Meiri Shevuot 49b – מאירי שבועות מט:‏ – Shas HaMeforash

מֵת וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד נִשְׁבַּר וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד נִשְׁבָּה וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד נִגְנַב וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבֵד אָבַד וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן ^אפָּטוּר. הֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ נֶאֱבָד מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן חַיָּיב. אָמַר לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר הֵיכָן שׁוֹרִי א״לאָמַר לוֹ מֵת וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה נִשְׁבַּר וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה נִשְׁבָּה וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר נִגְנַב וְהוּא שֶׁאָבֵד אָבַד וְהוּא שֶׁנִּגְנַב מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר. מֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה וְהוּא שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן חַיָּיב אָבַד אוֹ נִגְנַב וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר. ^בזֶה הַכְּלָל כׇּל הַמְשַׁנֶּה מֵחוֹבָה לְחוֹבָה וּמִפָּטוּר לִפְטוּר וּמִפְּטוּר לְחוֹבָה פָּטוּר מֵחוֹבָה לִפְטוּר חַיָּיב זֶה הַכְּלָל כׇּל הַנִּשְׁבָּע לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ חַיָּיב לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ פָּטוּר.: גמ׳גְּמָרָא: מַאן תְּנָא אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ ר׳רַבִּי מֵאִיר הִיא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מִי אִיכָּא תַּנָּא דְּלֵית לֵיהּ אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין אֲמַר לֵיהּ הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ מַאן תַּנָּא דְּאָמַר שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי (אָמַר רַב נַחְמָן) אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא. וְהָא רַבִּי מֵאִיר אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ דִּתְנַן שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ^גכְּנוֹשֵׂא שָׂכָר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אִיפְּכָא תָּנֵי. הָנֵי אַרְבָּעָה הָווּ שְׁלֹשָׁה הָווּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַרְבָּעָה.: שׁוֹמְרִין וְדִינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה.: אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם כּוּ׳.: הֵיכָן שׁוֹרִי כּוּ׳.: אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק כּוּ׳.: אָמַר לְשׁוֹמֵר כּוּ׳.: הֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח כּוּ׳.: אָמַר רַב וְכוּלָּן פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת שׁוֹמְרִין ^דוְחַיָּיבִין מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי וּשְׁמוּאֵל אָמַר אַף פְּטוּרִין מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. בְּמַאי קָמִפַּלְגִי שְׁמוּאֵל סָבַר לֵיתַא בִּלְהַבָּא וְרַב סָבַר אִיתַיהּ בְּלָאו וָהֵן. וְהָא אִיפְּלִיגוּ בַהּ חֲדָא זִימְנָא דְּאִתְּמַר שְׁבוּעָה שֶׁזָּרַק פְּלוֹנִי צְרוֹר לַיָּם שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא זָרַק רַב אָמַר חַיָּיב וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּטוּר רַב אָמַר חַיָּיב דְּאִיתַא בְּלָאו וְהֵן וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּטוּר דְּלֵיתַא בִּלְהַבָּא. צְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רַב מִשּׁוּם דְּמִנַּפְשֵׁיהּ קָמִישְׁתְּבַע אֲבָל בְּהָךְ דְּבֵי דִינָא מַשְׁבְּעִי לֵיהּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל כִּדְרַבִּי אַמֵּי דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי כׇּל שְׁבוּעָה שֶׁהַדַּיָּינִים מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר שְׁמוּאֵל אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב צְרִיכָא. גּוּפָא אָמַר ר׳רַבִּי אַמֵּי כׇּל שְׁבוּעָה שֶׁהַדַּיָּינִין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ אֵין בָּהּ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ה׳:ד׳} אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם מֵעַצְמוֹ כדר״לכִּדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ כִּי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת אִי דִּלְמָא אֶלָּא דְּהָא. ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כּוּלָּן פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת שׁוֹמְרִין וְחַיָּיבִין מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי חוּץ מֵאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח דְּשׁוֹאֵל וּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה דְּנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשֶׁבְּשׂוֹכֵר שֶׁהוּא חַיָּיב שֶׁהֲרֵי כְּפָרוֹ מָמוֹן.:

הדרן עלך ארבעה שומרין

מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבועות ח׳:ו׳

^ב רמב״ם הלכות שבועות ח׳:ה׳-ז׳

^ג רמב״ם הלכות שכירות א׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ט
טור חושן משפט ש״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ש״ז:א׳

^ד רמב״ם הלכות שבועות ז׳:ב׳-ג׳
רמב״ם הלכות שבועות ח׳:ה׳-ו׳

כבר ביארנו שאם גנב שורו לחברו והוא אומר לא גנבתי ומה טבו אצלך אתה הפקדתו לי חייב בשבועת הפקדון שאלו הודה שגנבו היה חייב לשלם דמי השור ועכשו פוטר עצמו בגנבה ואבדה ר״ל שאם נגנב או אבד אחר הודאה זה היה פטור לפי טענתו וכן אם טען ששכרו שהרי היה פוטר עצמו באונסין הבאים אחר מכן וכן אם טען ששאלו שהרי היה פוטר עצמו במיתה מחמת מלאכה הבאה אחר מכן ומ״מ אם אמר נפקד אני עליו שוכר אני עליו שואל אני עליו והרי הוא לפניך ליטלו פטור שהרי אומר לו ליטלו עכשו וכן כל כיוצא בזה: כל אלו שאמרנו שפטור בשבועת הפקדון חייב הוא בשבועת בטוי שהרי מ״מ נשבע על שקר בדבר שישנו בלאו והן ואע״פ שאינה בלהבא על הדרך שביארנו בזרק פלוני צרור לים הא מ״מ כל שהוא חייב בשבועת הפקדון פטור משבועת בטוי על הדרכים שכבר ביארנו וכן כל שבועה שהדיינים משביעין שהיא מעניני שבועת הפקדון לחיוב קרבן כמו שהתבאר אם לא חלה עליו שבועת הפקדון חייב עליה בשבועת בטוי: ונשלם הפרק תהלה לאל ומהנה נשלם מה שנראה לכללו במסכת שבועות תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לכללו במסכת עבודה זרה בעזרת הצור ובישועתו אמן אמן סלה.ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)

הערות

הדרן עלך ארבעה שומרין

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

הדרן עלך ארבעה שומרין

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון