×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תענית כ״ו.גמרא
;?!
אָ
אאֶלָּא עַל נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה וְכָרֵס מְלֵאָה אִינִי וְהָא רַב פָּפָּא אִיקְּלַע לְבֵי כְּנִישְׁתָּא דַּאֲבִי גוֹבָר וּגְזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים עַד חֲצוֹת ואמר הלל וְאַחַר כָּךְ אִכְלוּ וּשְׁתוּ שָׁאנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא דִּשְׁכִיחִי בְּהוּ שִׁכְרוּת.:
הדרן עלך סדר תעניות אלו
פרק ד – בשלשה פרקים
מתני׳מַתְנִיתִין: בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בְּשָׁנָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם בַּשַּׁחֲרִית בַּמּוּסָף בַּמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים בְּתַעֲנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים. אֵלּוּ הֵן מַעֲמָדוֹת לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ״ח:ב׳} צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי בוְכִי הֵיאַךְ קׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו. הִתְקִינוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל כֹּהֲנִים שֶׁל לְוִיִּם וְשֶׁל יִשְׂרְאֵלִים. גהִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר לַעֲלוֹת כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין לְעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית ד(וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ מִיּוֹם ב׳שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי וְלֹא הָיוּ מִתְעַנִּין עֶרֶב שַׁבָּת מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת וְלֹא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמְּנוּחָה וְעוֹנֶג לִיגִיעָה וְתַעֲנִית וְיָמוּתוּ). הבַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיהִי רָקִיעַ בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ וְיִקָּווּ הַמַּיִם בַּשְּׁלִישִׁי יִקָּווּ הַמַּיִם וִיהִי מאורות בָּרְבִיעִי יְהִי מאורות וְיִשְׁרְצוּ הַמַּיִם בַּחֲמִישִׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְתוֹצֵא הָאָרֶץ בַּשִּׁשִּׁי ותוצא הָאָרֶץ וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם. ופָּרָשָׁה גְּדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד בַּשַּׁחֲרִית במוסף וּבַמִּנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. זכׇּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַלֵּל אֵין מַעֲמָד בַּשַּׁחֲרִית קׇרְבַּן מוּסַף אֵין בַּנְּעִילָה קׇרְבַּן עֵצִים אֵין בַּמִּנְחָה דִּבְרֵי ר׳רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי חכָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה קׇרְבַּן מוּסַף אֵין בַּמִּנְחָה קׇרְבַּן עֵצִים אֵין בַּנְּעִילָה חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְּבֶן עַזַּאי. זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם תִּשְׁעָה בְּאֶחָד בְּנִיסָן בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה בַּחֲמִשָּׁה בְּאָב בְּנֵי פַרְעוֹשׁ בֶּן יְהוּדָה בְּשִׁבְעָה בּוֹ בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב בַּעֲשָׂרָה בּוֹ בְּנֵי סְנָאָה בֶּן בִּנְיָמִן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּנֵי זַתּוּא בֶּן יְהוּדָה. וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכׇל מִי שֶׁטָּעָה בְּשִׁבְטוֹ וּבְנֵי גּוֹנְבֵי עֱלִי וּבְנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת. בְּעֶשְׂרִים בּוֹ בְּנֵי פַּחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל בְּנֵי עָדִין בֶּן יְהוּדָה בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְּנֵי פַרְעוֹשׁ שְׁנִיָּה בְּאֶחָד בְּטֵבֵת לֹא הָיָה בּוֹ מַעֲמָד שֶׁהָיָה בּוֹ הַלֵּל וְקׇרְבַּן מוּסַף וְקׇרְבַּן עֵצִים. טחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵירְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּזמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
פרק רביעי בע״ה: בשלשה פרקים וכו׳ כונת הפרק ושרש ענינו הוא שאחר שהאריך בדיני התעניות והתפלות שבהם בא הנה בזה הפרק להשלים הענין בהודעת דין נשיאות כפים בתענית ודין ד׳ הצומות הקדומים ועל ידי גלגול נשיאות כפים שבתענית נתגלגל לבאר ענין משמרות ומעמדות ונמצא כלל הפרק סובב על ג׳ ענינים הראשון לבאר דין נשיאות כפים בתענית וכמה פעמים נושאים את כפיהם והשני לבאר עניני משמרות ומעמדות ותכונות תפלותיהם וענין הבאת קרבן עצים שבהם והשלישי דין ארבעת הצומות והנהגתם זהו שרש הפרק דרך כלל: והמשנה הראשונה ממנו תיוחד לבאר ענין נשיאות כפים אשר בתענית וכמה פעמים נושאין כפיהם ואמר על זה בג׳ פרקים בשנה הכהנים נושאים כפיהם ד׳ פעמים ביום והם שחרית מוסף מנחה ונעילה ומ״מ ערבית אין בו נשיאות כפים שאין נשיאות כפים בלילה וביאר אותן הג׳ פרקים תעניות ומעמדות ויום הכפרים ופי׳ תעניות תענית צבור שהיו מתפללים נעילה וכמו שאמרו במסכת מגלה בקריאת התורה תענית צבור בכמה כיון דליכא מוסף קרו תלתא או דילמא כיון דאיכא מוסף תפלה קרו ד׳ וודאי מוסף תפלה זו היא נעילה ואע״פ שי״מ אותה בתפלה שהיו מוסיפים בין שחרית למנחה ומביאים אותם בשם תלמוד המערב אין נראה כן ואף בתלמוד המערב לא הוזכרה אלא באנשי מעמד ואף ברביעי של פסח ראשון (פסחים נ״ד:) אמרו ט׳ באב אינו בתענית צבור ופרשוה קצתם לענין נעילה כלומר שאין בו נעילה מתורת חובה כתענית צבור כמו שנבאר ומה שהזכרנו בשם תלמוד המערב הוא בנסח זה את שמע מנה תלת ר״ל ממשנתנו את שמע שמתענים במעמדות ושמתפללים ארבע ושאין נשיאות כפים אלא ביום והם מפרשים ארבע ביום המעמד שחרית והתפלה היתירה ומנחה ונעילה ואף גדולי המחברים כתבוה כן אבל בתענית צבור לא הוזכרה אלא שהם חוזרים ומביאים אותה ממה שאמרו שם בראשון של ברכות ר׳ יוסא ור׳ אחא נפקין לתעניתא וכבר כתבנוה ודחינוה במשנה ראשונה של ברכות ואף בזו של אנשי מעמד אנו מפרשים ד׳ תפלות עם ערבית של כניסה ובא ללמדנו תפלת נעילה וגדולי המפרשים בהגהותיהם פירשוה על תפלת מוסף ולא להם בלבד היתה יתירה אלא לכל ישראל וענין מעמדות הוא זקנים שהיו ממונים להתפלל על קרבנות צבור ועומדים שם בשעת עבודה בשם כל ישראל שאין בדין שיהיה קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו כמו שיתבאר במשנה שאחר זו והיו מתענים ד׳ ימים בשבוע וכתבו גדולי המפרשים שבאותם ד׳ ימים אומר עכשו שנושאים כפיהם בכל תפלות היום אבל ראשון וששי שלא היו מתענים בהם וכן כל יום שיש בו קרבן מוסף אע״פ שהיתה שם תפלת נעילה כמו שאמרו למטה יום שיש בו קרבן מוסף אין מעמד בנעילה דמשמע מעמד הוא דליכא ר״ל הארכה בדברי תפלות ותחנונים הא נעילה מיהא איכא בתפלת י״ח ונמצא שבראשון וששי היה להם מעמד ונעילה וביום שיש בהם קרבן מוסף היתה שם נעילה בלא מעמד ואעפ״כ אין באנשי מעמד נשיאות כפים שלא בימי תעניתם אלא בשחרית ונעילה אבל לא במנחה שמא עדיין לא סר יינו מעליו ואע״פ שבראשון של שבת אמרו שהמנחה אין שכרות מצוי בה פרשוה בשכרות גדול הראוי לפסול לתפלה אבל כל לענין נשיאות כפים אף השתוי פוסל בו והקשו בגמרא תעניות ומעמדות מי אית בהו קרבן מוסף ופירשו משנתנו בדרך זה בג׳ פרקים בשנה כהנים נושאים כפיהם כל זמן שמתפללים והם ג׳ פעמים ביום שחרית ומנחה ונעילה מה שאין כן בשאר הימים שאין נשיאות כפים במנחה מפני שהשכרות מצויה באותה שעה ויש מהן שיש בו נשיאות כפים ד׳ פעמים ביום שחרית מוסף מנחה ונעילה והוא יום הכפרים ואין הלכה כן ואין נשיאות כפים במנחה ביום הכפרים כמו שיתבאר בגמרא: זהו ביאור המשנה ופסק שלה לפי שטתנו וקצת מפרשים חולקים לומר באנשי מעמד שבאותן הימים שלא היו מתענים כגון ראשון וששי לא היו מתפללים תפלת נעילה כלל וכבר הכרענו שנעילה היתה שם אף בימים שלא היו מתענים כמו שכתבנו וכן מה שבארנו במשנה בתענית צבור שיש שם תפלת נעילה יש אומרים דוקא באחרונות ועקר הדברים שאף בראשונות ואמצעיות כן שאם לא כן היה לו למנותה במשנת מה אלו יתירות על הראשונות אבל ד׳ הצומות הואיל ואינם אלא לזכר אבילות ולא לצורך שעה אין שם נעילה מתורת חובה אלא אם רצו מתפללין מדר׳ יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו כמו שהתבאר ברביעי של פסח ראשון ויום הכפרים אין לך צורך שעה גדול הימנו שאנו צריכים למחילת חטא ולסליחת עון וכן פי׳ קצת גאונים שכל תענית שגזרו צבור על עצמן לצורך שעה כדין תענית צבור שמתפללין בו תפלת נעילה ומה שנאמר על משנה זו בגמרא ממה שלא ביארנוהו במשנה כך הוא:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144