֵׁם אָבִיו כְּתִיב יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו כְּתִיב וְלֹא עַל שֵׁם אָבִיו. אֵימָא הֵיכָא דְּלֵיכָּא אָב דְּלִשְׁקוֹל נַחֲלָה תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם הֵיכָא דְּאִיכָּא אָב [דְּלָא] שָׁקֵיל נַחֲלָה לֹא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם. מִידֵּי יִבּוּם בְּנַחֲלָה תְּלָה רַחֲמָנָא יַבּוֹמֵי מְיַבְּמִי וְאִי אִיכָּא נַחֲלָה שָׁקֵולי וְאִי לָא לָא שָׁקֵיל. יְתֵיב ר׳רַבִּי חֲנִינָא קָרָא קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יַנַּאי וְיָתֵיב וְקָאָמַר הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה א״לאֲמַר לֵיהּ פּוֹק קְרִי קְרָיָיךְ לְבָרָא אֵין הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֵין הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה א״לאֲמַר לֵיהּ אֶלָּא כְּמַאן כְּרַבָּנַן פְּשִׁיטָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים. א״לאֲמַר לֵיהּ אֶסְמְיַיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ לָא אַתְּ הֲלָכָה אַתְנְיִיךְ ומוקשה הוּא דְּאִקְּשִׁי לָךְ וַאֲפַכְתְּ וּלְמַאי דַּאֲפַכְתְּ שַׁפִּיר אֲפַכְתְּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: טהַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיומהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
האוכל אכילת קדשים אכילה גסה לא יצא שאין אכילה גסה קרויה אכילה וכמו שאמרו האוכל אכילה גסה ביום הכפורים פטור ולאו דוקא מלא תעונה מפני שאף אכילה זו יש בה ענוי אלא אף מאכילה שאינה קרויה אכילה ויש שואלים בה שהרי אמרו בהוריות (י׳:) מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה׳ וגו׳ לשני בני אדם שצלו את פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו אכילה גסה זה שאכלו לשם מצוה צדיקים ילכו בם וזה שאכלו אכילה גסה ופושעים יכשלו בם ואמר ליה ריש לקיש האי פושע קרית ליה נהי דלא עבד מצוה מן המובחר פסח מיהא עבד יש לומר שאכילה גסה האמורה שם לאו דוקא אלא שאוכלים להשביע נפשם ולא לכונת מצוה וכבר ידעת שמצות אין צריכות כונה: רוב המנחות נאכלות מצה ואפילו שיירי מנחה הנאכלים לכהנים שנאמר לא תאפה חמץ חלקם אפילו חלקם וכו׳ ואע״פ שהחלוט מצה היא מכל מקום מנחה אינה בחלוט אפילו חזר ואפאו בתנור אלא אפייה גמורה מתחלתה וחלוט זה שאנו אומרין שהוא מצה ר״ל שאדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ואע״פ שחלטו ברותחין מתחלתו פירושו הואיל ואחר כך אפאו בתנור או באילפס שמאחר שכן לחם הוא ומה שאמרו (פסחים ל״ו:) לחם פרט לחלוט פירושו שלא חזר ואפאו ויש בתירוצה פנים אחרים וכבר ביארנום במקומם בשני של פסחים: המשנה הרביעית והיא חוזרת לענין החלק השני והוא שאמר החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מכל האחין לנחלה אם יש שם אב הנכסים של אב הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ר׳ יודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסין של אב אמר הר״ם אין הלכה כר׳ יהודה: אמר המאירי החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחים לנחלה ר״ל לנחלת נכסי האח המת שלא נאמר הואיל וחלץ לה והפקיעה מיבום קונסין אותו שיפקע הוא מן הנחלה לגמרי אלא אין קונסין אותו והרי הוא כאחד מן האחים לנחלת נכסיו ויורש עם שאר אחים אם אין שם אב ואם יש שם אב הנכסים של אב שמאחר שנעקרה מצות יבום האב קודם לכל יוצאי ירכו: הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו המת ואפילו גירש מיד ואפילו במקום שיש שם אב דיקום על שם אחיו אמר רחמנא והרי קם: ר׳ יהודה אומר בין כך ובין כך ר״ל בין חלץ בין כנס אם יש שם אב הנכסים של אב ולא נאמר שהיבם קם תחת אחיו לנחלה אלא במקום שאין אב ופירשו בגמרא טעמא מדכתיב והיה הבכור אשר תלד מה בכור אינו נוטל בחיי האב כלום שהרי האב קודם אף יבם אינו יורש בחיי האב כלום ושאלו עליה בגמרא אם כן נימא נמי מה בכור לאחר מיתת אב נוטל פי שנים אף יבם כן ר״ל שיטול פי שנים בנכסי אביו חלקו וחלק אחיו כלומר והרי אינו כן שאין היבם יורש נכסי האח אלא מה שהיה מוחזק ביד האח אבל אינו נוטל חלק המת בנכסי האב וכן אם נפלו למיתנא נכסים ממקום אחר אין היבם זוכה בהם אלא כל האחים יורשים בשוה ותירץ מידי יקום על שם אביו כתיב וזו ראיה לשיטה שכתבנו בפרק כיצד (יבמות כ״ד:) בסוגית המשנה הששית שאין היבם נוטל חלק אחיו המת אלא במה שהיה מוחזק בידו ומכל מקום לשיטה אחרת שכתבנו שם אנו צריכים לפרש כאן אי מה בכור נוטל פי שנים אף יבם לאחר מיתת אב יהא נוטל פי שנים ר״ל אע״פ שאין אחיו בכור יטול הוא חלק בכורה כבכור ויהא זוכה בשלשה חלקים חלקו וחלק אחיו וחלק בכורה אע״פ שלא היה אחיו בכור ותירץ לו מידי על שם אביו כתיב כו׳ ומכל מקום זוכה הוא בחלק אחיו על כל פנים אם היה המת פשוט באחת ואם היה בכור בשתים ואין הלכה כר׳ יהודה אלא כרבנן ובתלמוד המערב (ירושלמי יבמות ד׳:ז׳) אמרו היו שם שתי יבמות עשה מאמר לזו ובעל לזו מאחר שאינו יכול לקיים את אחת מהן לא זכה בנכסי אחיו: זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר שלא ביארנוהו: המשנה החמישית והכונה לבאר בה ענין החלק הרביעי והוא שאמר החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו הוא אסור באמה ובאם אמה ובאם אביה בבתה ובבת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת האחין מותרין והיא אסורה באביו ובאבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו אמר הר״ם העקר בזה שהאדם כאשר חלץ לאשת אחיו הנה כאלו היא היתה אשתו וגרשה וכל מה שיתחייב מקרובי האשה כאשר גרשה יתחייב מקרובי החלוצה וכמו כן תאסר עליו צרת קרובת חלוצתו מפני שקרובת חלוצתו כערוה היא עליו וכבר בארנו שצרת ערוה היא אסורה: אמר המאירי החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופירוש דבר זה מפני שהחלוצה עשאוה חכמים כעין גרושה וכל שנאסר הוא בקרובותיה או היא בקרוביו בגרושה מן התורה כך בחלוצה מדברי סופרים אבל שאר האחים שלא חלצו מותרים בכלם ואע״פ שפסקנו יש זיקה ליאסר קרובות מחמת הזיקה מכל מקום כיון שחלץ אחד מהם נפקעה הזיקה והותרו בקרובות שנאסרו מחמת הזיקה ולחולץ מיהא נאסרו מגזירת קרובת גרושה ואין אוסרין לאחין מתורת איסור של זה שהרי אף קרובת גרושת אח מותרת והיאך תאסר קרובת חלוצת אח מצדה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144