Meiri Taanit 17a – מאירי תענית יז.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבַיּוֹבְלוֹת וּבִשְׁעַת מִלְחָמָה.: עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם כּוּ׳.: תָּנָא יֵשׁ מַחְלִיפִין צְעָקָה לְאֵלִיָּהוּ וּתְפִלָּה לִשְׁמוּאֵל בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי שְׁמוּאֵל כְּתִיב בֵּיהּ תְּפִלָּה וּכְתִיב בֵּיהּ צְעָקָה. אֶלָּא גַּבֵּי אֵלִיָּהוּ תְּפִלָּה כְּתִיב צְעָקָה לָא כְּתִיב {מלכים א י״ח:ל״ז} עֲנֵנִי ה׳ עֲנֵנִי לְשׁוֹן צְעָקָה הִיא.: עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה כּוּ׳ עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד כּוּ׳.: מִכְּדֵי יוֹנָה בָּתַר דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הֲוָה מַאי טַעְמָא מַקְדֵּים לֵיהּ בְּרֵישָׁא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיחְתַּם מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ תָּנָא מִשּׁוּם סוֹמְכוֹס אָמְרוּ בָּרוּךְ מַשְׁפִּיל הָרָמִים.: שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן ^אמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מוּתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת אֲבָל לֹא בַּיָּמִים שֶׁמָּא תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל אַנְשֵׁי בֵּית אָב וְיָבוֹאוּ וִיסַיְּיעוּ לָהֶם. מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי בֵּית אָב לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲסוּקִין תָּמִיד בָּעֲבוֹדָה. ^במִכָּאן אָמְרוּ כׇּל כֹּהֵן שֶׁמַּכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם ^גבְּמַכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֵין מַכִּיר מִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל אוֹתָהּ שַׁבָּת. אֵינוֹ מַכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל הַשָּׁנָה. רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם ^דאֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ אָמַר אַבָּיֵי כְּמַאן שָׁתוּ הָאִידָּנָא כָּהֲנֵי חַמְרָא כְּרַבִּי.: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִים לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.: מַאי טַעְמָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן ^הכְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְמִשְׁמַרְתָּם כְּשֶׁהֵן מְנוּוָלִין. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^ומֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכׇל יוֹם ^זכֹּהֵן גָּדוֹל מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת ^חכֹּהֵן הֶדְיוֹט אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכׇל יוֹם מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר קְרָא {ישעיהו ל״ג:י״ז} מֶלֶךְ בְּיׇפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ כֹּהֵן גָּדוֹל מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק הוֹאִיל וּמִשְׁמָרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מְנָלַן אָתְיָא פֶּרַע פֶּרַע מִנָּזִיר כְּתִיב הָכָא {יחזקאל מ״ד:כ׳} וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ וּכְתִיב הָתָם {במדבר ו׳:ה׳} קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָה לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים אַף כָּאן שְׁלֹשִׁים. וְנָזִיר גּוּפֵיהּ מְנָלַן אָמַר רַב מַתְנָה ^טסְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם מְנָלַן אָמַר קְרָא יִהְיֶה בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין הָוֵי א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְדִילְמָא ה״קהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא לָא לִירַבּוֹ כְּלָל אָמַר לֵיהּ אִי הֲוָה כְּתִב לֹא יְשַׁלֵּחוּ פֶּרַע כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ פֶּרַע לֶיהֱוֵי שַׁלּוֹחֵי הוּא דְּלָא לִישַׁלְּחוּ. אִי הָכִי אֲפִילּוּ הָאִידָּנָא נָמֵי ^ידֻּומְיָא דִּשְׁתוּיֵי יַיִן מָה שְׁתוּיֵי יַיִן בִּזְמַן בִּיאָה הוּא דְּאָסוּר שֶׁלֹּא בִּזְמַן בִּיאָה שְׁרֵי אַף הָכָא נָמֵי. וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי כֹּהֲנִים אֲסוּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ וְאָמַר אַבָּיֵי כְּמַאן שָׁתוּ הָאִידָּנָא כָּהֲנֵי חַמְרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה קע״ו

^ב רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ג רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ד רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ה רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״ב
רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ו׳:י״א

^ו רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ב׳:ה׳

^ז רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ה׳:ו׳

^ח רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה קע״ב

^ט רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״א
רמב״ם הלכות נזירות ג׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה ר״ב

^י רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י׳

שתיית יין שהוזכרה איסורה במשנה לכהנים לא נאמר אלא בשעת ביאה למקדש ר״ל שלא ליכנס אחר שתייתו למקדש עד שיהא שכרותו נפקע מכל וכל וכן גדול פרע כתבו גדולי המחברים שאין אזהרתו אלא שלא ליכנס עמו למקדש הא כל שאינו רוצה ליכנס אין קפידא בכך ומ״מ גדולי המפרשים כתבו שאף שלא בזמן ביאה אסור להם לשלח פרע וזמן ביאה הנאמר כאן פי׳ בתוך משמרתם וכן בכהן גדול כתבו גדולי המחברים שמסתפר מערב שבת לערב שבת אף שלא בשעת ביאה למקדש וכן שלא לקרוע אף שלא בשעת ביאה ולא דברו כאן אלא בכהן הדיוט שאסורו בשעת ביאה לבד ומ״מ כל שחושש שמא יבהילוהו לבא ולעבוד צריך לו שיהא נזהר בכך מעתה כל שאינו מאותה משמרה העובדת באותה שבת שותה כמו שירצה ואם הוא מאותו משמר ולא מאותו בית אב שותה בלילה ואם הוא מן הבית אב אסור אף בלילה כמו שביארנו במשנה: מעתה כהן היודע משמרתו ובית אב שלו ויודע שבית אב שלו קבוע לעבודת אותו היום אסור לשתות יין כל אותו היום שמא יצטרכו לו ויבהילוהו לבא היה יודע משמרתו ואינו יודע בית אב שלו אסור כל אותה שבת ואם אינו יודע אפילו משמרתו הדין נותן לאסרו לעולם אלא שקלקלת בלבולו מורה על פחיתותו ושאינו מאותם שדרכם לימנות ומותר לשתות יין לפי דרכך למדת על פירוש בריתא זו לפי שטה זו שעל זמן שבית המקדש קיים היא שנויה ואין גורסים בה ויודע שבתי אבותיו קבועים אלא בראשונה ר״ל בשמכיר בית אב שלו ויודע שאותו היום הוא שלהם ואם אתה גורסו במכיר משמרתו ולא בית אב שלו אתה מפרשו כשיודע שאותה שבת קבועה למשמרתו אבל באחרונה אי אתה גורסו בשום פנים ונראה לומר שזו היא שטת גדולי המחברים ומה שאמר כמאן שתו כהני חמרא האידנא שענינו על זמן חורבן וכמו שיתבאר למטה שמא יבנה בית המקדש וכו׳ פירושו לדעתי שמאחר שפוטר בשאינו מכיר משמרתו מתוך קלקלתו אחר שקלקלתו מוכחת עליו שלא יהא תכוף מצד חבריו להביאו לעבוד אף לאחר חורבן ואע״פ שהיה לנו לחוש לשמא יבנה קלקלת החורבן ושולטנות יד האויב עליו מתקנתו לשתיה ואין חוששים לתכיפת גאלה ואפילו באותו זמן שהיה סמוך לחורבן והם היו מקוים גאלתם כרגע ולא היו צריכים לבנין שהרי מקריבים אע״פ שאין בית והיה לנו לאסרה לכל כהן שמא יתחלפו המשמרות או יצטרכו כולם לחנוכת הבית או יהו שוות בו ברגלים אינו כן אלא קלקלת החורבן מתקנתו ומ״מ לנסחת הספרים שגורסים באחרונה ויודע שבתי אבותיו קבועין על כרחך אתה מפרש כל הבריתא בזמן חורבן ואתה מפרש ידיעת קביעות בתי אבותיו שיודע שהיה מאותם הראוים לעבודה ולא מאותם שנתגאלו מהכהנה או מהרבה כהנים שלא הוקבעו במשמרה ולשיטה זו אי אתה גורס ויודע שבתי אבותיו קבועין אלא באחרונה שהרי מכיון שאתה אומר בראשונות שמכיר בית אב שלו או משמרתו על כרחך יודע הוא שבתי אבותיו קבועים ואם אתה גורסו אתה מפרש שהוא שנוי בהם שלא לצורך וכמו שאומרים תמיד איידי דאצטריך למתנייה בסופא נקט ליה נמי ברישא ולשיטה זו אתה מפרשה דרך פסק שבדין היה שאף לאחר שגלו שיהא כהן המכיר משמרתו ויום בית אב שלו אסור לשתות יין ביום שהוא יודע בו שהיה מגיע לזמן עבודתו וא״ת שיאסר כל השבת שמא תכבד העבודה ויצטרך לסייע דייה לחששא רחוקה בפני עצמה ולא שנגלגל עליה חששא אחרת רחוקה שברחוקות ואם מכיר את משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו שיהא אסור כל אותה שבוע ואם אינו מכיר אפילו משמרתו ויודע שבתי אבותיו היו קבועים בחשבון המשמרות ולא היו מאותם שנתגאלו מן הכהנה או מהרבה כהנים שלא הוקבעו במשמרות שיהא אסור לשתות יין לעולם שמא יבנה מקדש מעט בפתע ויצטרכו להקריב מיד ולא ימצאו שתויי יין הא מ״מ כל שאינו יודע בזו אע״פ שהוא מוחזק בכהן מותר אף מן הדין שאין חוששים לכמה ספיקות הא כל שיודע שאבותיו הוקבעו במשמרות ואינו מכיר אף משמרתו אסור מן הדין אלא שמ״מ קלקלה שאנו רואין בחורבן הבית ושאין מהירות בנינו נראה לנו מתקנת אותם להיתר שתייה מ״מ גדול פרע אף מן הדין הם מותרים בו שאם יבנה בית המקדש מסתפרים לאלתר והם נכנסים: מלך ראוי לו שיתהדר ביופי ולא יראה עצמו בשום נוול כדי שלא יקל מוראו כלל ומפני זה אמרו מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לערב שבת כהן הדיוט אחת לל׳ יום ואנשי משמר מסתפרים לפני שבתם ומגדולי המחברים כתבו שמגלחים ורוחצים ומכבסים לפני שבתם ונראה שעל רחיצת הראש אמרו כן וכן נמצא בקצת חבוריהם: מי שאמר הריני נזיר ולא פורט בו זמן הרי הוא נזיר מל׳ יום שסתם נזירות ל׳ יום ומ״מ אם אמר שבועה שלא אשתה יין אין לזה זמן כמו שיתבאר במקומו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון